הגיל השלישי על פי בית הספר לעיצוב במכללה למנהל

את ניצני השינוי שעברה המחלקה לעיצוב פנים במכללה למנהל, ששינתה את שמה והפכה ממחלקה לבית ספר לעיצוב, היה אפשר לראות כבר בתערוכת הבוגרים שהתקיימה בקיץ האחרון. לצד הפרויקטים הקלאסים ששיקפו את הרצון בעשיה החברתית של בית הספר, היה אפשר למצוא פרויקטים מסוג אחר, כמו חליפת חישה – שעיצב יניב גלר – המשמשת כאביזר עזר משלים למקל הנחייה של העיוורים; מוצר ביתי המיועד לחולי פרקינסון – שעיצבו שיר לופטה ושני אלימלך – שמעביר את התירגול והאימון היומיומי של המטופלים אל הסביבה הביתית, הנוחה והמוכרת; ועוד.

השנה לקח בית הספר את הנושא צעד אחד קדימה, ובמסגרת פרויקט הגמר של השנה, תוכנית הלימודים של שנה ד׳ תתמקד בגיל השלישי, מפיתוח אבות טיפוס ועד לפיתוח סביבות פנים ומרחבים ציבוריים. ביקשתי מכרמלה יעקובי וולק, שעומדת בראש בית הספר, לספר על ההחלטה, על הקורסים השונים וכיצד אלו באים לידי ביטוי במעבר ממחלקה לעיצוב פנים לבית ספר לעיצוב.

הי כרמלה, מה שלומך?

Carmella: מצוין בגילי המופלג. ושלומך?

לא רע בכלל. את אומרת גילי המופלג כפרומו לנושא השיחה שלנו – הגיל השלישי? היה לי הרושם שיש לך עוד כמה שנים עד אז…

קודם כל יש לי יום הולדת השבוע. במקרה זה, האישי הוא הפוליטי. הפכתי להיות סבתא השנה, יש לי בעיות הורים עם מחלות וזה לא במקרה שחיי הם פרומו לנושא.

סבתא כרמלה! מעולה. מזל טוב אם כך על כל החלקים הראשונים של התשובה, ולגבי החלק האחרון – מכיר, לצערי. בואי תגידי אם כך בכמה מילים מה הולך לקרות השנה בתחום אצלכם בבית הספר לעיצוב

שנה ד׳ עוסקת בנושא גיל מחולל עיצוב, וכמובן שאנחנו נעים לאקסטרים כדי לשפר את כל חיי המיינסטרים. בשיתוף פעולה עם גופים כמו הג׳וינט, עמותת עמך, חברת אבוט וקרן ת״א לפיתוח, אנחנו מייצרים גוף מחקרי הבודק כיצד לשפר את חיי הגיל השלישי. תחום המחקר מרחיב את היריעה של העיצוב האוניברסלי ומשתמש במושג עיצוב מכליל – תפיסת עולם שבמרכזה עומד קנה המידה האנושי וההסתכלות היא ברזולוציה אנושית של אדם והקשר שלו עם סביבתו. זה משתלב מצוין עם תפיסתנו וראייתנו את תחום העיצוב בכלל ועיצוב הפנים בפרט.

אז לפני שנפרוט את זה לפרטים, אני רוצה לרגע להבין משהו. מה נדרש מהסטודנטים כדי להיות מסוגלים בכלל לענות על בריף בתחום. זה משנה על איזו דיסציפלינה הם התחנכו עד כה? כי לתחושתי יהיה הבדל בין סטודנטים שלמדו עד עכשיו עיצוב פנים לבין מי, נגיד, שיגיע לנושא מעיצוב תעשייתי

לתשובה יש שני אספקטים. האספקט הדיסציפלינרי והאספקט של מוכנות נפשית ותודעתית. לגישתי, ואני יודעת שאני מעצבנת כמה אנשים בעניין הזה, סטודנטים הלומדים דרך דיסציפלינה של עיצוב פנים, שבוחנת את ממשק המשתמש ביחס לגוף-אובייקט-חלל, מייצרת ידע אינטגרטיבי שאותו מקבלים הסטודנטים במהלך לימודיהם. למשל, דרך השליטה בכלים דיגיטליים לייצור הם מפתחים אבות טיפוס, שאולי יהיו כאלה שיחשבו שמדובר בעיצוב מוצרי. דרך התבוננות ביקורתית במרחב הם מייצרים אוביקטים ביחס למרחב ולגוף האדם. לאיזה דיסציפלינה זה שייך?

האספקט השני מדבר על השינוי התודעתי. עשיתי סקר בקרב הסטודנטים וגיליתי שהגיל של ההורים שלהם נע בין גיל 49 עד 55 בממוצע, והבנתי שהגיל השלישי הוא בעצם הסבים והסבתות שלהם. אי לכך אירגנו שבוע הזנקה שבו הם פתחו בביקור במוזיאון בחולון בתערוכה דיאלוג עם הזמן, קיבלו הרצאות מתחום העיצוב, מרופאים, מגרנטולוגים והרצאות על גילנות. שבוע זה הזניק אותם לתוך תחום הידע בדרך מאד אינטרדיסציפלינרית.

אוקי. מה היו התגובות שלהם? כי הגיל השלישי זה לא נושא מאד סקסי, וגם – זה לא תמיד כיף שמכתיבים לך נושא

הם נעו מסקפטיות בריאה לרצון עז לעסוק בנושא. זה היה ממש מרגש. מקווה שזה יחזיק מעמד שנה.

מחזיק אצבעות. אז מה עכשיו? יכולה לתת כמה דוגמאות לפעילויות / סדנאות / קורסים שהם הולכים לעבור?

סדנת חקר אחת עוסקת ביישום ריהוט ובממשק אינטראקטיבי כסביבה התומכת בפעילות אנושית. זה תחום שנקרא אקולוגיה דיגיטלית – עיסוק בתוכן דיגיטלי ופיתוח מרחב כסביבה בת קיימא. בקיצור, דרך כלים דיגיטליים הממפים את הגוף ותוכנה פרמטרית ארגונומית הם מייצרים את מנעד ההשתנויות שהגיל השלישי צריך כדי לתמוך בגוף, מסביבה לאובייקטים. את התחום הזה מלמדים פרופ’ שרגא קירשנר והמעצב ליאור ליבוביץ.

סדנת חקר שניה עוסקת ב-Aging in Place: כיצד נעשה התאמות לסביבה הביתית בגילאים משתנים, החל מגיל 65+. המחקר ממפה את מערכות החושים ומציע המרה של מערכות חושיות בתוך הסביבה הביתית. ההצעה היא למחקר פיתוח ועיצוב מערכת המגולמת במרחב הביתי המתלבשת על הסביבה הביתית ויוצרת התאמות אישיות ביחס לירידה בתפקוד מערכות החושים ומערכות קוגניטיביות. את הסדנה הזו מנחה אדר’ טלי כהן אנדרסון ועוד.

סדנת חקר שלישית, בהנחיית המעצבת אפרת ידיד בן עזרא, עוסקת בהפגת הבדידות. הצורך במציאת פתרונות לחיזוק הקשר הבין דורי אצל זקנים נובע מתופעות של בידוד ובדידות לאוכלוסייה הולכת וגדלה. תחום זה פותח דלת לחקר ולמידה של תחום חדש ליישום של עיצוב וטכנולוגיה.

עכשיו כשאני חושב על זה אני קולט שלא רק את הסטודנטים היית צריכה לגייס אלא גם את המרצים… איתם זה הלך יותר בקלות?

אתה קולט נכון. היו כאלה שהתלהבו מזה, אבל הצעירים הרבה פחות. עשינו הרבה פגישות והיו כאלה שנכנסו לזה יותר וכאלה שפחות. לאלה שנטייתם היא חברתית מלכתחילה היה יותר קל. וככלל למבוגרים היה יותר קל ולמרצים צעירים מאתגר. ברגע מסויים הגישה של עיצוב מכליל חדרה להכרה של המרצים, גם הצעירים, והם הבינו את ההזדמנות שיש בגישה זו.

אז עכשיו שיש תמונה פחות או יותר, אני רוצה לשאול מה השאיפה שלך? שבסוף השנה מה יקרה? מה מבחינתך ייחשב להצלחה?

תחום העיצוב עבר שינויים רבים, אנחנו מסתכלים על חשיבה קריאיטיבית לפתרון בעיות ולעיתים התוצר אינו נראה עיצוב במובן הקלאסי. ולכן אני מאמצת את הגישה הזו, והצלחה מבחינתי היא תוצרים הבאים מעיצוב שירותים, עיצוב מוצרים ועיצוב סביבות, חדשניים, מביאים לדיון ביקורתי את התחום בכדי לשפר את חיי האנשים ולקדם מהלכים, אפילו ברמה הממשלתית. וכמובן הם חייבים להיות יפים וטובים.

השינוי הזה שאת מדברת עליו הוא גם מה שעמד מאחורי ההחלטה להפוך את המחלקה לעיצוב פנים לבית ספר לעיצוב?

בהחלט, יש היום הרבה יותר מקום לעיצוב שלא חושב דרך דיסציפלינות מופרדות, אלא ע״י חשיבה אסטרטגית המפתחת שירותים, מוצרים, סביבות. כך בנוי גם התואר השני שלנו.

תגידי באמת כמה מילים על התואר השני החדש, שמסקרן אותי במיוחד

התואר עוסק בקשר בין עיצוב לחדשנות ויזמות. תחומי הידע שבאים מיזמות, התנהגות צרכנים, שיווק, אתיקה, זכויות יוצרים ופטנטים, מימון, תכניות עסקיות וכו’ – מגיע מבית הספר למינהל עסקים אצלנו, מהפרופסורים הבכירים, שעושים התאמה לתחומים הקריאיטיביים. התואר מתנהל בשתי מעבדות, האחת עוסקת בחדשנות עירונית והשניה במערך הכלים הדיגיטליים לייצור. בכל אחת מהמעבדות צוות מומחים, הסטודנטים באים מדיסציפלינות שונות ומבחינתנו הם מומחים בתחומם.

המעבדות משמשות סביבה למחקר ופיתוח פרויקטים דרך שיתופי פעולה מהעולם האמיתי. הפרויקט הראשון שאנו עושים הוא תכנית אסטרטגית למקווה ישראל. כלומר, אחרי מחקר אתנוגרפי מקיף אנו נציע תכנית המציעה שירותים, מוצרים וסביבות לגבי אסטרטגיות חדשניות בתחומי החינוך, חקלאות, אירוח ופנאי במרחב מקווה ישראל.

כמה סטודנטים יש במחזור הראשון?

45

נייס! נעקוב גם אחרי זה. אבל נחזור לגיל השלישי. צפוי משהו בהמשך השנה מבחינת כנסים או פעילויות מחוץ לאקדמיה שיהיה אפשר לעקוב אחריהם או להשתתף בהם?

אנחנו מתכננים תערוכה וכנס יחד עם כל הגורמים משתפי הפעולה.

תערוכה בלי קשר לתערוכת הבוגרים עם פרויקטי הגמר? ואלו, אגב יהיו כולם על הגיל השלישי או שהסטודנטים יכולים לבחור במה לעסוק

כולם על הגיל השלישי. אם סטודנט מפתח משהו עצמאי, הוא יוכל לקבל תמיכה ולהמשיך לפתח אותו. אבל זה היוצא מן הכלל. לתערוכה אני מקווה שלא יהיה קשר לתערוכת הגמר, אם תהיה בכלל תערוכת גמר כוללנית.

יפה. משהו חשוב נוסף להגיד לפני שמסיימים?

הלוואי וניראה כמו שאנחנו מרגישים

מסכים…