כל מה שחשוב ויפה

ברוכים הבאים לאתר החדש שלנו

לכבוד יום ההולדת ה־13 (!) של פורטפוליו - שהתקיים בחודש ינואר - החלטנו שמגיעה לנו מתנה שווה במיוחד: אתר חדש. ואם כבר אתר חדש אז גם כתובת חדשה: prtfl.co.il

מגזין פורטפוליו מפרסם מידי יום כתבות, ראיונות, ביקורות וחדשות בתחומי העיצוב, האמנות והאופנה. למגזין, שהוקם בשנת 2005, עשרות אלפי קוראים מידי חודש, והוא משמש בנוסף כפלטפורמת תוכן לתערוכות, לסיורים בארץ ובחו״ל, למפגשים עם יוצרים ועוד.

קראו עוד על פרוטפוליו

מתוך ״נעשה״ בבית האמנים. צילומים: אחיקם בן יוסף

לחן עממי / נַעֲשֶׂה

״חלק מהמוצגים עוצבו בישראל, אבל זו תהיה טעות להגדיר אותם כעיצוב ישראלי. עיקר המשקל הוא על השימוש המקומי״, אומרים נעמה שטיינבוק ועידן פרידמן שאצרו את ״נַעֲשֶׂה״ כחלק מ״לחן עממי״ בבית האמנים. בשבת (12.5) יתקיים בשעה 11:00 סיור מודרך בתערוכה

בתרבות המקומית קיים קשר מורכב בין אמונה לחומר. התערוכה נַעֲשֶׂה – שנפתחה ביוזמת מכון שנקר לתיעוד וחקר העיצוב בישראל כחלק מהתערוכה לחן עממי בבית האמנים בתל אביב (אוצר ראשי: יובל סער) – בוחנת קשר זה דרך עשרות חפצים המשמשים יהודים שומרי מצוות. בעוד האסוציאציה הראשונית המתלווה לנושא הם חפצי יודאיקה העשויים מלאכת מחשבת, אוצרי התערוכה – נעמה שטיינבוק ועידן פרידמן (סטודיו Reddish) -מפנים את תשומת הלב דווקא אל אוביקטים יום־יומיים, פרקטיים וצנועים למראה. באמצעות חפצים שימושיים המיוצרים בייצור המוני, היא מבטאת את הצרכים ואת האתגרים המאפיינים את שגרת יומם של יהודים דתיים בישראל, מלידה ועד קבורה.

החפצים שנבחרו לתערוכה מסייעים לקיים סגנון חיים המושתת על תפיסת עולם מסורתית בעולם רווי תמורות. האוביקטים המוצגים התפתחו במשך השנים כתגובה לשינויים שחלו בצרכים, בערכים ובאופני ייצור. בעוד החוט המקשר בין המוצגים הוא אמונה, משתקפים בהם גם גוונים נוספים של צרכים אנושיים כגון ביטחון, פרנסה, חינוך, הנאה והגדרה עצמית. חפצי היום־יום מספקים הצצה אינטימית אל שגרת חיים: משתמשיהם רואים בהם חפצים מוכרים ומובנים מאליהם, בעוד אחרים עשויים לראותם במבט ראשון כמשונים וכאקזוטיים. הפער שבין היכרות לזרות, שיכול להעיד על ריחוק ולעורר ביקורת, יכול גם להוות הזדמנות להתבוננות בשגרה לא מוכרת, ולחיפוש מחודש של נקודות חיבור.

ההתמקדות ביהדות נובעת מצביונה הנוכחי של מדינת ישראל, ששלושה רבעים מתושביה מוגדרים כיהודים, ומרביתם מאמינים בקיומו של אלוהים. אך בד בבד זהו מקרה בוחן שכל דת יכולה לעמוד במרכזו, שכן מה שמרחף מעל אסופת החפצים אינם רק עקרונות היהדות, אלא גם האדם באשר הוא. התערוכה מייצרת פורטרט של אוכלוסייה ישראלית המאמינה גם דרך חפציה.

  1. מה הייתה נקודת הפתיחה שלכם בעבודה על התערוכה?

״אנחנו מתבוננים על העולם לא מעט גם דרך חפצים, ויש לנו נטייה ללקט ולתעד אותם בכל מקום שבו אנו מבקרים. חפצים יום־יומיים, כביכול סתמיים, שיכולים לספר הרבה על הסביבה שבה הם נוצרו. המבט הזה, שממוקד באוביקטים, משמש לנו כתירוץ להציף שאלות שאולי לא היו מתעוררות בדרך אחרת, וזו אחת הדרכים האהובות עלינו ללמידה על תרבות שאנחנו לא מכירים.

״כשניגשנו לבחון עיצוב מוצר בישראל, עניין אותנו למצוא נקודת מבט מקומית שאותה נוכל להתחיל לחקור ממרחק מסוים ובעיניים ׳נקיות׳. בחרנו לבחון את החיבור לחפצים הקשורים לאמונה יהודית. זהו תחום טעון, רווי במשמעות, עשיר בחפצים, והכי חשוב כמו רוב הציבור החילוני, לא ידענו עליו הרבה. החיבור בין קודש לחול מלווה את היום־יום של ציבור ישראלי גדול, והוא בא לידי ביטוי בהרבה חפצים שאיש אינו נותן דעתו עליהם. זהו עולם שתמיד סקרן אותנו, ועם הזמן נאספו בסטודיו שלנו כמה חפצים שקשורים אליו. זה סימן לנו שהנושא ראוי לתשומת לב, אבל כמו בכל יציאה למסע משמעותי, לא ידענו לאן נגיע.

״אפשר לומר שנקודת הפתיחה הייתה למצוא את הכיוון שמעורר בנו סקרנות רבה, ושיש בו, לדעתנו, רלוונטיות גדולה לתרבות המקומית״.

  1. מהי נקודת הסיום שלכם ומה למדתם על מה שאתם מציגים, שנה וחצי אחרי ?

״בתערוכה אנחנו מציגים את המחקר שלנו דרך חפצים יום־יומיים שנבחרו בקפידה, ושמבטאים אספקטים שונים של חיבור בין קודש לחול. החפצים נבחרו כדי שיוכלו לאפשר אופנים שונים לביקור בתערוכה מהצצה חטופה בשגרת חיים לא מוכרת, ועד נקודות למחשבה על שאלות גדולות יותר שצפות דרך החפצים, שאלות חברתיות ופוליטיות על זהות ואמונה.

״מסע הלימוד שלנו את התחום התברר כמורכב. מצאנו שהוא נוגע בנו בדרכים שונות – כמעצבים, כאזרחים וכבני אדם. גילינו שבאותה הנשימה אנחנו יכולים להתפעל כמעצבים מהאופן המחוכם שבו פותרים באמצעות מוצרים בעיות הלכתיות, להתרגש מהמשמעות העמוקה שהמוצרים מהווים למשתמשים, ולהשתומם כאזרחים על ההשלכות של חלק מהמהלכים. מכיוון שמלכתחילה בחרנו בתחום חקירה טעון, החלטנו להציג את הסתירות ולא לנסות ליישב אותן.

״כל תהליך הלימוד ׳זיגזג׳ בין תובנות גדולות ללימוד פרטים קטנים ואזוטריים. דרך המוצגים למדנו הרבה על החיבור המדהים בין חומר לרוח, ועל הצרכים המורכבים של הציבור המאמין, אך גם צברנו אין סוף אנקדוטות במפגשים עם אנשים זרים ומרתקים, ובשיטוט בשוליים הסהרוריים של הרשת״.

  1. עיצוב ישראלי או עיצוב בישראל?

״חלק מהמוצגים עוצבו בישראל, אבל זו תהיה טעות להגדיר אותם כעיצוב ישראלי. בתערוכה שלנו, עיקר המשקל הוא על השימוש המקומי. המוצגים בתערוכה יכולים לספר הרבה על חיי היום־יום של המשתמשים בהם, ובאותה העת להיות רחוקים מהעין ומהלב של ישראלים רבים אחרים. יהודים או שאינם יהודים״.

– – –

סיור מודרך: (הכניסה חופשית, אין צורך בהרשמה מראש)
שבת 12.5 בשעה 11:00 בהשתתפות יובל סער, טל אמית, ליה שורץ, נעמה שטיינבוק ועידן פרידמן

בית האמנים, אלחריזי 9, תל אביב. נעילה: 26.5.18
שני–חמישי: 10:00–13:00, 17:00–19:00
שישי: 10:00–13:00, שבת 11:00–14:00

פורטפוליו באינסטגרם
עקבו אחרינו
Silence is Golden