כל מה שחשוב ויפה
דני קרוון. צילומים: לורה לכמן, מוזיאון ישראל, ירושלים
דני קרוון. צילומים: לורה לכמן, מוזיאון ישראל, ירושלים

הרשימה המשותפת // 02.12.2021

דני קרוון במוזיאון ישראל, מיכל חלבין ביפו העתיקה, גוסטבו סגורסקי ב־P8, יערה עשת ובצלאל בן חיים בערבה, בועז נוי ברוזנפלד, תמר ניסים באינדי, משפחת האמן בליטבק

דני קרוון במוזיאון ישראל

התערוכה ״דני קרוון: מפגש קרוב״, שתפתח בשבוע הבא (7.12) במוזיאון ישראל (אוצר: אמיתי מנדלסון) תציג עבודות מתחילת דרכו של קרוון שבהן מצוירים נופים שראה סביבו בשנים הראשונות של המדינה; קיבוצים, יישובי עולים וכפרים ערביים. בנוסף לרישומים תוצג סדרה של פסלי אדמה קטני־ממדים, מעין דגמים ארכיטיפיים המביאים את שפתו המודרניסטית שבצורתם הם מזכירים את הבתים נטושים שראה וצייר בשנות ה־50. קרוון, שהלך לעולמו בשנה האחרונה, היה שותף מלא לתכנון התערוכה והיה אחד היוצרים שחותמם טבוע עמוק בתרבות ובנוף הארצישראלי.


מיכל חלבין ביפו העתיקה

תערוכת היחיד למיכל חלבין, ״העמדת/פנים״, תפתח הערב (2.12) ברזידנסי האמנים של גלריה שלוש ביפו העתיקה (אוצרות: נירה יצחקי ונמרוד ואינר). בתערוכה יוצגו עבודות מחמש סדרות צילומים שיצרה חלבין מתחילת שנות ה־2000 ועד היום. בעבודות נראים גיבורים וגיבורות, אנשים אמיתיים, צעירים וצעירות, שצילמה במסעות צילום ברוסיה, מזרח אירופה וספרד. את המצולמים היא העמידה מול המצלמה בסביבתם המוכרת, לבושים בבגדים המייצגים עיסוק ספציפי שגורם להם להיראות, ואולי גם לחוש, בוגרים לגילם האמיתי.

מיכל חלבין

מיכל חלבין


גוסטבו סגורסקי ב־P8

תערוכת היחיד ״תן הולך, תן חוזר״ של גוסטבו סגורסקי (אוצר: אבשלום סולימן) שתפתח הערב בגלריה P8 בתל־אביב, מציגה סדרה של צילומים שצולמו במהלך המעבר של סגורסקי מהסטודיו שבו עבד שנים במרכזה של העיר, לסטודיו חדש בסביבה כפרית בהרי ירושלים. העבודות שואפות להציף אצל הצופה תחושה חומרית ותלת־ממדית של האוביֿקט המצולם, ובכך לקרב אותו דרך כמה חושים לרגע המצולם. דרך העבודות נחשפות מערכות היחסים המורכבות בין אוביקטים יומיומיים לתחושת הקרבה או הריחוק שאנו חשים כלפיהם. 

גוסטבו סגורסקי

גוסטבו סגורסקי


יערה עשת ובצלאל בן חיים בערבה

התערוכה ״ירחים רבים״ שתפתח מחר (3.12) בחלל גלריית עשוש, הנמצאת בכפר האמנים ביישוב צוקים שבערבה (אוצרת: חנה רוטשילד) מציגה שני יוצרים ותיקים. בחלל המרכזי של הגלריה מוצגים 54 איורי טבע של המאיירת יערה עשת, ולצידה מוצגים צילומים של בצלאל בן־חיים, שצילם בלילות במדבר יהודה בחיפוש אחר אורות מלאכותיים בחושך המדברי. שמה של התערוכה, ירחים רבים, קושר את העבודות של שני היוצרים, דרך ההתבוננות על המחזוריות של תהליכים בטבע. 

יערה עשת

יערה עשת

בצלאל בן חיים

בצלאל בן חיים


בועז נוי ברוזנפלד

תערוכת היחיד ״הולך רגל״ של בועז נוי, שנפתחה בגלריה רוזנפלד (אוצרת: מיה פרנקל טנא), עוסקת בפירוק ההגדרה של מיהו ומה תפקידו של הולך־הרגל. העבודות המוצגות אינן בוחנת את הגדרת הולך־הרגל  במובן התעבורתי, אלא את האדם היוצר העוסק בשיטוט והליכה במרחב הציבורי, מתוך מטרה לקלוט ולחפש את המראות העיר, לתת להם לשקוע בו, במטרה לתת להם פרשנות משלו דרך הציור. 

בועז נוי. צילומים: מ״ל

בועז נוי. צילומים: מ״ל


תמר ניסים באינדי

תערוכת היחיד ״סלחי לי על לבי הקשה״ של תמר ניסים תפתח הערב (2.12) בגלריה אינדי בתל אביב (אוצרת: גילי זיידמן). זהו חלקה השלישי של טרילוגיית התערוכות ״הפרויקט ההיגייני״, שבו בוחנת ניסים את סיפור הבניית הלאום היהודי דרך ההשלכות של תפיסות היגייניות. ניסים מפרקת מידע ארכיוני ומרכיבה אותו מחדש, תוך שהיא בוחנת וחוקרת את הפער התרבותי בין העליות השונות בארץ־ישראל בתקופות שונות. אופן הצגת הדברים מעלה שאלה נוספת על הסליחה במשמעות ההיסטורית.  

תמר ניסים, מתוך הפרויקט ההיגייני. צילומים: שי סקיף

תמר ניסים, מתוך הפרויקט ההיגייני. צילומים: שי סקיף


משפחת האמן בליטבק

התערוכה הקבוצתית ״שושלת: משפחת האמן״ תפתח הערב (2.12) בגלריה ליטבק קונטמפוררי בתל אביב (אוצרת: הדס גלזר). במרכז התערוכה עומדת עבודה מתוך אוסף הגלריה, ״אשת האמן״, של אברהם נתון. היוצרים בתערוכה התבקשו לתת פרשנות משלהם לתא המשפחתי, הפרטי, של כל אחד מהם. ֿהעבודות בתערוכה מתייחסות למצבים אישיים, אך בו בעת מעלות שאלות על מערכות היחסים המורכבות בין בני משפחה באופן קולקטיבי המתקיים בחברה כולה. משתתפים: מתי אלמליח, דניאל אנקווה, מיקלה בובקו, שרה בנינגה, יובל חי, איתמר פריד.

יובל חי

יובל חי

שרה בנינגה. צילום: שי הלוי

שרה בנינגה. צילום: שי הלוי

birds

*כוכבית מייצגת שדות חובה

מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden