כל מה שחשוב ויפה
שיר הנדלסמן
שיר הנדלסמן. צילום: דנה מור

מה קורה // שיר הנדלסמן

בתערוכה בבית האמנים בירושלים שיר הנדלסמן חוקר איך שחיקה, מבוי סתום, ויתור וייאוש, בוראים אובססיות ומזינים עולמות פנטסטיים, וממשיך את העיסוק במנגנונים עקרים שיוצרים סאונד בעבודות

מי?

שיר הנדלסמן, בן 32, תל אביב.
אתר / פייסבוק / אינסטגרם

סטטוס זוגי? 

רווק חמוד ומומלץ.

מה בצלחת? 

אוכל צמחוני בעיקר אבל מאוהב בכל צורות השוקולד האפשריות. אני מבשל טעים ובסיסי אבל יש לי נטייה סדרתית להרוס מטבחים ומכשירים. כנראה לא אגע לעולם בזיתים, אשכוליות ותותים.

איפה ומתי אפשר לראות את העבודות שלך ומה כדאי שנדע עליהן לפני שאנחנו רצים לשם?

בימים אלה מוצגת תערוכת היחיד שלי Born, Never Asked בבית האמנים ירושלים. את התערוכה אצרה נירה פרג, שהיתה גם מורתי הנפלאה במחלקה לאמנות בשנקר.

בתערוכה אני מציג מיצב וידיאו ופיסול שמרכז את עיקר מאמצו בפעולה מתמשכת: התפוררות ושחיקה איטית מאוד של אבן ששוקלת 200 ק״ג. מכונת פטישים ממונעת שדופקת והולמת באבן הדחוסה ללא הפסקה, מכתיבה את קצב ההתפוררות ואת הסאונד בחלל. זה סוג של ניסוי שתוצאותיו אינן ידועות מראש. התערוכה תהיה פתוחה עד סוף חודש מאי, ולכן מעניין אותי אם לאורך חודשיים יצליח המנגנון העיקש הזה ליצור באבן שינוי משמעותי או מינורי בלבד. 

מראות הצבה: אלעד שריג

מראות הצבה

birds

פס הקול של שחיקת האבן מתמזג במיצב עם עבודת הווידיאו ״למי שייכת השמש?״, שגם היא מציגה מעין ניסוי בדיוני ופרפורמטיבי בזמן, ששואף למתוח את גבולות המרחב הביתי ולהכניס את השמש במלואה פנימה, אל תוך כותלי הבית. במסגרת ניסוי זה הבית שלי הופך לאתר של פלישות מרחביות וגופניות, שמתרחשות בו כל מיני תופעות טבע פלאיות והזיות.

העניין המרכזי שלי בתערוכה הוא לחקור את האופן שבו דווקא שחיקה, מבוי סתום, ויתור וייאוש יוצרים משחקי ניסוי ותהיה סקרניים ומפתים, מגלים דינמיקה חדשה של חומר, בוראים אובססיות ומזינים עולמות פנטסטיים, דחפים ויצרים.

העיסוק במנגנונים עקרים שיוצרים סאונד בעבודות שלי, רדף אותי גם בתקופת הלימודים בשנקר. כמוסיקאי ונגן לשעבר גיליתי שאני מחפש כל הזמן לייצר סאונדים חדשים כשאני עובד בוידיאו, בפיסול או אפילו ברישום. 

במקביל לתערוכה בבית האמנים, אני מציג עבודת וידיאו בביתן הקרמיקה שבביאנלה לאומנויות ולעיצוב במוזיאון ארץ ישראל (אוצרים: אנריאטה אליעזר ברונר, יובל סער, ניר הרמט, מירב רהט וליאורה רוזין). עבודה זו, שצולמה על ידי עמית חכמוב, מציגה שישה מנופים ענקיים שמתפקדים כנגני תזמורת המלווה את זמר האופרה ג׳פרי פרנסיס. המנגנון המכאני שלהם מגיב לשירה שלו במסגרת מופע פרידה מן העולם שהוא סוג של פנטזיה ראוותנית, שכולה מתרחשת בשמיים. 

רצ׳יטטיב

רצ׳יטטיב. צילומים: עמית חכמוב

ביתן הקרמיקה, הביאנלה במוזיאון ארץ ישראל

ביתן הקרמיקה, הביאנלה במוזיאון ארץ ישראל. צילום: הדר סייפן

איזה אמן מפורסם פגשת ואיך היה?

לפני שנתיים בערך עמדתי מאוד קרוב להירושי סוגימוטו כשהוא דיבר וסיפר על עבודותיו במוזיאון תל אביב. כמעט ניגשתי ואמרתי לו משהו, אבל בסוף השתפנתי. באופן מוזר וכמה שניות לאחר שהתרחקתי קצת ראיתי פתאום שהוא מסתכל לכיווני ובוהה בי. עד היום אני לא בטוח לגמרי אם הוא הבחין בי בין המולת האדם שסבבה אותו או שפשוט הסתכל דרכי אל מקום אחר. 

מהו פרויקט החלומות שלך וכמה כסף צריך כדי לממן אותו?

אני אוהב לחלום אבל אין לי פרויקט חלומות אחד, אלא יותר כמו רצף של מחשבות ורעיונות שמצטברים תוך כדי תנועה ומתגבשים בסוף לכדי פרויקט. לפעמים יש לי חזון גרנדיוזי להזיז הרים באיזו הפקת ענק יקרה, אבל אני משתדל לנחות מהר על הקרקע ולגלות את ההזדמנות שטמונה באי היכולת לממש דברים מסוימים. 

מה פריט הלבוש האחרון שקנית? 

חולצה מכופתרת מחנות יד שנייה שיש בה 20 צבעים שונים. מחכה ליום שיהיה לי אומץ לצאת איתה מהבית.


רוצה להשתתף במדור? שלחו לנו מייל לכתובת [email protected]
לקריאת כל המדורים לחצו כאן

למי שייכת השמש

למי שייכת השמש

*כוכבית מייצגת שדות חובה

פורטפוליו באינסטגרם

עקבו אחרינו
מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden