כל מה שחשוב ויפה
מיקי מן, שולחן פינת אוכל נפתח. צילומים: אלעד חזקי

מיקי מן: לאלף את החומר

ממקום מגוריה בהולנד בשלוש השנים האחרונות, מיקי מן (סטודיו Fe) ממשיכה את הרומן שלה עם המתכת, במנעד שבין עבודה בביאנלה לאומנויות ולעיצוב במוזיאון א״י, לקולציית כדי נוי מאלומיניום, שמנסחת מחדש כלי קיבול מוכרים

את עבודתה שמוצגת בימים אלו בביאנלה לאומנויות ולעיצוב במוזיאון ארץ ישראל, האמנית והמעצבת מיקי מן עדיין לא ראתה. מן, שבעקבות עבודתו של בעלה מתגוררת בשלוש השנים האחרונות באוטרכט, הולנד, דווקא הגיעה לארץ לקראת הפתיחה, אלא שהקורונה שיבשה את התכניות.

״כשהבנו לאן הדברים הולכים, שפתיחה לא תהיה ושהשמיים עומדים להיסגר לגמרי, תפסנו את הטיסה האחרונה שיצאה מהארץ להולנד״, היא מספרת. בינתיים היא מסתפקת בצילומים ששולחים לה חברים שביקרו בה, ומחכה לרגע שתוכל כבר לראות במו עיניה את ״חלקיקים״, שבהמשך לקול הקורא של הביאנלה (און/אוף) משלבת טכנולוגיה ועשייה ידנית. 

חלקיקים, הביאנלה במוזיאון ארץ ישראל

מיקי מן

העבודה, שטיח קיר עשוי ממתכת דקיקה בחיתוך לייזר, נוצרה בתהליך פרימה המהדהד סקיצה או טיוטה, כמו רישום בתוך החומר שהמתבונן יכול להבחין בו. ״פרמתי שטיחי קיר וציירתי את כל התהליך על מסך המחשב קו־קו, כאילו מדובר בעיפרון. זה הקנה לציור אופי של ציור ׳אמיתי׳, שעל בסיסו בוצע החיתוך בלייזר״. 

רציתי לעשות הכול וגם עשיתי הכול

מן היא אדריכלית בהשכלתה, בעלת תואר שני באדריכלות ואורבניזם מאוניברסיטת TUDelft הנודעת בהולנד, ששמה את התארים בצד לטובת עיסוק בעיצוב ובאמנות. ״אני אוהבת אדריכלות, ולא בכדי הרחקתי בזמנו עד רוטרדם, הולנד, שחוותה אז פריצה אדריכלית מדהימה. תקופת הלימודים הייתה מצוינת, אבל כבר בסיומה היה לי ברור שאני לא הולכת לעסוק בתכנון אדריכלי לשמו.

״הייתה בי משיכה רבה לאמנות וגם לחומרים, בעיקר למתכת, וכל מה שרציתי אז היה לעצב קירות; לתת פרשנות משלי לאלמנט האדריכלי־טריוויאלי, ולשלב כך בין אדריכלות ואמנות״. 

המשיכה למתכות הפכה לרומן מתמשך שהיא מנהלת איתן מאז. ״מה שמרתק אותי זה השילוב בין הגמישות והוורסטיליות שלהן, לבין היכולת הקונסטרוקטיבית ׳להחזיק׳ את עצמן; להיות דימוי ואוביקט כאחד, ללא הפרדה בין קונסטרוקציה לאוביקט. רציתי לשבור את הדימוי המוכר של המתכות השונות כחומרים שמשמשים בעיקר באלמנטים כמו סורגים או גדרות, וביני לביני החלטתי ליצור לעצמי סוג של מעבדה; לחקור וללמוד אותן לעומק ולאתגר את עצמי על ידי הצבת שאלות שונות לגבי התנהגותן, כמו איך לוכדים אור דרך מתכת״. 

רציתי לשבור את הדימוי המוכר של המתכות השונות כחומרים שמשמשים בעיקר באלמנטים כמו סורגים או גדרות, וביני לביני החלטתי ליצור לעצמי סוג של מעבדה; לחקור וללמוד אותן לעומק ולאתגר את עצמי על ידי הצבת שאלות שונות לגבי התנהגותן, כמו איך לוכדים אור דרך מתכת

עם זאת, כשמן שבה לארץ עם תום הלימודים היא פנתה דווקא לניהול מסגריה. ״ברוח דמותו של האדריכל הוארד רוארק, גיבור ספרה של איין ראנד ׳כמעיין המתגבר׳, החלטתי שהעשייה שלי תתחיל מלמטה, וזו לא רומנטיזציה. מבחינתי זו הייתה למידה לשמה, לרדת לפני ולפנים עולם המתכת על כל הממד הטכני שמקופל בו. רציתי לעשות הכול וגם עשיתי הכול; אוביקטים כמו ספריות או קירות לשילוב צמחייה, וגם אוביקטים פחות סקסיים כמו גדרות ושערים. נהניתי להתלכלך ולא בחלתי בכלום״. 

בתום חמש שנים במסגרייה היא הקימה את סטודיו Fe, מותג עיצוב משלה, ששמו נשאב – איך לא – מסימונו הכימי של יסוד הברזל. ״שם התחלתי להתנצח עם העיסוק במתכת, ושפכתי את עצמי לתוך המותג. התחלתי להתכנס למקום שבו גרפיקה תלת־ממדית הפכה לכתב יד, לאסתטיקה שנשענת על צמצום, דקיקות ומופע נקי, הומוגני לחלוטין וחף מתפרים.

Spary

Amazona

Dove

״השאיפה שלי היא ליצור אוביקטים מהודקים, המאופיינים בדיוק מובחן ומגלמים סנכרון בין נראות, עשייה וקונסטרוקציה. זה לא פשוט כי הם קשים להפקה, אבל עם הזמן למדתי, ואני עדיין לומדת ומלמדת את עצמי, איך לאלף את החומר. אני קוראת לזה חוכמת ההנדסה/ייצור, שנרכשת, מסתבר, עם השנים והניסיון״.

כך, העיסוק שלה במתכת מתמקד, לדבריה, במרחב שמטפל בחומר על מנת ליצור ממנו אלמנטים חדשים ואחרים. ״יש בי כל הזמן צורך לשנות את המוכר והקיים, להציב לעצמי עוד ועוד סוגיות ולחפש להן תשובות כדי לחדש ולפרוץ גבולות״.

העובדה שמן מתגוררת כרגע בהולנד, לא מפריעה להמשך פעילותו של המותג בארץ, כשהיא מפעילה אותו בשלט רחוק. ״בארץ יש לי עובד שהוא יד ימיני, איש כפיים מסור עם ידע רב וכישורים למציאת פתרונות למורכבויות. בהולנד יש המון עיצוב אבל אין ייצור, ובטח אין משהו שדומה לווייב היצרני שיש בדרום תל אביב, עם בתי המלאכה הקטנים והמיומנות של אנשי המקצוע הוותיקים עם ניסיון כמו שרק שנות עשייה מחויבת יכולות לייצר״. 

מנסחת מחדש כלי קיבול מוכרים

האוביקטים של מן נעים בטווח שבין עיצוב ואמנות, כגוף עבודות משתנה ומגוון. בין פריטי העיצוב יש ספריות, מחיצות, שולחנות או יחידות מדפים/אחסון, שאחת מהן אף זיכתה אותה לא מכבר בפרס מטעם החברה הבריטית made.com, שתשלב אותה בקולקציות שהיא מציעה: יחידה שעשויה מדפי מתכת מקופלים המונחים בהזחה זה לזה ומחוברים בברגים, תוך יצירת מבנה כוורת לשילוב עציצים או כל דבר אחר. הכוורת, אומרת מן, ״מתאימה לעידן האונליין מפני שהנפח שלה – לפני החיבור – קטן, היא מיועדת להרכבה עצמית וקלה לשינוע״.

מוצר חדש נוסף הוא שולחן אוכל נפתח עשוי מתכת דקיקה. ״שולחנות נפתחים הם משהו מוכר וקיים, אך לא כאלה שעשויים ממתכת, וזה היה מאתגר. העיצוב היה מורכב וקשה לפתרון כי משטח המתכת הוא דקיק וצריך גם להיות חזק דיו כדי להכיל את מנגנון הפתיחה״. מן הדגישה את קו האמצע של המשטח באמצעות שני צבעים שונים, ותהליך הייצור, לדבריה ״נדרש לעבור דרך כמה תחנות בעולם הרכב, שבאירופה הוא מאד מפותח ויש לו יכולת ליישם הי־טק בלואו־טק״. 

קולקציה חדשה אחרת היא של כדי נוי עשויים אלומיניום, שמנסחת מחדש כלי קיבול מוכרים, כמו כד מים גנרי, כד דמוי שייקר, או כוס קפה של טייק־אווי, שצבעם הכחול ״מתחבר מבחינתי לצבעים של פיקאסו, לעצבות באוויר של התקופה הכחולה״. 

כדי נוי

בגזרת עשייתה האמנותית היצירה החדשה של מן שואבה השראה מתקופת הקורונה: עבודת קיר עשויה מתכת בצורניות המהדהדת כנפיים, שלדבריה מסמלת את השבר שהתחולל בחיים ואת החברה שהפכה להיות פצועה, שסועה ומדממת. ״בתקופת הגל הראשון כולם דיברו על השינוי שתכף יגיע, ואיך נצא מהקורונה טובים יותר וצנועים יותר. בפועל, אם נשווה זאת לתנ״ך, 40 יום ירד כאן המבול, אבל היונה בוששה להגיע ואנחנו עדיין מחכים ליום שאחרי״.

• רוצה לקבל את הכתבות שלנו לתיבת המייל? הירשמו כאן לניוזלטר שלנו >>

העבודה משלבת שתי שכבות שונות במופען ובצבען בצורה דיס־גרפית, כך שהן אינן ״מתקשרות״ זו עם זו וחוסר הקשר מייצר מתח ועניין. ״לקח לי שנים להרגיש מספיק בטוחה ולהעז לגעת באמנות כדי לתת ביטוי אישי לדברים שעומדים על סדר היום הציבורי. ככלל, כשאני חושבת על העשייה שלי אני נמנעת מהגדרות, כי מעצבת, אדריכלית או אמנית הן הגדרות חסרות משמעות מבחינתי בהבט הזה. המפגש בין הדיסציפלינות הוא מה שמרתק אותי ומהווה בעבורי את לב העניין״. 

Cabineta

*כוכבית מייצגת שדות חובה

6 תגובות על הכתבה

  1. יהודית מנספלד

    אהבתי. שנה טובה

  2. יהודית מנספלד

    אהבתי את עבודותייך. שנה טובה

  3. יעקב גילדור

    כתבה משובחת וצילומים מעולים על אמנית נהדרת. כל הכבוד !

  4. מיטל

    עבודות מופלאות. כתיבה מדויקת. התבטאות רהוטה של האמנית במילים ובחומר. קסם

  5. שמואל הרמן

    גאה בך על היותך שונה,אינך הולכת בתלם,חדשנית מתייחסת לבעיות בכל כובד הראש
    מגיעה לבסוף למטרה הניכספת ,
    שאי ברכה בכל ממעשיך

  6. רחל קרייצר

    מיקי יקרה,קראתי בעניין את הכתבה,אהבתי,את בהחלט מוכשרת מעניינת מאותגרת והמיוחדת,בברכת שנה טובה שנת יצירה,שלא יגמר,באהבה רבה,

Comments are closed.

הוסיפו תגובה

פורטפוליו באינסטגרם

עקבו אחרינו
מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden