כל מה שחשוב ויפה
קרפטה, דנה יואלי. צילומים: מ״ל

הרשימה המשותפת // 09.01.2020

הקריפטה של דנה יואלי בגלריה שלוש; השמיים נופלים בתערוכה קבוצתית במכללה האקדמית ספיר; הזכרון, החלום והמציאות של כרמלה וייס מתערבבים בגלריה P8

דנה יואלי בגלריה שלוש

קריפטה, תערוכתה של דנה יואלי בגלריה שלוש, מורכבת מארבעה מוקדים של רישומים ופסלים. במסורת ימי־ביניימית, ״קריפטה״ היא אתר קבורה הבנוי מתחת לרצפת כנסייה או טירה, ובו סרקופג, ארון מתים או שרידי קדושים. הקריפטה משמשת בתערוכה כמודל מושגי לבחינה של האופן שבו העבר נוכח בהווה – כסוד חבוי או כצופן שיש לפענח. בקריפטה של יואלי שלושה מוקדים: אחד הוא שחזור בעיפרון של אחד מציורי הצייד המפורסמים של אמן הבארוק רובנס, ״צייד האריות״. הציור מפוצל למקטעים, כך שפעולת הביתור והשחזור מייצרת מבט מטלטל או מערער על הציור. מבט החושף את האופן שבו הדרמטיות והיופי שלו הם חלק ממנגנון תרבותי אשר הופך את הסצנה האלימה לניתנת לעיכול.

חלק אחר בתערוכה מורכב מסדרת רישומי צמחים בעפרונות צבעוניים, המבוססים על אסתטיקה של ספרי בוטניקה. התלישות של הצמח העקור מתבטאת גם באופן שבו הדימוי מפציע על הנייר כביכול יש מאין. דרך כלי מדעי אובייקטיבי לכאורה, מייצרת האמנית רגע אינטימי. המוקד השלישי בתערוכה הוא בעבודת פסלי  חרס המוצבים על בד כטבע דומם. אלו הן ידי האמנית מפסלות את עצמן מפסלות, מהדהדים שרידים מפסלי יוון העתיקים, מעין אנדרטה לידיים החסרות בפסלים הקלאסים שהשתמרו.

שיח גלריה עם האמנית בתערוכה ייערך ביום שבת 18.1 בשעה 12:00.

השמיים נופלים במכללת ספיר

ביום רביעי (15.1) תיפתח התערוכה ״השמים נפלו עלי״ בגלריה הלימודית במכללה האקדמית ספיר. התערוכה תציג מעבודותיהן של האמניות אתי אברג׳יל, רותי הלביץ־כהן, אורלי הומל ורקפת וינר־עומר, שישקפו את תחושת הכאוס, השיבוש והפרת חיי היום־יום אצל תושבי עוטף עזה. התערוכה תופק על־ידי סטודנטיות שנה ד׳ בבית־הספר לאמנות במכללת ספיר בקורס אוצרות, בהנחיית ד״ר זיוה ילין.

• רוצה לקבל את הכתבות שלנו לתיבת המייל? הירשמו כאן לניוזלטר שלנו >>

שם התערוכה נגזר מציורה של רותי הלביץ־כהן, שמעבירה ביצירתה את בלהות ההוויה הישראלית בתמציתיות ובראשוניות שעוצמתה כעוצמת ציורי ילדים וסיוטי מבוגרים כאחת. הדמויות ביצירתה גרוטסקיות, א־מיניות ומאגיות, הן תלויות הפוך כשהראש כלפי מטה. המצב ההפוך קשור בעיסוק פיזי וגופני של התפרקות וחיבור מחדש, חוויה שמותחת ולוקחת אל הקצה ומערערת את האיזון של הגוף.

אורלי הומל תעסוק בפער שבין נוכחות הגוף ביצירת האמנות לבין חסרונו, דרך הקפאת מוות של החיים והצומח כולם. עלי צמחים גדולים חודרים מבעד לקיר, לבנים ומוקפאים. אתי אברג׳יל תציב בחלל הגלריה סבכה שסוגרת חלל, חוסמת מעבר, מקימה מחסה ומקלט. המחיצה מייצרת הפרעה, מחסום ומכשול ומבטאת שאיפה תמידית למצוא מרחב מוגן. ציוריה של רקפת וינר־עומר מבטאים עולם של כוחניות מינית, אסתטיקה נמוכה, כעס והתרסה. הציור שלה הוא אקספרסיבי, מתחיל בשרבוט שכמו נלקח ממרחב הרחוב מוצף בחומריות וצבעוניות, עולה על גדותיו ומדגיש את העצב ואי־הנחת שבמצב הקיים.

אירוע הפתיחה יתקיים ביום רביעי, 15.1 בשעה 12:00, בגלריה. שיח גלריה בהשתתפות האמניות ייערך שבוע לאחר הפתיחה, ביום רביעי 22.1 בשעה 10:00. נעילה: 3.3.

רותי הלביץ כהן. צילום: ברק בריקנר

צילום: הילית כדורי

כרמלה וייס בגלריה P8

עֶרֶשׂ, תערוכתה של כרמלה וייס שתפתח הערב (9.1) בגלריה P8, תצלול אל נבכי התת־מודע, הזיכרון והחלום. זאת באמצעות המטמורפוזות שפעולת הרישום עוברת – מרישומי דיו על נייר לרישום ״בתנועה״ במכשיר הזואיטרופ, מחיתוכי נייר לרישומים וציורים בשמן, ומהם לעבודת אנימציה. התערוכה פורשת את אופני פעולתם של הזיכרון, החלום והתת־מודע מאחורי הקלעים של יצירת האמנות, ובוחנת כיצד הם מזינים אותה.

יצירתה של וייס לאורך השנים עוסקת בעולם הדמיון: בהיגיון ובחוקיות הפנימיים שלו ובאופן שבו הוא נשען על מציאות קיימת ומשנה את גבולותיה ואת הבנתה. כעת היא חוזרת אל עבר פרטי, אישי, וחוקרת את הזיכרונות החבויים באירוע שלא ברור אם התרחש, אבל נשאר חקוק בהווייתה.

שיח גלריה והשקת קטלוג באירוע נעילת התערוכה, ביום שבת 8.2 בשעה 12:00.

*כוכבית מייצגת שדות חובה

תגובה אחת

  1. נירה כלב

    ממש השבוע חשבתי לצייר איש הפוך כי באמת עולמנו מתהפך עלינו,בתחומים רבים
    ממשלה ביטחון פרנסה ובריאות.

Comments are closed.

הוסיפו תגובה

פורטפוליו באינסטגרם

עקבו אחרינו
מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden