כל מה שחשוב ויפה

ברוכים הבאים לפורטפוליו

ספרו לנו על פרויקטים חדשים ומלהיבים. ליצירת קשר ולפרטים נוספים – hi@prtfl.co.il

מגזין פורטפוליו מפרסם מידי יום כתבות, ראיונות, ביקורות וחדשות בתחומי העיצוב, האמנות והאופנה. למגזין, שהוקם בשנת 2005, עשרות אלפי קוראים מידי חודש, והוא משמש בנוסף כפלטפורמת תוכן לתערוכות, לסיורים בארץ ובחו״ל, למפגשים עם יוצרים ועוד.

קראו עוד על פרוטפוליו

בית מרקחת לילי, בית הנסן. צילומים: סיגל קולטון

יש חולה בקהל? קבוצת המבחנה פתחה בית מרקחת לילי בבית הנסן

״בית מרקחת לילי״, שאירוע הנעילה שלו יתקיים בבית הנסן ביום רביעי, מצעיד את המבקרים בין ויטרינות עמוסות דימויים, מבקש ממנו לענות על שאלון, לקבל אבחון, לקחת חלק בטקס טיפולי, והכל תוך ביקור במה שמוגדר כתערוכה

ביקור בבית המרקחת מלווה לפעמים בהרבה מהשלילי – תחילה הנסיבות שהביאו לביקור, המשך באבחנות הרפואיות שאינן בשפתנו וכלה בפתרון תרופתי, שלעתים מורגש כמנוגד לגמרי לגופנו. שונה מאוד החוויה שיחוש המבקר ב״בית מרקחת לילי״ של קבוצת המבחנה, תערוכת־פרפורמנס שמוצגת בבית הנסן בירושלים ותינעל באירוע פרפורמנס ביום רביעי (17.4).

האוצרת טלי קיים חברה אל האמניות מיכל רוט ואלינור סאם, ויחד הקימו ״בית מרקחת״ שמזמין את הקהל להגיע ולקבל אבחון וטיפול, בהתאם ל״מחלה״. את נורות הניאון החליפה תאורה מעומעמת; ציורים מסוגת חדרי המתנה פינו את מקומם לאיורים מקוריים והריהוט הכל־משרדי נעלם לטובת ריהוט עץ מקורי ממבנה בית החולים למצורעים, ששכן בבית הנסן עד ראשית שנות ה־2000. אין טלפונים מצלצלים ברקע, אין הקלדות מחשבים וטרטורי מדפסות. ישנה הזמנה לחוויה – מובחנת, אישית ומאירה.

יש לתת את הדעת על אבחנה זו: ״בית מרקחת לילי״ מצטרף אל שורה של אירועים אמנותיים, שרובם נוצרים בעבור מרחב מסוים, תלויי צורתו ותכולתו (site specific), ושתוהים על חיבורו של המבקר עם התוכן האמנותי בדרך של אינטראקציה, הפעלה והובלה שלו בשבילי הדימויים והמרחב. כל זאת נעשה תוך חריגה מוחלטת מ״הכוריאוגרפיה הפרונטלית״ הקלאסית של ביקור במרחב מוזיאלי. בית המרקחת הוא חוויה מהסיבה שכך הוא פועל: מצעיד את הקהל בין ויטרינות עמוסות דימויים, מבקש ממנו לענות על שאלון תוך הקשבה פנימית, לקבל על עצמו אבחון, לקחת חלק בטקס טיפולי ולאמץ הגדרה, הכל תוך ביקור במה שמוגדר כתערוכה.

מיכל רוט, טלי קיים ואלינור סאם

בית המרקחת הלילי של של קבוצת המבחנה נשען על סיפורה של מרים האלכימאית היהודיה, ובתערוכה מובאים פרקים בחייה שמאפשרים ״להכיר אותה ואת עקרונות האלכימיה שצמחה מגילוייה בגופם שלהם״. הסיפור מתואר בין היתר בארבעה מיצבי פיסול קטנים, שמוצגים מאחורי ויטרינות ושאליהן המטופלים מופנים כחלק משאלון אבחון עצמי. ״את מרים היהודיה הכרתי בזמן שקראתי על מקורות האלכימיה״ מספרת האוצרת, טלי קיים. ״זה סיפור מסתורי כי אין כתבים שלה שנשארו. כל מה שידוע לנו עליה הוא מתוך ציטוטים של אלכימאים מהתקופה ההלניסטית באלכסנדריה, והמרכזי שבהם הוא זוסימוס מפנפוליס.

״יש סברות שמדובר במרים התנ״כית, אחותו של משה רבנו, ולפי טענות אחרות אולי היא מריה מגדלנה. אבל בגדול וכלם מסכימים שמרים היהודיה חיה ופעלה באלכסנדריה, מתישהו בין המאה הראשונה והשלישית לספירה, ושהיא הממציאה של שני מכשירים שמשמשים אותנו עד היום, ואפילו במרחב הביתי שלנו: אמבט מרים שמוכר יותר בשם הלועזי שלו bain marie (בבישול) והקירוטקיס, שהוא האבטיפוס של מזקקות שמשמשות למבשלות ויסקי לדוגמה״.

עם הרקע המועט הזה נדרשה מיכל רוט, בוגרת המחלקה לתקשורת חזותית בשנקר, לתת פנים לדמותה של מרים. ״מרים היא דמות קוטבית, עניין שרציתי לבטא בסגנון שלה – הראש שלה תמיד קצת קטן ושואף מעלה, אל הממד השמימי, הנשגב״, היא אומרת. ״יש הטוענים שהאמינה כי האלכימיה ניתנה ליהודים בלבד. יחד עם המיסטיקה והרוחניות אני מדמיינת ידיים גדולות, חזקות ומפוארות, שמושכות אל עומק האדמה ומתעקשות להשאיר חותם. יש בה בדידות, כמו בכל דמות היסטורית שהקדישה את חייה לשכלול המלאכה שבה היא עוסקת. אין בשום טקסט סימן למשפחה או אפילו אסכולה שהשתייכה אליה. אז נוצר לי דימוי של ראש קטן צף בתוך גלימה שחורה המובלת על ידי זוג ידיים מרשימות״.

מה את יכולה לספר על תהליך יצירת הדימויים והפסלים לתערוכה.

״המחקר החזותי שעשיתי היה נרחב הרבה יותר. הדבר המרתק ביותר באלכימיה הוא צורת ההצפנה שבה היא נכתבה – הטקסט בנוי לרוב מפואמות ומשלים והאיורים תמיד מופיעים כאמבלמות מקושטות – חומרים ומתכות שונות מופיעים בדמות אנוש, בעל חיים או יצור דמיוני. הכל נעשה כדי לשמור את סודות המלאכה לראויים ביותר, לכן ניסיתי לפתח עולם חזותי מקודד משלי. את הציורים העברתי לאלינור, שנתנה להם פרשנות תלת־ממדית דרך הרגישות החומרית הגבוהה שלה. לבסוף, עיצבתי את סגנון האותיות שהופיעו בהזמנה – בהשראת אותיות ׳גרמאניות׳ שיהלמו את בית הנסן״.

אלרגיות ורגישויות

הכניסה בשעת לילה אל המבנה ששימש כבית חולים למצורעים נסמכת על ההיסטוריה של המבנה, במנעד שבין מסתורין לפחד, בעיקר בעת שוטטות בגן רחב הידיים שבשעת ערב נראה כים שכולו חושך. עם הכניסה מקבל כל מבקר שאלון עזר לאבחון עצמי, שאותו הוא מגיש אל הרוקחות בהגיע לתורו. שם, על שולחן רחב ידיים מלא קערות, צמחי מרפא ושעון חול אחד, הרוקחות משייכות אותו לאחד מארבעת טיפוסים מובחנים, שכל אחד מאופיין בליחה ייחודית, ולאחר מכן מוצגות לו הדרכים לטפל בה. הליחות מגיעות מתורתו של היפוקרטס, שלפיה כל אחת מהן מתקשרת לאחד מאותם ארבעת טיפוסים: הסנגווין, המלנכולי, הפלגמט והכולרי.

״אצל כל אחד מהטיפוסים האלה, ליחה אחרת היא הדומיננטית״ מציינת קיים ומפרטת: ״אצל הסנגווין זו האדומה, המלנכולי השחורה, הפלגמט הלבנה והכולרי הצהובה. לדומיננטיות הזו יש ׳מחירים׳ והשפעות על איברים מסוימיים, אלרגיות ורגישויות. היא יכולה להתבטא בכל מיני תסמינים מכאבי שיניים ובעיות חניכיים ועד בעיות בכיס המרה. מעבר לזה, לכל טמפרמנט כזה יש סט תכונות שמאפיין אותו: מביישנות או נטייה לדיכאון ועד לכריזמטיות, לבביות ותבונה.

״הן באות לידי ביטוי גם בדברים יום־יומיים כמו חיתוך דיבור, צורת הליכה, יציבה. מבחינתנו השימוש בארבעת הטמפרמנטים העשיר את השפה הגרפית של הפרויקט והוביל אותנו ליצור שאלון רפואי ויזואלי. בתוך הדימויים שבשאלון מוצפנים ומקודדים הטמפרמנטים והבחירה האינטואיטיבית של מטופל/ת בדימוי חושפת לשיטתנו את הטיפוס שלו/ה״.

כשקיים נשאלת על האלמנט האינטראקטיבי שביצירה, היא מתמקדת בחווית הקהל: ״כל מבקר/ת בתערוכה הופכים להיות חלק בלתי נפרד ממנה. הם משאירים סימן בחלל. אלינור סאם, שהיא הזרוע המפסלת שמגע ידה הופך כל חומר להיות שווה זהב, יצרה בעבור המהדורה הזאת בבית הנסן 250 כדים. כל כד לוכד את העודפות של הליחה שקיימת בתוך המטופל ונשארת אצלנו אחריו; לוקחות אותה ממנו. מעבר לשאלון, הקהל עובר בין ארבע נקודות בסיפור חייה של מרים היהודיה שמוצגות כדיורמות, דגמים מוקטנים שמשחזרים סיטואציות, והשאלון ממולא מהתבוננות בדיורמות האלה. זאת אומרת שחויית הצפיה בתערוכה היא אקטיבית כל הזמן, לא רק בשלב הפרפורמנס״.

מהצד השני, עומדות הרוקחות עצמן. סאם ורוט, לבושות חלוקים לבנים ועטויות ארשת פנים לעיתים רצינית לעיתים חמורת סבר, מקבלות את החולים ונוקטות בטיפול. ״עוד מהתכנון והמחשבה המקדימה, היה חשוב לנו לנסות ולהבין מי הקהל ואיך אנחנו עובדות איתו במסגרת הזו״, מספרת סאם. ״בעקבות הקשר הישיר עם הקהל בפרויקט אני מגלה שאני מצליחה לזהות במהירות רבה מי האדם שעומד מולי, מה הוא מצפה מהחוויה הזו ועם איזה מטען הוא מגיע. אני קוראת לזיהוי הזה יכולת אמפתית והיא ממשיכה איתי גם מעבר לפרויקט אל העבודה שלי כאמנית עצמאית״.

להסתיר, להצפין ולבלבל

זו אינה הפעם הראשונה שבה האמניות מאבחנות ומטפלות. בית המרקחת הוא יצירה עוקבת ל״קופת חולים כללית״, פרויקט שנכלל בשבוע האיור 2017 ומצא את ביתו בשני מוקדים בתל אביב: גלריית תיאטרון החנות והסטודיו של האמן נמרוד סחייק בקריית המלאכה. ״התערוכה ניסתה לבחון את השימוש באיור במובנו הרחב – כדימוי שמתווך אינפורמציה״, משחזרת קיים. ״רצינו שהדימויים בתערוכה יווצרו מתוך אינפורמציה שיחלקו איתנו הצופים בזמן אמת, בחי (live), וחשבנו מה יהיה קל לאנשים לדבר ולשתף. הגענו למסקנה, שהכי קל לאנשים להתלונן ושהתלונות הנפוצות ביותר קשורות למצב בריאותי (גופני או נפשי). היה ׳הייפ׳ והבנו שזו רק ההתחלה. שקענו לשיחות על פרק המשך שהובילו אותנו למחקר על מקורות הרפואה״.

פרק ההמשך התעצב בדמות בית המרקחת והוא התקיים לראשונה בברזיל, שם המחלה השכיחה ביותר היא ריבוי של בתי מרקחת אלטרנטיביים. הוא התקיים במשך חמישה לילות במסגרת פסטיבל Sabra שמציג אמנים ישראלים וברזילאים זה לצד זה, וטופלו בו 211 איש ואישה, בעברית בלבד. קיומו בגלגול הנוכחי, הפעם בארץ, במסגרת תערוכת הגמר של לימודיה של קיים בתכנית למדיניות ותאוריה של האמנויות בבצלאל, דרש הכנות.

״המפגש עם הקהל הישראלי הוא מפגש שהתכוננו אליו הרבה זמן ובירידה לפרטים הקטנים״, מספרת קיים. ״בברזיל היה לנו יותר ׳קל׳ כי היא מדינה אפופה באמונות ובמסורות שאמניות, כך שאנשים התחברו אלינו מיד. היו תגובות רגשיות עוצמתיות מאוד. הרבה בכי. הרגשנו צורך לקחת אחריות ולהזכיר לאנשים כל הזמן שמדובר רק ביצירת אמנות.

התכוננו לקהל ציני שלא רוצה להרגיש פראייר; שבוחן ושואל ולא מפחד להתלונן. ואנחנו מופתעות לטובה מהמפגש: מרגשת אותנו הסבלנות שאנשים מגלים, לחכות מעל שעה בתור כדי להשתתף בפרפורמנס

״כאן בישראל התכוננו לקהל ציני שלא רוצה להרגיש פראייר; לקהל שבוחן ושואל ולא מפחד להתלונן. ואנחנו מופתעות לטובה מהמפגש: מרגשת אותנו הסבלנות שאנשים מגלים, לחכות מעל שעה בתור כדי להשתתף בפרפורמנס. והאמון שהם נותנים במיכל ואלינור בזמן אמת כשהם משתפים פעולה עם הטקס. הרצון של אנשים להתעמק במוצגים ובעיקר בטקסטים נעים ומסקרן. המפגש עם הקהל מרתק אותנו ואותי אישית כאוצרת. זו הסיבה שבשבילה אני אוצרת: בשביל לפגוש ולהפגיש את הקהל״.

כיצד אתן מרגישות כי מבנה בית המצורעים וסביבת גן הירח משפיעות על תהליך היצירה ועל היצירה עצמה?

סאם: ״בתור ילדה ירושלמית אני יכולה לומר שהעימות עם בית המצורעים הוא מאורע ענק בשבילי. כל הילדות שוטטנו וליקטנו צמחים וחרקים בחורשת הירח במסגרת החוגים של מוזיאון הטבע והזהירו אותנו לא להתקרב אל המבנה הישן שם בקצה: יש שם מצורעים! גם במשפחה הירושלמית הוותיקה שלי הסתובבו אין־ספור סיפורים ואגדות מזעזעות סביב המקום והנעשה בו. כשפתחו את בית הנסן כמקום לתרבות לא הצלחתי להביא את עצמי לשם.

״למבוכתי הרבה, הפעם הראשונה שנכנסתי הייתה יחד עם הבנות לקראת בית מרקחת לילי. התהפכה לי הבטן ושקשקו לי הברכיים, הגוף עבד שעות נוספות כדי להזכיר לי שיש להיזהר מהמקום ושעדיף להסתובב ולנוס על נפשי״. בזמן התערוכה, לפני כל ערב שבו בית המרקחת פתוח, השלוש הולכות ומלקטות צמחי מרפא מחורשת הירח. ״זה חלק שמרגש אותי מאוד, כמו חזרה לחלקים רכים וטובים בילדות בירושלים יחד עם תיקון״.

רוט: ״אני רוצה לנצל את הבמה כדי לעודד מאיירים נוספים לתת הזדמנות לפרויקטים לא שגרתיים ולשיתופי פעולה עם יוצרים משדות אחרים. זו לא הבחירה הפשוטה לעשות, במיוחד כשמתקשים לנתב מסלול קריירה אחרי הלימודים ולהתמודד עם הרבה לקוחות מאתגרים. אני יכולה להבין למה בוחרים בשלב הזה להתרכז בעשייה עצמאית וביצירת סימן הכר אישי. יחד עם זאת, אני שואפת מתוך היותי מאיירת להרחיב כמה שאפשר את העשייה האיורית, לתת לה לזלוג ולקבל משמעות חדשה לגמרי בקונטקסט אמנותי. האיורים בספרי האלכימיה הם ההתגלמות המושלמת של הרעיון הזה: הם אמנם באים לשרת את הטקסט אבל המטרה האמיתית שלהם היא להסתיר, להצפין ולבלבל״.

קיים: ״הנגישות שיוצרת תערוכת הפרפורמנס של קבוצת מבחנה מבורכת. עולם האמנות עומד בצמתים רבים בדרך לשמור על קהל רחב ככל האפשר, לעיתים בהצלחות מעוררות השתאות ולעיתים בפתרונות שאינם אלגנטיים. בית מרקחת לילי נמנה עם הקבוצה הראשונה, תוך שהוא מעביר את כל מבקריו חוויה תהליכית. מי שיקח את החוויה ברצינות ויתמסר, יהנה מיצירת אמנותית מוצלחת ורפואה שלמה״.


בית מרקחת לילי, תערוכה ופרפורמנס מאת קבוצת המבחנה: האמניות אלינור סאם ומיכל רוט; אוצרת: טלי קיים. אירוע הנעילה יתקיים בבית הנסן, גדלריה אלון 14, ירושלים, ביום רביעי 17.4 בשעות 20:00-23:00.

פורטפוליו באינסטגרם
עקבו אחרינו
Silence is Golden