כל מה שחשוב ויפה
דורון עובד, אריח היבגרידי
דורון עובד, אריח היבגרידי

גריד: גיאומטרי וליניארי, ביולוגי ואורגני

יוצרים משדות שונים משתמשים במגוון חומרים, מדיומים וקני־מידה כדי לתת את הפרשנות שלהם למושג הגריד, בתערוכה הווירטואלית Gridded Fabrications

אנה דן / תחבושות

הבטון/מלט הוא אמצעי ל״סימון״ בעלות על טריטוריה, הוא חומר המזכיר מושגים כמו ברוטליזם באדריכלות האזרחית והצבאית. משנות ה־90 אני עובדת עם מלט, באמצעותו אני מכסה קנווסים ואובייקטים. על שכבת מלט זו אני רושמת גריד בגירי שמן לבן, תוך התבוננות בתחבושות. 

מצד אחד רישום התחבושות משמש כדימוי של חולי ופגיעות. ובו בזמן, הגריד המצוייר משקף תבניות של תפיסת מציאות, המקבעת מצבים של אלימות וכוח. העיסוק במלט ובתחבושות בתור דימוי וכגריד, הוא הזמנה לשינוי תפיסות אלו והצעה ליצירת דרכים חדשות של מחשבה ושל הבנה המאפשרות שיח על כוח וריפוי.

אנה דן, תחבושות

אנה דן, תחבושות. צילום: אייל בריברם


אריאל ליפשיץ / שורשים אורבניים 

היצירה היא חלק ממחקר אדריכלי־עיצובי, הבוחן את איכות התכנון של מרחבים עירוניים. שילוב בין תיאוריות וכלים דיגיטליים מבוססי תחביר־מרחבי (Space Syntax), לבין תיעוד ומחקר ביולוגי, הבוחן צמיחה והתפשטות שורשי צמחים בתבניות עירוניות קיימות, הוליד את הדימוי המוצג בתערוכה: מעין יצורי־כלאיים בין המדיום הדיגיטלי והביולוגי. הקפאה של רגע בתהליך דינמי המתעד התפשטות שורשים בגריד העירוני של העיר לה־פלטה בארגנטינה, מקום הולדתו של ליפשיץ.

אריאל ליפשיץ, שורשים אורבניים

אריאל ליפשיץ, שורשים אורבניים


שאול צמח / אנטימורפיה

עבודה אינטראקטיבית היוצרת מערכת יחסים בין עולמות דיגיטליים לבין עולמות אורגניים. במרכזה הצופה, שבאמצעות המצלמה והדפדפן מוזמן להניע ולגרום בדמותו להתרחשותם של תהליכים, העשויים לחשוף את הרבדים השונים של עולמות אלו ואת ההקשרים המושגיים ביניהם. 

מושג הגריד נתפס כמתווה מתמטי, גיאומטרי ולינארי, כלי בינארי לבחינה של פרמטרים לאורך צירים. ככזה הוא מייצג עבורי את המסד למושג ״דיגיטלי״, ונקשר בתפיסה למוחלט ולשאיפה להגיע להגדרה סופית של הדברים.

מצד שני הגריד קשור לרשתות המוכרות לנו מסביבות אורגניות, ביולוגיות, שמאופיינות במבנה בלתי לינארי, ומציעות מגוון של צורות סבך המקבלות ביטוי גרפי בתקופה זו באמצעות פונקציות מתמטיות ואלגוריתמים. אלו מאפשרים גישה לייצוג של המושג ״אורגני״, שהוא בבסיסו הפוך מהמוחלט: הוא אינסופי, חסר גבול, פרום, חמקמק ובלתי ניתן להגדרה סופית.

שאול צמח, אנטימורפיה

שאול צמח, אנטימורפיה


מרב ווקס / קליעה אינטואיטיבית

קליעת סלים היא מלאכה עתיקה המשמשת ליצירת חפצים שימושיים מחומרים זמינים. תהליך קליעת הסל מתחיל מתכנון וארגון בסיסו של הסל, משם צומחים עמודי התווך. בהמשך, חומרים רכים שונים משמשים למילוי הדפנות, עד לכדי יצירת מבנה שתי וערב שלם.

היצירה – קליעה אינטואיטיבית – מציגה את התהליך המחקרי של יצירת מבנה השתי וערב, תוך שימוש בחומרים משתנים. התערבות כזו מאפשרת צמיחה והתפתחות של דפוסים חדשים בקליעה. כך נוצרים חפצים חד־פעמיים וייחודיים, המשקפים תהליך חי – בידי יוצר אחד, בזמן ומקום מסוים. 

מרב ווקס, קליעה אינטואיטיבית

מרב ווקס, קליעה אינטואיטיבית


דורון עובד / אריח היבגרידי

פרויקט Hibgridiants נוצר מתוך מחשבה למצוא הגיון פנימי חדש, או אולי אפילו הצעה לסדר, באמצעות צילומים ריבועיים של שילוב אריחי קרמיקה שונים הנמצאים במרחב הביתי. האריחים במרחב המצולם מצביעים על תופעה תרבותית שבה אלמנט מצטרף לאלמנט ועל ידי כך נוצר צירוף שבו המפגש בין השוני מעיד על עקבות העבר בנקודת זמן ההווה. אריחי הקרמיקה השונים והחיבורים ביניהם יוצרים גריד היברידי משתנה ובאופן זה נוצרים ״אריחים היבגרידים״ שגם הם נמצאים תחת שינוי תמידי של חוסר האחידות ושלמותם נובעת מחלקים זמניים.

דורון עובד, אריח היבגרידי

דורון עובד, אריח היבגרידי


דניאל פלדהקר / ארוג 

האוביקט WOVEN בנוי מעשרות נורות פלורסנט דקות המחוברות זו לזו באריגה ידנית של חוטי ניילון שחורים: חומרים זמינים ושגרתיים, שאורגנו מחדש לכדי שפה גיאומטרית ומינימליסטית. בזכות ההולכה של האור, האוביקט הסופי מגלם מעין תהליך של הפשטת המציאות הקונקרטית, והמעבר מהממד הפיזיקלי אל עבר מחוזות פיסוליים, תלת־ממדיים וקונספטואליים.

האריגה הצפופה והעמלנית של החוטים השחורים, המחברים בין הפלורסנטים, יוצרת מעין גריד עם ״הפרעות״, מעין תרשים סיסמוגרפי. החיבור לסיסמוגרפים של רעידות אדמה, תזוזות קרקע ותופעות טבע שנצפות ונמדדות בכלים טכנולוגים, כמו מרמז על השבריריות בעולמנו.

דניאל פלדהקר, ארוג

דניאל פלדהקר, ארוג. צילום: אבי אמסלם


אמה מרגריטה ארנסט / כשסייבורגים רוקדים

כחברה, אנו לומדים ומתרגלים תצורות תנועה שונות כל הזמן. הטכנולוגיות החכמות שנכנסו לחיינו ב־20 השנים האחרונות מעצבות את גופנו, ומתוך כך גם את אופני התנועה שלנו. דוגמה בולטת במיוחד היא תנועת הידיים שלנו סביב הטלפון הנייד: אנו מרפרפים, מרפרשים, גולשים על פני מערכות של גרידים גרפיים, דו־ממדיים, המוצגים על גבי המסך השטוח.

היצירה ״כשסייברים רוקדים״ היא חלק ממחקר מעשי מתמשך שמטרתו לבחון שימור ופיתוח של שפות תנועה. היא מציגה עתיד ספקולטיבי שבו טכנולוגיות לבישות יהפכו לחלק אינטגרלי מחיינו ובוחנת כיצד הבגדים שלנו ישפיעו על אופן התנועה שלנו במרחב התלת־ממדי. 

אמה מרגריטה ארנסט, כשסייבורגים רוקד

אמה מרגריטה ארנסט, כשסייבורגים רוקדים. צילום: חיים יפים ברבלט


ליאור בן גיא / סלולר אוטומטה 

אלגוריתמים מסוג סלולר אוטומטה (אוטומציה תאית) מכילים גריד של תאים הפועלים כל אחד באופן עצמאי. בכל איטרציה של התוכנה כל תא מחליט על צבע חדש על סמך הצבעים של התאים שמסביבו. ישנם אינסוף אלגוריתמים כאלה, חלקם יותר מעניינים מאחרים. העובדה מציגה אלגוריתם חדש שהתגלה כחלק מהפרויקט ״מעבדת בבל״ – אקספלורציה של מבנים וירטואלים והתנהגות פורצת.

ליאור בן גיא, סלולר אוטומטה

ליאור בן גיא, סלולר אוטומטה


מיקי מן / הגאומטרית החדשה

מאז ומתמיד אהבתי לחלוף על פני יצירותיו של גרשון קניספל ברחוב: יצירות גדולות, המהוות חלק מתבנית נוף עירוני. עוד מרחוק אפשר לזהות את חתימת ידו הגרפית בזכות הדפוס החזרתי; ריבועים ריבועים הנושאים את סיפור המעשה, בחימר. העבודות הפנורמיות שלו היו מעיין שלט חוצות עירוני עם אמירה חברתית נוקבת.

היצירה ״הגאומטרית החדשה״ היא מחווה בחומר ליצירותיו של קניספל. זהו נסיון לתרגם את המקצבים, הסידור המרחבי, והזליגה של הדימויים בינות קווי הגריד המוקפדים. מתוקף צורתו של הגריד, ליצירה אין נקודת מגוז אחת, והקריאה של היצירה יכולה להתחיל בכל נקודה במרחב. כמו במציאות, עולמות מקבילים של הרבה יחידים, לעיתים נפגשים וחוברים יחד, ולעיתים מתנגשים זה בזה, מתנפצים זה אל מול זה. 

מיקי מן, הגאומטרית החדשה

מיקי מן, הגאומטרית החדשה. צילום: אלעד חזקי


איילת צוויקלר אקרמן / Space Wise

הגריד הוא כמו רשת שמרמזת שיבנו עליה, שיפתחו אותה ויהפכו אותה למשהו אחר. בעולם האמנות, העיצוב והצילום, הגריד משחק תפקיד חשוב של תשתית לעבודה, חלוקה נכונה של עבודה ויזואלית. בעבודתי אני משתמשת בגריד כדי לייצר מניפולציה על החלל. התוצאה היא שנוצר חלל סוריאליסטי, כזה עם אוריינטציה חדשה. במרחב חדש זה יש משהו מקדשי, כמעט רוחני, המנתק את הצופה מקצב החיים, ומאפשר קצב אחר, חדש.

איילת צוויקלר אקרמן, Space Wise

איילת צוויקלר אקרמן, Space Wise


שרון מורו / נוכח נפקד

בהעדר גריד נוכח, מקרא או טיפוגרפיה משלימה, הופך לוח השנה המוכר לבלתי קריא. הגריד הוא נוכח נפקד,אחראי למבנה וללוגיקה, אך בהעדרו אינו מסגיר את המהות. המערך הצבעוני מסמן את ימי החג של 2020: יהודים, מוסלמים, נוצרים, דרוזים; לאומיים, בינלאומיים ואישיים; חלקם מתקיימים בחפיפה. בולט בנוכחותו חודש הרמדאן הצבוע אדום, המהווה את מרכז הכובד הצבעוני של השנה, כמו עוגן שממנו אפשר לפענח את יתר החגים.

שרון מורו, נוכח נפקד

שרון מורו, נוכח נפקד


דגנית שוקן / סיכה, נוף

מה שחשוב זה למצוא דרכים לשבש את ולהערים על הגריד, וזאת כדי שהנשמה, החופש, השטות והטיפשות, האי נחת והאי מנוחה, ימצאו את מקומם בעולם של משמעת, ארגון ונהלים (שאם נודה על האמת, הרי שאי אפשר בלעדיהם). כל ״חורשי״ גריד למיניהם (המעצב? האדריכל?) חייבים לדעת שבין החוקים והסדר מסתתרים להם אימה גדולה ויופי רב (האמנות?).

דגנית שוקן, סיכה, נוף

דגנית שוקן, סיכות, נוף. צילום: אורי גרון


אלכס שניידר / גריד זנטדסטי

מאז ומתמיד גריד עניין וסיקרן אותי, הן כמארג מסתורי בפני עצמו, והן כיסוד לבניה עתידית שמאפשר המשך עבודה. גם הבד או הנייר הפשוט המשמש לציור הוא גריד. ויש גריד שהוא הדבר עצמו כמו בקליעת סלים או ספוג המעמקים פרח ונוס – בעל מבנה מיוחד וחזק במיוחד שחי בסימביוזה בלעדית עם סוג חסילון מסויים. במקרה הזה הגריד משמש הגנה והזנה, אבל מחירה הוא כליאה בתוכו (החסילון מבלה כל חייו הבוגרים בתוך המבנה).

העבודה להלן היא הפרשנות האינטואיטיבית שלי לגריד המבוססת על תרבות נייר עשירה שהתפתחה ביפן ובדרום קוריאה בין היתר. שם העבודה, גריד זנטדסטי, לקוח משמו של פרח הקאלה ש״סירות״ הנייר מזכירות את צורתו (ושמו המדעי הוא Zantedeschia).

אלכס שניידר, גריד זנטדסטי

אלכס שניידר, גריד זנטדסטי. צילום: איתי שניידר


דן זהבי / רצפת הייצור

הגריד הוא הבסיס של העבודה; אני לא מצייר, אני מייצר. ״רצפת הייצור״ היא לא רק המקום הפיזי שבו מייצרים, בין השאר, יצירת אמנות בסטודיו, אלא גם שם־מושג לתכנון וארגון הייצור. רצפת הייצור שבראשי מייצרת רעיונות שאני ממשיך לממש. אם כך, רצפת הייצור היא ״מקום״ פיזי ומנטלי.

תהליך הייצור שלי מתחיל בבניית ״הרצפה״ – תשתית דו־ממדית (= נייר חלק לבן) שעליה אני רושם סריג דו־ממדי, גריד. גריד, כמו זה המלווה אותנו בחיינו, ומהווה כלי לחקר המציאות – קואורדינטות לתיאור התמצאות במרחב. למרות התכנון הקפדני, זהו תהליך הנמצא בהתפתחות, שבראשית העבודה עליו, איני רואה את סופו. לעיתים אף יש ״תקלות טכניות״ בתהליך הייצור. כמו לדוגמה, עבודות סימטריות מקבלות תפנית והופכות לא־סימטריה מושלמת.

דן זהבי, רצפת הייצור

דן זהבי, רצפת הייצור


התערוכה Gridded Fabrications ליוותה את כנס הגריד הרב תחומי, פרי שיתוף פעולה בין הגלריה למחלקה ללימודים רב־תחומיים במכון טכנולוגי חולון.
אוצרות: פרופ׳ חנן קמינסקי, סמדר צוק, עופר גץ

birds

איגור רבליס

איגור רבליס

*כוכבית מייצגת שדות חובה

פורטפוליו באינסטגרם

עקבו אחרינו
מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden