כל מה שחשוב ויפה
נעמי גיגר, SOUTH
נעמי גיגר, SOUTH

הרשימה המשותפת // 1.7.2021

הדרום של נעמי גיגר, שגית מזמר במעמותה, עמית קבסה בחזי כהן, הלא מזוהים בגלריה יאיר, דניאל פלדהקר בבית הבאר

הדרום של נעמי גייגר

SOUTH הוא פרויקט עצמאי, סדרת ציורים דיגיטליים של המעצבת והאמנית נעמי גיגר, שמציגה את נקודת מבטה על המקום שבו היא חיה ופועלת בתשע השנים האחרונות – דרום תל אביב. הקולאז׳ים הסוריאליסטיים שיצרה הם עיבוד של עומס החוויות שנאספו בשנים של הליכה יומיומית מהבית בקרית שלום, דרך קיבוץ גלויות ועד לסטודיו ביפו. 

גיגר מתעדת במצלמה את הארועים והדמויות הנקרות בדרכה, סצנות של כאב, עוני, יופי, אלימות, שגרה, בדידות, כאוס, חברות, אהבה, פשע וסמים. בשלב הבא היא מדמיינת מחדש במדיום הדיגיטלי את המציאות, עורכת אותה כרצונה, ומלבישה על זאת המקומית את רשמיה הפרטיים מהתרבות היפנית הרחוקה, עם האסתטיקה המאופקת והנקייה שלה. ביציאה מהמדפסת, הכאוס המקומי עוטה חזות אוטופית/דיסאוטופית בה פסגות מושלגות ופריחת דובדבן צופות על עכברושי זבל גדולים.

הציורים במהדורה מוגבלת וחתומה יוצגו בחמישי (8.7) החל מהשעה 19:00 בסטודיו של גיגר ברחוב עציון גבר 4, תל אביב, ובאתר הפרויקט.


שגית מזמר במעמותה

בתערוכת היחיד Mother Opium (אוצרות: סלה־מנקה) במרכז לאמנות ומחקר מעמותה, שגית מזמר מציגה רישומים, פסלים ועבודת וידאו שהם פרי מחקר חזותי ואישי בנושא התמכרויות לסמים בכלל, ושימוש באופיאטיים בפרט. המחקר שהוביל לתערוכה נע בשני צירים מקבילים בזמן שנפגשו בסטודיו.

ציר אחד משקף את המחקר של מזמר בייצוגים מוקדמים של טקסי אופיום והשימושים בו, ובפרט ייצוגים של פולחני אלת האופיום העתיקים שנמצאו באזור אגן הים התיכון. הציר השני כולל ראיונות והקלטות שקיימה מזמר במשך שנתיים עם מתמודד עם התמכרות לאופיאטים למעלה מ־20 שנה. המפגש של שני הצירים הללו – בין הקדום והעכשווי – אורג יחד את ההרסני והקדוש, הממית והמשחרר. ומעל לכל הוא מבקש להזכיר שבבסיס האנושי נמצאת הכמיהה לקשר. 

שגית מזמר

שגית מזמר. צילומים: עמית מן


 עמית קבסה בחזי כהן

שׂם חוט, תערוכת יחיד חדשה לעמית קבסה בגלריה חזי כהן, היא תערוכת הרישומים הראשונה של האמן והתערוכה האינטימית ביותר שהציג. במרכז התערוכה עומדות שתי בנותיו, יובל ורות. הרישומים הם נטולי אפקטים ונעדרי מהלכים גרנדיוזיים שמאפיינים את היצירה שלו, והם נסמכים רק על ״עמוד השדרה של הציור״, כפי שאומר קבסה – כלומר, על קווים וכתמים ראשוניים שהם גופו החשוף של הציור.

העבודות הן חלק מרישומיה ורשמיה של השנה האחרונה ביצירתו של קבסה ובחייו. השנה השונה הזו, שנת מגפה והגבלות, הביאה להאטה בתנופת היצירה המואצת שלו, ולתמורות נוספות: תפקיד האב תפס מקום על חשבון זה של הצייר; זמן היצירה הפך להיות קצוב ולכן הועדפו ציור בפורמט קטן, הניירות והעפרונות; מושאי הציור נסמכו על מבטו הקרוב של הצייר, והמבט רתם מחדש את הרישומים לפיגורציה.

עמית קבסה

עמית קבסה. צילומים: מ״ל


birds


הלא מזוהים בגלריה יאיר

הערב תפתח בגלריה יאיר בתל אביב התערוכה הקבוצתית ״הלא מזוהים״ (אוצרים: יאיר שולביץ ועודד קידר), שתציג עבודות של אמנים לא מזוהים. מטרת התערוכה לאתגר את אופני הראייה המקובעים של המבקרים הבאים לידי ביטוי ביחוס משקל יתר לשם האמן, והתוצאה לפי האוצרים היא שיבוש ביכולתנו להביט עוד באמנות נטו. 

הלא מזוהים בגלריה יאיר

הלא מזוהים בגלריה יאיר. צילומים: עודד קידר


 דניאל פלדהקר בבית הבאר 

בתערוכת היחיד ״ברזים ערופי שפתיים״, שתיפתח הערב בגלריית בית הבאר ביפו, דניאל פלדהקר מציגה עבודות שנוצרו במיוחד למקום, ביניהן, אוביקטים דמויי משרביות, צילומי דיוקן עצמי עטוי במסכות מעשה ידיה ומיצב קיר עשוי צינורות. העבודות נובעות ומתייחסות לרפרנסים היסטוריים, ארכיטקטוניים, ים־תיכוניים ולוקאליים של יפו, על בתי הבאר שבה ומערכות הובלת המים שהשקו את פרדסיה במהלך המאה ה־19.

תהליך העבודה התפתח במהלכה של שנה משברית (2020) בואך הלחימה שפרצה בגבול הדרום והכתה גלי מתיחות חברתיים ופוליטיים ברחבי הארץ. כתוצאה מכך, היצירה וההתחברות לחומרים היסטוריים, לוקאליים, טעונים, קיבל משמעויות והקשרים נוספים.

דניאל פלדהקר. צילום: אבי אמסלם

צילום: מ״ל

*כוכבית מייצגת שדות חובה

תגובה אחת

  1. נירה כלב

    עמית כבסה: אני אוהבת את העמידה של הילדים- קרובים זה לזה ,בתנוחה אינטימית ויחד עם
    זאת טבעית, מחיי יום יום.וגם הילדה לבדה באה לעיני בתנוחה טבעית מה שעושה את את הציור לאמין,אמיתי.

Comments are closed.

הוסיפו תגובה

פורטפוליו באינסטגרם

עקבו אחרינו
מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden