כל מה שחשוב ויפה
מריה סאלח מחאמיד, תגובה הולמת
מריה סאלח מחאמיד, תגובה הולמת. צילומים: מארק יאשאייב

מריה סאלח מחאמיד // תגובה הולמת

ב״תגובה הולמת״, עבודה תלויית־מקום בגלריה העמקים - שער העמקים, מריה סאלח מחאמיד עוסקת בחיים ובהרס, בטיהור ומחסור, באלימות והפחדה

הפרטים הטכניים

מריה סאלח מחאמיד, תגובה הולמת, גלריה העמקים – שער העמקים (עד 2.10); אוצרת: רות אופנהיים.

מי אני

מריה סאלח מחאמיד (נ׳ 1990, אום אל־פחם, חיה ועובדת בכפר עין־מאהל). בוגרת מכללת אורנים. עבודותי הוצגו בתערוכות יחיד במוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית, במשכן לאמנות עין־חרוד, בגלריה ארטפורט בתל אביב (שם זכיתי בתוכנית רזידנסי קצרה שנה שעברה), בגלריה מאיה תל אביב, בבית האמנים בירושלים, בגלרית אום אל־פחם ובתערוכות קבוצתיות שנות ביניהן סדנת ההדפס ירושלים.

זוכת תחרות יוצרים צעירים מטעם מוזיאון הכט באוניברסיטת חיפה, ופרס הצטיינות ממכללת אורנים. עבודותי נמצאות באוסף של מוזיאון ישראל ושל מוזיאון הרצליה.

העבודה

המיצב הפיסולי והציורי ״תגובה הולמת״ הוא פעולת יחיד שנולד מצילום שראיתי במהלך המבצע האחרון בעזה, שבו נראים ילד ואחותו המחזיקים דג זהב בצנצנת זכוכית, בתוך הריסות ביתם. 

ב־11 במאי ציירתי ציור קיר על משטח איסכורית בעיר לוד, שתוכנן להיות חלק מתערוכת ״זומו״ בעיר. הנושא של הציור, שאיתו נאבקתי, הלך ונהיה קודר ככל שהתקרב היום שבו הגעתי לעבוד. מספר שעות לאחר שסיימתי את הציור, באותו הערב, החלה הבערה בלוד. העבודה נשארה נטושה על גבול אזור המהומות, ללא פגע, כנביאת זעם העומדת ממש על פי התהום.

צילומים: מארק יאשאייב

צילום: בועז לניר

birds

הוזמנתי על ידי גלריה העמקים ליצור מיצב ציורי בפחם על קירות הגלריה, והוא התפתח מיום ליום עד לפתיחת התערוכה ב־31 ביולי. אני בוחנת ומנסה להבין את החלל, במיוחד כשזו פעם ראשונה שאני מציירת על הקירות בפחם ומשלבת אוביקטים בחלל.

הגלריה בשער העמקים, שהייתה פעם סטודיו של אמן, משמשת אותי גם כסטודיו, שבו אני בודקת ומנסה דברים חדשים עבורי. כמו כן, אני יוצרת בעוד היותי אמא חדשה ומקבלת עזרה ותמיכה מבן זוגי ראמי ומבני משפחתי. הגלריה נהפכת להיות כסטודיו שלי, ואני עובדת בה בזמנים שונים הן ביום והן בלילה והן בחג.

הדג שהוצל משמש לי כהשראה. המיצב מדבר על החיים וההרס, על המים כסמל לחיים, לטיהור וגם כמחסור, וכיצד אפשר להשתמש במים באלימות ולהפחדה, ובנוסף לכך על ההרס הבלתי פוסק. 

תעבירו את זה הלאה

העבודה הינה סייט־ספיסיפק, ומכיוון שהיא מיצב פיסולי וציורי אני לא רואה אותה מוצגת בעוד מקום בצורה שהיא מוצגת בו, במיוחד שהיא נבנתה מתוך תהליך במקום עצמו.

מוניטור

מוניטור. צילומים: לנה גומון

פלוס אחד

״מוניטור״, גלריית ארטפורט, תל אביב. העבודה נעשתה לאחר שהות אמנית בארטפורט, ועסקה בחוויות ההריון והלידה שלי.

המשכתי את העיסוק שלי בדימוי הסוסה (שהפעם הייתה גם היא בהריון), ונוספו דימויים חדשים שחקרתי כמו מכשיר MRI והמוניטור, שהגיעו מתוך חוויות בית החולים, אבל גם כמטאפורה להיותנו כל הזמן בבדיקה וסקירה על ידי הסובבים אותנו, העולם, ועצמנו. העבודה משמעותית עבורי מכמה סיבות, במיוחד מכיוון שהיא נעשתה במהלך ההיריון ואחרי לידה. 

*כוכבית מייצגת שדות חובה

פורטפוליו באינסטגרם

עקבו אחרינו
מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden