כל מה שחשוב ויפה
יעקב קאופמן, חוקר־מעצב־אוסף
יעקב קאופמן, חוקר־מעצב־אוסף, מוזיאון העיצוב חולון. צילום: אלעד שריג

יעקב קאופמן: חוקר־מעצב־אוסף

פורטפוליו Promotion: אוסף הקשתות של יעקב קאופמן במוזיאון העיצוב חולון: במקום דף - עץ, מתכת, בד, פלסטיק; ובמקום כתיבה - רישום, ניסור, גילוף, כיפוף, שיוף, חיבור

התערוכה ״קופסה שחורה״ שמוצגת בימים אלה במוזיאון העיצוב חולון חושפת את אוסף המוזיאון. כחלק ממערך זה מוצגת במעבדת העיצוב תערוכת היחיד ליעקב קאופמן, ״חוקר־מעצב־אוסף״, שאצרה עדי המר יעקבי. התערוכה מציגה מבט אחר על המושג אוסף, ומתייחסת אליו לא רק כאוביקט רב ממדים או כחלל מוסתר, אלא כשיטת עבודה המייצרת אוסף ומאגדת תחתיה חומרים, טכנולוגיות, רעיונות, תפיסות ותובנות.

נקודת המבט הזאת באה לידי ביטוי באוסף הקשתות של קאופמן, שנוצר על ידו כאינדקס, כגוף של ידע חזותי. למסה יש משמעות רבה כשמביטים על מכלול עבודתו של המעצב הוותיק. כמות הפריטים הרבה וקצב ייצורם, הם מההבטים הייחודיים לו – וחריגים יחסית בעולמות של קראפט ועבודה ידנית.

כמעצב תעשייתי המורגל בייצור כמות גדולה של מודלים בדרך למוצר סופי, כל מחקר מותיר אחריו אינספור פריטים – דומים אך שונים, שנרקמים זה עם זה חומרית, היסטורית ורעיונית ולעיתים גם תלויים זה בזה לצורך הגדרתם. כשנכנסים לגלריה, מה שעלול להראות במבט ראשון כשכפולים, מתגלה למבקר כמערך בדיקות אינסופי, עקבי, אדוק ומתמשך שחושב, טוען ובוחן את הקשת לא באמצעות מילים כי אם דרך טכנולוגיות וחומרים.

במקום דף – עץ, מתכת, בד, פלסטיק; ובמקום כתיבה – רישום, ניסור, גילוף, כיפוף, שיוף, חיבור. המבט בתערוכה משתנה תכופות בין זום־אין לזום־אאוט והקבוצה בכללותה מגוללת את הסיפור של החפץ אך לא פחות מזה של המעצב עצמו ושל תהליך העיצוב. 

יעקב קאופמן, חוקר־מעצב־אוסף

צילום: דור קדמי

יעקב קאופמן, חוקר־מעצב־אוסף

צילום: אלעד שריג

יעקב קאופמן, חוקר־מעצב־אוסף

צילום: דור קדמי

birds

עבודת המחקר המעשית הזו, שעבור קאופמן היא קודם כל משחק מורפולוגי־אינטואיטיבי, מהרהרת, מערערת וגם מתכתבת עם ההיסטוריה והמסורת של הקשת ככלי ירייה. כך לדוגמה הוא חוזר לנקודת מפנה היסטורית – הקשת המונגולית – שהיא דוגמה לקשת בעלת מבנה וצורה ששיפרו את תפקודה והקנו לה עוצמה נוספת.

מתוך ההיכרות עם הרפרנס יצר קאופמן כמה גרסאות משלו, שאותן אפשר למקם על ציר שבקצהו האחד עומדת השאיפה לחיזוק המבנה ובשני החלשת המבנה באמצעות מניפולציות בחומר. קשתות אחרות בוחנות מושגים מרכזיים מעולם העיצוב כמו סגנון או מארז ודרכן צפות שאלות רחבות יותר, שלהן מספק קאופמן מגוון תשובות. 

אין צורך להיות מעצב או בקיא בשפת העיצוב כדי להבין את עבודתו של קאופמן או להשתאות ממנה. הביקור בתערוכה משול למסע לא מחייב, המזמין את המבקרים להתקרב ולהתרחק, לגלות, לזהות וגם ללכת לאיבוד בסבך של קשתות. זהו מסע בתודעתו של המעצב־החוקר, החוקר־המעצב, ובאוסף התובנות שיצר, לכדי שפה חזותית המזוהה עמו.


יעקב קאופמן | חוקר־מעצב־אוסף
אוצרת: עדי המר יעקבי
מוזיאון העיצוב חולון
, רחוב פנחס אילון 8, חולון

*כוכבית מייצגת שדות חובה

תגובה אחת

  1. נירה כלב

    הקשת כאילו היא בעצם המברשת או המכחול איתו מצייר קאופמן ציור מופשט בחלל הגלריה על רקע האדום חמרה עם מעט הסגול חציל,כאילו היה זה בד הקנבס שלו.אני בהחלט רואה קריצה לקננדינסקי ודומיו ברושם הראשון שמתקבל מהמראה מרחוק.( אצל קנדינסקי זו הסירה והשלושה משוטים.אפשר לראות בעבודה של קאופמן ציור אבסורקטי,באמצעים חומריים אחרים מצבע.

Comments are closed.

הוסיפו תגובה

פורטפוליו באינסטגרם

עקבו אחרינו
מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden