כל מה שחשוב ויפה

ברוכים הבאים לאתר החדש שלנו

לכבוד יום ההולדת ה־13 (!) של פורטפוליו - שהתקיים בחודש ינואר - החלטנו שמגיעה לנו מתנה שווה במיוחד: אתר חדש. ואם כבר אתר חדש אז גם כתובת חדשה: prtfl.co.il

מגזין פורטפוליו מפרסם מידי יום כתבות, ראיונות, ביקורות וחדשות בתחומי העיצוב, האמנות והאופנה. למגזין, שהוקם בשנת 2005, עשרות אלפי קוראים מידי חודש, והוא משמש בנוסף כפלטפורמת תוכן לתערוכות, לסיורים בארץ ובחו״ל, למפגשים עם יוצרים ועוד.

קראו עוד על פרוטפוליו

חנאן ארמלי במסגרת פסטיבל מנופים. צילום: קירה קלצקי

הרשימה המשותפת // 25.10.2018

תערוכה משוטטת בין נכסים בפסטיבל מנופים בירושלים; אנה טיכו בירושלים; לילך בר עמי בקיבוץ חניתה

נכסי אמנות במנופים

״נכסים״ התערוכה המרכזית בפסטיבל מנופים 2018, מוצגת בתוך בתים פרטיים ומבני ציבור בשכונת טלביה בירושלים. האמנים מקיימים דיאלוג מיוחד למקום עם המבנים וסיפוריהם, והאמנות מציעה נקודת מבט ייחודית ופרשנות מרחיבה להיסטוריה של המקום. השכונה היפה, המטופחת והשלווה למראית עין, מורכבת משכבות ונרטיבים היסטוריים. טלביה הוקמה באמצע המאה ה־19 ע״י פלסטינים ערבים־נוצרים אמידים. אלה נאלצו לנטוש את בתיהם ולברוח בעקבות מלחמת 1948 ולאחר מכן, השכונה אוכלסה ברובה על ידי יהודים. מימי הקמתה ועד היום טלביה היא שכונה בורגנית, שתושביה אז והיום, רובם בעלי מקצועות חופשיים, אקדמאים, דיפלומטים ואנשי ממשל. כיום, בנוסף להיותה שכונת מגורים ירושלמית, היא מכילה גם מוסדות מתחומים שונים: משכן הנשיא ובית ראש הממשלה, מכון ון ליר, מכון החברה הפסיכואנליטית, מכון ירושלים למחקרי מדיניות, המוזיאון לאמנות האסלאם ועוד. התערוכה מבקשת לעמוד על הניגודים הקיימים בצופן הגנטי של השכונה ולהצביע על נקודות העיוורון המכשילות את שוכניה ומבקריה – אולי כמשל לארץ כולה. 

יניב עמר ״טרקלין״ במוזיאון לאמנות האסלאם. צילום: קירה קלצקי

אלהם רוקני, ״הבוכה״. צילום קירה קלצקי

נקודת פתיחה ומרכז מידע: המוזיאון לאמנות האסלאם, שם מציג האמן יניב עמר תערוכת יחיד ראשונה: ״טרקלין״ – מיצב תלוי מקום היוצא מחפצי המוזיאון ומשתמש בחפצים יום יומיים. עמר עוסק בזהותו האישית ה״רב־ערוצית״, כמבקש לחזור לתרבות הערבית ולהציבה במופגן בקדמת הבמה, כחלק מההיסטוריה ומזהותם של ישראלים רבים. אלהם רוקני מציגה מיצב וידיאו שצולם על פני עשור וחושף את הזדקנותו של אביה לאורך השנים, כמו גם את היחסים בינו לבין בתו. חנאן ארמלי מציגה מיצב המורכב מחפצים תקופתיים שהיא מלקטת ומגריד של חוטים אדומים, הסוגרים על כל החלל.

עוד משתתפים: אתי אברג׳יל, מאיה אטון, רון אסולין, חנאן ארמלי, מיכל בראור ופטריק היו (אירלנד/אנגליה), אנואר בן בדיס, איה בן רון, חמודי ג׳נאם,  רונה סלע, נרדין סרוג׳י, נדב עשור, אדם קפלן וניר שאולוף; פרויקט המחקר ׳ארכיאולוגיה של כתובת׳ (פרופ׳ טובי פנסטר וד״ר חגית קיסר). אוצרות: רינת אדלשטיין ולי היא שולוב. אוצרת משנה: הדסה כהן.

חגית פלג רותם

אנה טיכו, דיוקן עצמי 1925. צילום: אלי פוזנר

אנה טיכו. מתווה צבעוני 1978. צילום: אלי פוזנר

אנה טיכו בירושלים

לרגל הוצאתו לאור העתידית בתחילת 2019 של ספר מקיף על יצירתה של אנה טיכו, תיפתח מחר (שישי 26.10) בבית טיכו בירושלים תערוכה מקיפה המציגה את כל יצירותיה. התערוכה, שאוצרת תמנע זליגמן, מורכבת כולה מעיזבון אנה טיכו במוזיאון ישראל – האוסף הגדול והמשמעותי ביותר של יצירות האמנית. יוצגו בה מעבודות מוקדמות מימיה כנערה בווינה בתחילת המאה ה־20 ועד ליצירותיה המאוחרות שנוצרו בירושלים, כשטיכו היתה לאמנית מנוסה ומוערכת בארץ ובעולם. התערוכה מעניקה הזדמנות להעמיק ביצירתה של טיכו ובאהבה הגדולה שלה לארץ ישראל ולירושלים, להתרשם מן העושר האמנותי ולגלות את תמורות הזמן ואת השינויים הסגנוניים ביצירתה. בתערוכה מוצגות יצירות מופת מכל אחת מן התקופות המאפיינות את יצירתה. התערוכה נחתמת בעבודת וידאו חדשה ״אילו אהבת אותי ואילו״ של האמן דוריאן גוטליב, שצילם מבעד לחלון רכבת את המסע מבית שמש לירושלים – נופי אנה טיכו של הרי ירושלים בתנועה.

יובל סער

לילך בר־עמי אלבום גוגל 2018

לילך בר־עמי מאחורי ההר

״נולדתי על הר. ההר הוא בית והבית הוא הר, דימוי ההר חוזר תדיר בעבודות שלי, הן כמקום מטפורי והן כמקום פיזי״, כותבת לילך בר־עמי, בת קיבוץ חניתה שעל גבול הצפון. בר־עמי חוזרת לקיבוץ ומציגה את התערוכה ״הר־הר״ בגלריה החדשה ״גבול״ (אוצרת: ריטה כץ). מרחב הגלריה הופך למקום שהוא ספק אתר תיירות ספק מוזיאון אישי ספק בית. המבקר בתערוכה מוזמן להצטלם על רקע הר ולשתף ברשת; לנוע בין מרחבי התודעה, הזמן והזיכרונות, לתור אחרי הנרטיב הפרטי שרוקחת בר־עמי מתצלומים ומכתבים אישיים, משולבים בתוצאות חיפוש בגוגל, או לייצר לעצמו נרטיב חדש. ״ה׳צילום׳ הן כטכנולוגיה, כחומר או כפעולה, מתקיים בתערוכה כ׳דימוי׳ מרכזי, המעיד על השינוי שהעולם עבר, לצד השינוי שעבר הקיבוץ מחברה שיתופית לחברה מופרטת. שינוי שמשליך על תפיסת הזמן, המרחב ושימור הזיכרונות שלנו״.

חגית פלג רותם

פורטפוליו באינסטגרם
עקבו אחרינו
Silence is Golden