כל מה שחשוב ויפה

ברוכים הבאים לפורטפוליו

ספרו לנו על פרויקטים חדשים ומלהיבים. ליצירת קשר ולפרטים נוספים – hi@prtfl.co.il

מגזין פורטפוליו מפרסם מידי יום כתבות, ראיונות, ביקורות וחדשות בתחומי העיצוב, האמנות והאופנה. למגזין, שהוקם בשנת 2005, עשרות אלפי קוראים מידי חודש, והוא משמש בנוסף כפלטפורמת תוכן לתערוכות, לסיורים בארץ ובחו״ל, למפגשים עם יוצרים ועוד.

קראו עוד על פרוטפוליו

דב גנשרוא וליאורה רוזין. צילום: נמרוד גנישר

זום על חומוס בבית בנימיני

פורטפוליו Promotion: התערוכה ZOOM על חומוס, סופר־פוד מקומי (אוצרת: לירון צנחני) תיפתח ביום חמישי 3.1 בבית בנימיני, תל אביב. אירוע פתיחה חגיגי יתקיים בחמישי 10.1. במקביל תיפתח התערוכה ״חשוף״ של קולקטיב 4.5 והילה מור (אוצרת: עינב ברנס אליאסוב)

לכל אוכל סיפור מסגרת משלו, שמתחיל בתהליך גידולו, עובר בעיבודו ומסתיים כשהוא מגיע אל הכלי או אל האריזה שמהם אוכלים. החומוס, או החִמצה, מלווה את אורח החיים הקולינרי במזרח התיכון אלפי שנים ובמגוון של צורות, והוא אחד מסוגי המזון המשקפים באופן נרחב את הרב־תרבותיות המקומית ואת מגוון הפרשנויות לעיבודו ולצריכתו. בעשור האחרון נחקר החומוס וסומן כמזון סופר־פוד וכתחליף איכותי ועשיר לחלבון מן החי.

לחומוס סיפורים רבים ממגוון רחב של תרבויות, מקומות ותקופות. הדיון המקומי בו מתמקד פעמים רבות בשאלת מקורו ובזכות הראשונים, אבל בשל היותו מזון־על והיותו כאן, התערוכה מתמקדת ב״איך״ וב״למה״ שבבסיס אכילת החומוס.

גלית שבו. צילום: נמורד גנישר

אבי בן שושן. צילום: נמרוד גנישר

דניאל נחמיאס. צילום: נמרוד גנישר

לירון צנחני ואנה שפירו. צילום: נמרוד גנישר

התערוכה היא מפגש בין שלוש דיסציפלינות עיקריות – עיצוב, קולינריה ומדע – שבאות לידי ביטוי בתזונה ובמזון במגוון של דרכים. עשייה רב־תחומית זו עוסקת בעיצוב סביב החומוס במטרה להרחיב את השיטות לצריכה של קטנייה זו ולהעצמה של היתרונות הטמונים בה. התערוכה מורכבת משלושה רבדים, שמייצגים את מטרת הפרויקט: רובד גרפי, שמציג את תעודת הזהות המדעית וההיסטורית של החומוס; כלים שימושיים, שמתייחסים לאופני אכילה ועיבוד של החומוס; ומיצגים אכילים שמשלבים מתכונים חדשים לצד חוויית אכילה שפותחה במיוחד בשבילם.

משתתפים: איריס זוהר, דוד הלל, דימה ונדיה גורביץ׳, לנה דובינסקי, דניאל נחמיאס, אבי בן שושן, עופר זיק, גלית שבו, דב גנשרוא, ליאורה רוזין, שולי שטראוס, לירון צנחני, דפנה נועם, דוד סדי, אנה שפירו.

התערוכה הוקמה בשיתוף הפקולטה לחקלאות מזון וסביבה על שם רוברט ה׳ סמית באוניברסיטה העברית ובאוניברסיטת תל אביב, ומוצגת בשלוש שפות – עברית, ערבית ואנגלית, מתוך כבוד למסורת רבת השנים של החומוס במזרח התיכון.

פתיחה חגיגית: 10.1.19 בשעה 19:30
יום עיון: 11.2.19
נעילה: 23.2.19

במקביל ל״זום על חומוס״ תיפתח בגלריה הקטנה התערוכה ״חשוף״ של קולקטיב 4.5 והילה מור (אוצרת: עינב ברנס אליאסוב). התערוכה מבקשת לבחון בעזרת תהליכים מחקרים את התכונות הטבעיות של החומר הקרמי.

קולקטיב 4.5 – רותם גרובר, עמרי ניסים ואדם שליו – בוחנים בעבודתם קווי גובה – מיפוי חומרי את ״הזהב הלבן״, הפורצלן כחומר קרמי בעל תכונות ייחודיות; אצילותו, חוזקו, לובנו הבוהק, אטימותו למים וחדירותו לקרני אור מציב אותו כאחד מהחומרים המרתקים והמאתגרים בעולם הקרמי. בתהליך המחקרי החליטו חברי הקולקטיב להציב את האופי ״המתורבת״ של הפורצלן אל מול התערבות אגרסיבית ופולשנית- שחיקה על ידי מכונת התזת חול. התזת החול מאפשרת לחדור לעובי הדופן של החומר, ולגרוע ממנו שכבה אחר שכבה. שינויי העובי יוצרים עבירות משתנה לקרני האור, תופעה היוצרת חווית עומק.

קולקטיב 4.5 עוסקים בדימוים של קווי הגובה, המוכרים לנו ממפות טופוגרפיות המתארות את תבליט השטח לצורותיו הרבות, הר, גיבעה, מכתש, כיפה, אוכף ועוד. קווי הגובה מבטאים את עומק השחיקה שנוצרו בחומר כמו גם את גובה טמפרטורת השריפה המשתנה: ככל שטמפרטורת השריפה עולה, כך מהירות השחיקה יורדת.

קולקטיב 4.5. צילום: עמרי ניסים

הילה מור. צילום: עודד אנטמן

הילה מור, בעבודתה תנועה של מים בחומר (פרויקט גמר במחלקה לעיצוב תעשייתי בבצלאל, 2016, בהנחיית פרופ׳ עידו ברונו), בוחנת את היכולת של החומר הקרמי כמו הצמחים להוביל מים בתוכו. האינטראקציה של החומר הקרמי עם המים מאפשרת תופעות כמו סינון, קירור, הולכה ושינוי צבע. תכונות חומריות אֿלו בשילוב טכנולוגית הדפסה תלת־ממדית בקרמיקה מאפשרות שליטה במבנים הפנימיים של החומר ובחינתן מחדש. תכנון ועיצוב מבנים מורכבים אלו בכלים מאפשר את ניתוב המים בתוכם בהתאם לצורך.

הכלים של מור, כלי עזר עכשוויים לשימושים מסורתיים מקיימים דיאלוג בין היסטוריה ותרבות חומרית לבין התחדשות טכנולוגית: שתייה – כלי לסינון מים; גידול למאכל – כלי הנבטה; שימור – כלי לצינון סביבת הפירות והירקות. כמו בצמחים, גם לחומר הקרמי יש תכונה טבעית המאפשרת הובלת מים כך שאופן הפעולה של הכלים מתבסס על ההשקיה שלהם, שמאפשרת אינדיקציה לרטיבות: הצבע בחומר הקרמי בשריפה נמוכה, נשאר חיוור. אך כשמשקים את הכלים הם הופכים רוויים צבע מספיגת המים לתוכם. כשהם מתייבשים, הם מחווירים שוב ומאותתים צמא.

פורטפוליו באינסטגרם
עקבו אחרינו
Silence is Golden