נעמה בן משה: מי אני מה אני
בפרויקט הגמר שלה בשנה שעברה במחלקה לעיצוב טקסטיל בשנקר עיצבה נעמה בן משה בובות, שכל אחת מהן מייצגת פן אחר באישיות, על בסיס תיאוריית הארכיטיפים של קארל יונג. מאז הספיקה לעבור לברלין, להמשיך ולפתח את הפרויקט ולהשיק לו קמפיין קיקסטארטר. ״זה קצת דומה למבחני פסיכולוגיה״, היא אומרת. ״אחרי שאתה מגלה באופן אינטואטיבי איזו בובה אתה אוהב, אתה יכול להמשיך לחקור את הדמות ואולי להבין למה בחרת דווקא אותה״
Naama:
הי יובל!
Yuval:
הי נעמה, מה שלומך?
Naama:
בוקר אביבי ונעים בברלין, אז לא יכול להיות יותר טוב. מה שלומך?
Yuval:
אמנם לא אביבי, ותקופה די לחוצה עם כל תערוכות הבוגרים (זו התקופה הזאת של השנה…), אבל לא באמת מתלונן. את סיימת לפני שנה במחלקה לעיצוב טקסטיל בשנקר, נכון?
Naama:
נכון. מאוד מצער אותי שאני לא יכולה לראות את ההגשות של הבוגרים השנה
Yuval:
אני יכול לתאר לעצמי, יש הרבה דברים יפים. אבל בואי תספרי קצת מה עשית בשנה האחרונה ואיך מצאת את עצמך בברלין
Naama:
אז אחרי שסיימתי את הלימודים, ארבע שנים ארוכות ומאתגרות, אפופה מניחוחות פרויקט הגמר, השתתפתי בשתי תערוכות בארץ (כן, לא, שחור, לבן כחלק משבוע העיצוב בחולון 2015, ותערוכת נושא פרסים בגלריית החנות ברחוב העלייה). בשתיהן עבודתי המשיכה להתעסק באוביקטים ממולאים.
תוך כדי עבדתי מעט אצל מעצבת התכשיטים טליה סרי, ובפברואר האחרון השתתפתי בתערוכת Talente שבמינכן עם פרויקט הגמר שלי, שעליו קיבלתי פרס בקטגוריית הטקסטיל לשנה זו. אחרי התערוכה במינכן החלטתי להמשיך לברלין ולהישאר לתקופה
Yuval:
ומה עשית בתקופה הזאת בברלין?
Naama:
בברלין עשיתי התמחות בסטודיו Aufschnitt, שהקימה לפני תשע שנים המעצבת סילביה וואלד. הסטודיו הוא חלל שמתפקד גם כחנות והוא למעשה ״איטליז״ שבו כל הנקניקים הם בובות, כריות ומוצרי טקסטיל. מבחינתי זה היה מרתק לראות באופן קרוב התנהלות של עסק מסוג זה, שבהגדרתו מתעסק באוביקטי טקסטיל, תחום שהוא די נישתי בלשון המעטה. מעבר לזה אני לומדת גרמנית באופן יום יומי
Yuval:
יכולה לתת דוגמה או שתיים?
Naama:
במרכז החלל עומד מקרר הנקניקים, שבו מונחים סוגים שונים של נקניקים (שכמובן נעשו תוך התחקות אחרי סוגים אמיתיים של בשר) שכל אחד מהם מתפקד כמשהו אחר. חלק כריות נוי, חלק מהם משטח לשים עליו את הלפטופ, וחלק מהנקניקים הפכו להיות כריות לטיסה. אך הרוב הגדול של החנות מציג אוביקטים לא שימושיים אך הו כה נהדרים לסידור הבית
Yuval:
מגניב! אז נראה לי שזה הזמן לדבר על הפרויקט שלך, שהתחיל בכלל בפרויקט הגמר. נכון?
Naama:
נכון. אחרי פרויקט הגמר פנתה אלי לורן לי, שיש לה עסק פרטי המתמחה בייצור של צעצועים ומרצ׳נדייז. היא הגיעה לפרויקט שלי לגמרי במקרה מתוך שיטוט בפייסבוק והתאהבה. לורן הציעה שננסה לקחת את העיצובים הקיימים של הבובות וננסה להפוך אותם לסדרת בובות אמיתית שאנשים יוכלו לרכוש. באופן אישי, כאספנית של בובות מעצבים, זה חלום אמיתי לנסות להוציא סדרה ממשית שתאפשר לי לראשונה להוציא את היצירה שלי החוצה. מכיוון שאין לנו מימון לפרויקט העלנו הצעה שננסה להרים אותו כקמפיין Kickstarter. ואכן, במשך השנה האחרונה, אנחנו עובדות על הפרויקט וההכנה שלו לקראת פלטפורמה מסוג זה
Yuval:
ספרי קצת על הפרויקט, מה הוא כולל
Naama:
הבובות הן רק חלק מתוך כל הפרויקט, שהרעיון שלו היה מורכב, אבל בתמונה הגדולה הוא התעסק בתהליכים נפשיים שעובר האדם. כחלק מהמחקר האישי שלי גיליתי עניין רב בתאוריית הטיפוסים של קארל יונג. יונג דיבר על תת מודע קולקטיבי של כל האנושות שמכיל את אותן התבניות, ולמעשה סוגי אישיות משותפים לכל בני האדם. היו לו הרבה יותר מ-12 טיפוסים כאלה אבל אני התמקדתי בסדרה של ה-12.
משבוע לשבוע במהלך פרויקט הגמר נולדה בובה חדשה המייצגת כל טיפוס, על פי מאפייני הדמות שלו. כשאנשים נחשפו לפרויקט הבחנתי שבאופן מיידי הם מצביעים ונמשכים לדמות מסוימת, ומכאן הגיע השם של הפרויקט, Which one are you. בכך הוא תיקשר החוצה ואיפשר לכל אחד להתחבר לדמות האהובה עליו. זה קצת דומה למבחני פסיכולוגיה, כי אחרי שאתה מגלה באופן אינטואטיבי את מי אתה אוהב אתה יכול להמשיך לחקור את הדמות ואולי להבין למה בחרת דווקא אותה
Yuval:
את יכולה אולי לתת 2-3 דוגמאות של בובות, מה האישיות שלהן ואיך היא באה לידי ביטוי בטקסטיל, חומרים, צבעוניות וכן הלאה?
Naama:
החלטתי להכין כל בובה מאותה הצורה הבסיסית, ומאותו בד גולמי יחסית (כותנה מעורבת עם פשתן) ובכל פעם לשחק עם לבוש והבעה שונה. יש את החושב, אדם מאוד פילוסופי שנוטה לנתח את החיים ולחשוב המון. הדמות שלו ישר ריפררה לי לאסטרונאוט: חשבתי על הבועה שהוא נמצא בה ועל הניתוק שהוא מאפשר לעצמו. החליפה שלו אפורה ומבריקה עם כיסוי ראש שיאפשר לו את הניתוק, וכמובן הבעה תמוהה.
דמות נוספת היא הטיפש, ליצן החצר, הדמות שלוקחת את החיים בסבבה ונהנית מגוד טיים והומור. כאן התרגום היה ישיר יותר לסוג של jester, עם המסכה השחורה שמאפשרת לו להתחבא קצת ולצחוק על כל העולם, ולבוש מעט ליצני ובולט

The jester

The thinker
Yuval:
יש הבדל בתגובות שאת מקבלת על הבובות מחלקים שונים של העולם? כי זה מן הסתם גם עניין של תפיסה תרבותית, לא?
Naama:
זה מה שמעניין בפרויקט, ולכן העלינו אותו לקיקסטרטר ולא לפלטפורמה שהיא רק ישראלית. הפרויקט מדבר על תת מודע קולקטיבי של כל האנושות, באופן חוצה תרבויות. אני חושבת שיש משהו מאוד בסיסי בכל דמות שבאמת מאפשר לאנשים שונים להתחבר אליהן בדרך שלהם, אך הבסיס נשאר אותו בסיס
Yuval:
ומבחינת תגובות של נשים / גברים, יש הבדל?
Naama:
קשה לומר. אני חושבת שנשים מגיבות עם הרבה יותר אמוציות לפרויקט. אבל אני גם יכולה להגיד שפגשתי הרבה גברים שנהנים מהחוויה האסתטית וגם מהמשמעות
Yuval:
ומה הלאה? מה התוכניות במקביל לפרויקט?
Naama:
כרגע אני חושבת על לחפש עבודה כשכירה בתחומי. מאוד הייתי רוצה לחזור לעיסוק בטקסטיל באופן שאני מכירה אותו, הייצור של החומר עצמו, ולהמשיך ללמוד עוד בצורה מקצועית. בלי קשר לזה, אני תמיד ממשיכה לחשוב ולעבוד על עוד סדרות של בובות ועוד פרויקטים עצמאיים של מוצרי טקסטיל. השאיפה שלי בסופו של דבר לייצר מגוון רחב של מוצרים לבית, עם אופי שיש בו אפשרות לשמח את הסביבה בה אתה חי
Yuval:
בברלין או בישראל?
Naama:
כרגע בברלין אבל מבחינתי הכל פתוח (גם מקומות אחרים באירופה)
Yuval:
יפה! משהו חשוב נוסף להגיד לפני שמסיימים?
Naama:
היה לי נחמד מאד לצ’וטט ואני אשמח אם אנשים ייכנסו לעמוד, יתמכו או אפילו סתם יחבבו אותנו ☺

The care giver












