אתה מצלם 100 סקיצות ונמאס לך לשמור אותן בדיסק-און-קי כמו איזה אוגר

בכל שבוע עולות לאתר 777 שבע עבודות של צלמים ישראלים. העבודות עולות לאתר עם כל הקרדיטים הרגילים לאתרים מסוג זה, אולם – ופה ההבדל מאתרי צילום ואמנות אחרים – הרשיון לשימוש בתמונות הוא חופשי לכל אחד ולכל מטרה. ״הסיבה שהחלטנו לפתוח ׳גלריה׳ שבה כולם ׳מפסידים׳ היא שכאמנים שמתפרנסים מהאמנות שלהם, אנחנו מרגישים את השחיקה של הדינמיקה המסחרית״, מספר אורי כהן, שביחד עם ברק ברינקר אחראים על היוזמה. ״היא משפיעה על היצירה עצמה, משתלטת עלינו בתור יוצרים, ומכניסה אותנו לסחרור של ׳כמה זה שווה׳״.

הי אורי, מה שלומך?

קצת קריר אבל אחלה, ואתה?

אצלי לא רע בכלל, מחבב את החורף!

זה בגלל שאתה בארץ. אני בברלין, כבר כמה חודשים על 0 מעלות

יש מצב… למרות שנראה לי שזה היה עושה פה רק טוב, כמה חודשים של אפס מעלות. אבל זה כבר נושא לשיחה אחרת… שניגש לתכל׳ס ונדבר על 777?

בשמחה רבה

אז אולי שנייה לפני, בוא תספר קצת עליך ועל שותפך למלאכה: מי אתם, בני כמה, מה למדתם, איפה, מתי, מה עשיתם מאז וכן הלאה

בכיף

אני אורי כהן, בן 32, בוגר המחלקה לתקשורת חזותית בבצלאל, ושותפי הוא ברק ברינקר, גם בן 32, ובוגר המחלקה לצילום. מאז שסיימנו לפני חמש שנים בערך, אני מתעסק בעיקר בעולם הווב (אתרים, אפליקציות וכו׳), וברק מנהל את צוות הצילום של אלבטרוס צילום אוויר (אלה מהספרים שמקבלים במתנה) וצלם אמן פעיל, בחלק מהזמן שנשאר לו. אני למדתי איור, ברק למד צילום, אבל שנינו מצאנו את עצמנו מתעסקים בפן קריאייטיבי – אבל גם מאוד טכני – של המקצוע בחלק גדול מהזמן. אני בונה אתרים, וברק מטיס כלי טיס זעירים

מתי סיימתם את הלימודים?

2010

וזו פעם ראשונה שאתם משתפים פעולה בכזה סדר גודל?

כן. מאחורינו יש לא מעט שעות של חשיבה על ספסלים ברוטשילד לאורך השנים ופרויקטים מסובכים שלא קרמו עור וגידים, אבל זה הראשון

אז קודם כל מזל טוב! וכעת זה הזמן שתספר מה זה 777, איך הוא קם ועל איזה צורך הוא אמור לענות

בשמחה. 777 הוא אתר שאנחנו קוראים לו הגלריה החופשית. בפשטות, מה שקורה הוא שבכל יום ראשון של שבוע חדש אנחנו אוצרים 7 עבודות צילום של 7 יוצרים ישראליים. העבודות שעולות לאתר נמצאות שם תחת רשיון לשימוש חופשי, וזה אומר שאפשר לעשות איתן מה שבא לך – כולל להוריד לדסקטופ של סבתא. היוצר מקבל כמובן את כל הקרדיט שהוא רוצה, וסוג של דף אמן עם כל העבודות שלו. יש יותר מסיבה אחת להרים כזה אתר

מה למשל?

אחת, היא החוויה שלי ושל ברק בתור אמנים יוצרים שמתפרנסים מאמנותם.אחרי כמה שנים שאתה משכיר את שירותיך (בין אם בצורת שכיר או פרילאנס) הפרקטיקה המסחרית מחלחלת לתוך העשייה ומתנחלת שם. כשאני מרים מצלמה לאוויר אני חושב רגע, זה הולך לקחת שעתיים עבודה, משמע כך וכך שקלים… וכמעט מוציא לעצמי קבלה.

אם בא לי לקנות איזה טוש רינדור מטורף ולנסות אותו על נייר לצבעי מים שעולה 100 שקל לשני מטר (כי צריך לנסות) – אני חושב, האם אני אמכור את זה אי פעם?‎ אולי זה ישתלם?‎ התרחקנו מהמקום שבו היצירה מנותקת מהמחשבה המסחרית, וזאת מחשבה אחת שהובילה אותנו לרעיון הזה.‎ רצינו ליצור לעצמנו ולקולגות שלנו מקום שקצת מזכיר את איך שזה היה פעם. ולאכוף עליו את החוקים האלה. ‎

הסיבה השניה – היא הנסיון שלי בתור מבקר האמנות של ישראל היום

וואלה…

בחיי (:‎

במשך חצי מ-2014 יצא לי להיות מבקר האמנות של ישראל היום. ‎הסתובבתי שלוש-ארבע פעמים בשבוע בין כל הגלריות, המוזיאונים והשלוחות של המוזיאונים בתל אביב והסביבה (כי בוא נאמר את האמת, זה קורה בעיקר שם).‎ הכרתי לעומק – וכשאני אומר לעומק אני מתכוון לעומק תיבת המייל – את יחסי הגומלין שבין גלריות לאמנים, לאוצרים, לסוכנים, לכתבי אמנות, לקהל וחוזר חלילה. ‎החוויה הזאת הותירה עלי רושם לא חיובי במיוחד:‎ מצאתי עולם מקובע, מיושן, לא נגיש במיוחד, ובעיקר מסחרי מאין כמוהו.‎ וזאת הסיבה השניה שהובילה להקמת הגלריה החופשית (:‎

אבל אין מה לעשות, אנשים רוצים להרוויח כסף מהיצירה שלהם. זו לא דרישה לגיטימית לדעתך?‎

הכי לגיטימית שיש, אני אחד מהאנשים האלה. ‎קיבלנו קצת תגובות כאלה, בעיקר מצלמים ותיקים, כאלה שהיו עובדים עם מעריב בתקופה היפה שלו. ‎אנחנו אומרים אדרבה: האינטרנט הוא מדיום תומך, 777 הוא מקום אחד שלא שם את המכירה בראש מעייניו

אז אם לדבר באותו קו – מה ייצא לי בתור צלם אם תשימו עבודות שלי אצלכם? למה לשתף פעולה?‎

1. כי אתה בראש שלנו ונמאס לך לחשוב רק על כסף כל הזמן. אתה יודע שבשביל כל צילום שאתה מוכר אתה מצלם 100 סקיצות ונמאס לך לשמור אותן בדיסק-און-קי כמו איזה אוגר. ‎

2. אם זה לא מדבר אליך – כי אתה מבין שאתה צריך לקדם את עצמך בגוגל, ולינק קבוע באתר אחר שווה תנועה אליך לאתר, שם אתה יכול למכור את ההדפסים שלך, מה שממילא אנחנו לא עושים‎.

אבל סעיף 1 עדיף‎. אנחנו חיים בעולם של אנשים מסוג הסעיף הראשון. לא פנינו ולא לנפנה לאורי גרשוני למשל (:‎

דווקא חבל. הייתי שמח לראות סקיצות שלו… איך אתם באמת בוחרים? מה הקו האוצרותי שלכם? האם נכנסים אליו גם שיקולים מסחריים? סתם מה שיפה בעיניכם? ‎

לא נכנסים שיקולים מסחריים, ולא יכנסו. ברק מוביל את האוצרות, ואפשר לומר שהקו המנחה הוא להיות נטולי אג׳נדה. אנחנו נמנעים מתמות, רטרוספקטיבות, מחוות, ושאר מתודות אוצרותיות מסורתיות.‎ עקרון נוסף הוא‎ שה״חלל״ תמיד מחולק. אף פעם לא ישתלט עליו אמן יחיד

כמה זמן האתר כבר באוויר?‎

הוא ממש צעיר, אז זוהי בעיקר הצהרת כוונות. בשבוע שעבר עלה הקובץ השני‎

מגניב. ותגיד, את התמונות שהעלתם אפשר יהיה להוריד רק בשבוע שבו הן מוצגות או שיש ארכיון שתמיד אפשר לחזור אליו?‎

הן תמיד שם, מאורכבות היטב. ומי שמתעניין באמן שיצר אותן יכול לגלוש לעמוד שלו, שם הן נמצאות ביחד עם עוד מידע עליו ועל פועלו/פועלה‎

יפה. משהו חשוב נוסף להגיד לפני שמסיימים?‎

רק את המשפט הידוע שאמרה קוקו שאנל: מה שאוכלים אחרי שבע בערב, לא יורד גם אחרי שבע שנים‎

לול‎