כל מה שחשוב ויפה

ברוכים הבאים לאתר החדש שלנו

לכבוד יום ההולדת ה־13 (!) של פורטפוליו - שהתקיים בחודש ינואר - החלטנו שמגיעה לנו מתנה שווה במיוחד: אתר חדש. ואם כבר אתר חדש אז גם כתובת חדשה: prtfl.co.il

מגזין פורטפוליו מפרסם מידי יום כתבות, ראיונות, ביקורות וחדשות בתחומי העיצוב, האמנות והאופנה. למגזין, שהוקם בשנת 2005, עשרות אלפי קוראים מידי חודש, והוא משמש בנוסף כפלטפורמת תוכן לתערוכות, לסיורים בארץ ובחו״ל, למפגשים עם יוצרים ועוד.

קראו עוד על פרוטפוליו

אי ווייוויי, גלריה ליסון (צילומים באדיבות ארט באזל)

בבאזל יסדנו את מדינת הענקים

במצעד האטרקציות של ארט באזל התחרו השנה ברוס נאומן, ג׳קומטי, פרנסיס בייקון, רון ארד, יוקו אונו, אי ווייוויי, ויצירה למען הסביבה בחסות לאונרדו דיקפריו

בפעם הראשונה שלי בארט באזל, לפני עשר שנים בדיוק, הסעירה את העיר השמועה שליאונרדו דיקפריו קנה פסל ענק (ויקר במיוחד!) של ג׳קומטי. הקשר בין מגה־סטארים מהוליווד לענקי עולם האמנות מעולם לא נראה הדוק יותר. כסף חדש, אספנים צעירים, מובילי דעת קהל שיובילו גם את הקונים הבאים אל השוקת של האמנות – כל אלה נראו בחודש יוני 2008 כמבשריה של תקופת שפע חדשה. ואז הגיע ספטמבר, ועימו המשבר הכלכלי שטרף את הקלפים.

אבל מותגים חזקים כמו ארט באזל, ג׳קומטי ודיקפריו נותרו על עומדם גם בשנים הרזות, והמשיכו להתבסס בעשור שחלף מאז. ביריד שנערך בחודש שעבר הציגו כ־300 גלריות מ־35 מדינות בעולם והגיעו אליו כ־95 אלף צופים בשישה ימים. היריד הוא הזדמנות לצפייה במגוון עצום של אמנות, בעיקר אמנות עכשווית, ולמרות שמטרתו מסחרית במובהק, הוא משמש גם כבמה לניסוי ולמימוש שגיונות אמנותיים ותחרות בריאה בין הגלריות – מי יציג פרויקטים מרהיבים ועצומים יותר.

Unlimited, איברהים מהמה, גלריה ווייט קיוב

בביתן של גלריה דביר

גלריה סטיבן פרידמן

  1. אמנות חסרת גבולות

לצד ההבט המסחרי, ארט באזל הוא שעתם היפה של פרויקטים שהמתינו להזדמנות. תחת הכותרת UNLIMITED מוצגים פרויקטים ועבודות אמנות של כוכבים מובילים. מיצב של אי ווייוויי עם שברי כלים מקרמיקה מסורתית סינית, ולא רחוק ממנו פרויקט התיקונים של יוקו אונו, שמזמינה את הקהל לקחת חלק בהדבקה, קשירה ואיחוי שברים של כלי בית. גם אם האובייקטים דומים – המסרים שונים בדקויותיהם. אי ווייוויי מושיט אצבע מאשימה (ולעיתים משולשת) בפרצופה של הממשלה הסינית הממהרת קדימה, מתעלמת מהפרט הבודד ורומסת את התרבות בת אלפי שנים. יוקו אונו מנסה להשרות רוח זן ושלווה בעולם מפורק ומסוכסך.

עוד באותה קטגוריה של כלי חרסינה, מציגה האמנית ברברה בלום עגלת תה אלגנטית, עמוסת כלי אוכל לבנים בחדר תכלכל תחת שנדליר. מבט ממוקד במראה של מדפי העגלה מגלה שהכלים הם שחזור של כלי האוכל של נוסעי הטיטניק. תכול הקירות של החדר מזכיר לפתע מראה תת־ימי, ומחשבות על חטא הגאווה ועונשו עולות על הדעת.

בכניסה לאולם התצוגה רחב הידיים נתקלים הבאים בחומה של ארגזי כלים מעץ של מצחצחי נעליים – עבודתו של איברהים מהמה מגאנה, שמשרטט את דיוקנם של הנערים הנאבקים למחייתם. עבודה של קנדיס ברייס מדרום אפריקה מתמקדת הפעם בקולם המושתק של עובדי תעשיית המין בארצה.

מייקל רקווויץ, גלריה ברברה וויין

פייר הואיג

אחד הפרויקטים המרהיבים בחלק זה של התערוכה הוא שחזור קירותיו של מקדש אשורי עתיק, שנחרב באחת מהתקפות דעאש בעיראק. האמן מייקל רקוויץ, אמריקאי ממוצא עיראקי, עוסק כבר יותר מעשור בשחזור עתיקות וחפצי תרבות שאבדו לעד מאז הפלישה האמריקאית לעיראק. הוא יוצר קולאז׳ים מרהיבים ומתעתעים באמצעים זולים וזמינים, כמו עטיפות של חטיפים ומוצרי צריכה. הוא פורט על המתח הנוצר בין המראה המרשים של עבודתו, המדמה את העבר המפואר, למציאות העלובה של הרס תרבות תחת מצבי מלחמה וכיבוש.

ארט באזל גולש הרבה מעבר לתחומי מרכז הירידים של העיר, ועבודות מוזמנות מפוזרות במיקומים מפתיעים ברחבי העיר, בקטגוריה שזכתה לשם ״פרקור״. לא מדובר בספורט רחוב מאולתר אלא ביצירות של אמנים מהשורה הראשונה. אלמגרין ודרגסט שתלו סלע במסדרון של המוזיאון ההיסטורי; פייר הואיג הציב על גדת הריין אחד מפסליו שראשו עשוי חלת דבש. החיפוש וההליכה בשבילי הפארק על גדת הנהר יוצרים ניתוק מיידי מהמולת העיר ומכניסים את הקהל למצב של השתאות.

פרנסיס בייקון ואלברטו ג'קומטי. צילום: גרהאם קין, פונדסיון ביילר

  1. בייקון וג׳קומטי

במקביל לארט באזל מתקיימות בעיר תערוכות מיוחדות ומוצגים יותר מעשרה ירידי לוויין, המתחרים ביניהם על תשומת הלב של המבקרים. בפונדסיון ביילר, אחד המוזיאונים היפים בעולם, נמשכת עדיין (עד 2 בספטמבר) התערוכה המפגישה בין שני ענקים: ג׳קומטי ופרנסיס בייקון. הקשר בין השניים – ילידי העשור הראשון של המאה ה־20 – לא היה ידוע במיוחד, והתערוכה משרטטת תמונה מפתיעה של קירבה וטעמים משותפים, שגילויים מרגש. שניהם היו מוקסמים מתפיסת החלל ומגוף האדם, שהפך למרכז עבודתם. אצל שניהם עיוות הגוף שימש כמניפולציה אמנותית ביקורתית, הערה מנקודת מבט אישית ומעורבת באופן מובהק.

כבר באולם הראשון של התערוכה מסתבר שהייתה להם מוזה משותפת, איזבל רוונסתורן, צעירה אנגליה שבימי מלחמת העולם השנייה שירתה כמרגלת של הביון הבריטי במדינות אירופה הכבושות. ג׳קומטי ניהל איתה רומן והיא הייתה הדמות הראשונה שפיסל בסגנונו הדקיק והמוארך – שהפך בהמשך לחתימת ידו האמנותית המובהקת. אצל בייקון היא מופיעה ברחוב אוקספורד האנגלי ובמספר דיוקנאות.

בהמשך התערוכה נוצר מפגש מרתק שמגלה מוטיבים משותפים בין הפיסול של ג׳קומטי והציור של בייקון. גם הדיוקנאות שיצרו, של מאהבים וחברים לצד דיוקנאות עצמיים חושפניים וחסרי רחמים, מדגישים את הטמפרמנט הסוער שאולי היה חלק מהשפה המשותפת שמצאו זה עם זה.

פרנסיס בייקון

אלברטו ג'קומטי

ברוס נאומן. צילום: דורותי זיידמן, © 2018, ProLitteris, Zurich

  1. תרגילי היעלמות והופעה מחדש

עוד תערוכת־חובה שהדהדה בין באי ארט באזל הייתה רטרוספקטיבה של ברוס נאומן במוזיאון שאולאגר. מחסן בן ארבע קומות של אוסף אמנות ענק, השוכן בבניין מרשים בתכנון משרד האדריכלים הרצוג ודה מרון, ובקומותיו התחתונות מוזיאון פרטי. תחת הכותרת ״תרגילי היעלמות״ מוצגת (עד 26 באוגוסט) תערוכה מקיפה מעבודותיו של האמן הקונספטואלי, עם עבודות משנות ה־60 ועד ימינו.

בין פיסול נסיוני שמתחקה אחר מידות גופו של נאומן, ליצירות וידיאו ארט נועזות, בולטות עבודות הניאון המילוליות שלו. הטקסטים הם חלק משמעותי בעבודותיו והוא משתמש בהם לחיוב ולשלילה, כשהוא מצביע על מצבים אנושיים: אלימות, אהבה, סקס, מלחמה, חיים ומוות – מתחרים ביניהם בשפתם האדישה של שלטי נאון מהבהבים. נאומן הוא אחד האמנים ששרדו את שנות הפופ ארט והמשיכו לשכלל את שפת היצירה שלהם. את תרגילי ההיעלמות שלו הוא עושה גם בחלל התערוכה – שבכל עבודה בה הוא מעין נעדר־נוכח.

עיבוד של ראף סימונס לכורסאות של גאיטנו פשה

  1. שמיכת הטלאים של קלווין קליין

בין שיתופי הפעולה המסחריים המוצלחים של יריד ארט באזל אפשר למנות את השותפות עם יריד העיצוב דיזיין מיאמי. ארט באזל מתארח במיאמי בדצמבר ודיזיין מיאמי מתארח בבאזל ביוני. הכניסה אליו נפרדת אמנם, אבל פריטי העיצוב בדיזיין מיאמי פונים במובהק לאספנים ולא לשוק הרחב, והולכים על קו התפר שבין עיצוב לאמנות.

בדיזיין מיאמי הציגו השנה גלריות מניו יורק ומפריז, מלונדון ומברלין. את ההצגה גנב חלקו הבלתי מסחרי של היריד, שם הציגה חברת קלווין קליין אוסף של שמיכות טלאים אמריקאיות מסורתיות, חלקן מהמאה ה־19, שמעצב הבית ראף סימונס אסף באהבה בשוקי פשפשים ובמכירות פומביות. סימונס חיבר את השמיכות לכורסאות לבד רכות מדגם Feltri, בעיצוב גאיטנו פשה לחברת קסינה. מהדורה מוגבלת של 50 כורסאות הוצגו סביב מבנה המשחזר אסם בחווה אמריקאית טיפוסית, ולוו בהסברים על מקור הדוגמאות של השמיכות: ממלחמת האזרחים בארה״ב ועד לגלי הים של ניו אינגלנד.

כאמור, גם המותג של לאונרדו דיקפריו נותר רלבנטי בעשור מאז הפציע לראשונה כאספן בארט באזל. לצד הקריירה ההוליוודית הוא הפך לנדבן ופטרון שתשומת ליבו נתונה לא רק לאוסף הפרטי שלו, אלא גם לעולם. הקרן שהקים משקיעה משאבים למען איכות הסביבה, והשנה הציגה בדיזיין מיאמי באזל שיתוף פעולה מקסים ומשעשע עם האמן הדרום אפריקאי פורקי הפר. הפר יצר סדרה של פסלי בד ענקיים ורכים בדמות בעלי חיים בסכנת הכחדה: דב לבן שרוע על הרצפה, נדנדת ענק בצורת כריש, עצלן תלוי על ענף וקוף ענק מזמינים ליטוף וקוראים לתשומת הלב.

פורקי הפר. צילום: אנטוניה שטיין

  1. רון ארד בויטרה

כפי שהמוזיאונים וירידי הלוויין מתחרים ומשלימים את ארט באזל, חובבי עיצוב לא יסתפקו בדיזיין מיאמי בלי לקפוץ לביקור בקמפוס של חברת העיצוב ויטרה, השוכן בעיר הסמוכה וייל אם ריין. הקמפוס של ויטרה הוא אוסף אדריכלות מרתק, שבו נבנו לאורך שלושה עשורים בניינים בתכנונם של סטאר־כיטקטים דוגמת פרנק גרי, זהא חדיד, טדאו אנדו, סטודיו סנאא היפני והרצוג ודה מרון. בשנים האחרונות החלו ראשי ויטרה לצרף לרשימה גם עבודות אמנות, ובין אלה נמצאת מגלשת ענק של האמן הבלגי הנפלא כרסטן  הולר וכמה פסלי חוצות של האחים בורולק.

לאוסף הכסאות ההיסטורי של ויטרה מוקדש ביתן מיוחד, ובו מוצגת (עד 14 באוקטובר) תערוכת יחיד נהדרת של רון ארד. כיסאות פיסוליים של ארד מוצגים בחללים שנוצרים בין שורות מדפי האוסף, המסודרים כמעין ספריה ענקית. התצוגה של כסאות מעצבים מכל התקופות ומכל הסוגים – בגודל טבעי – היא הזדמנות להכיר מקרוב פרק בתולדות העיצוב.

את אולמות התצוגה מיקמה החברה בבית קומות שחלליו מעוצבים כ״הצעות הגשה״ למגורים. בקומה העליונה הוזמנו אנשי סטודיו Raw Edges יעל מר ושי אלקלעי ליצור הדמיה של דירה למשפחה צעירה. הם לקחו את משפחתם שלהם כמודל, ויצרו חלל לופט המספק מרחב משפחתי לזוג הורים ושני ילדים קטנים, עם פינות רב־שימושיות לתפקודי היום־יום, המשלבים בין עבודה, משחק, וחיי משפחה, כולל גינה קטנה לירקות וצמחי מאכל.

רון ארד

המגלשה של כרסטן הולר בויטרה

פורטפוליו באינסטגרם
עקבו אחרינו
Silence is Golden