כל מה שחשוב ויפה
סלי קריסטל. צילומים: מ״ל
סלי קריסטל. צילומים: מ״ל

הזדמנות אחרונה לראות // המרתף של סלי קריסטל

פריז של סאלי קריסטל (בגלריה P8) וניו יורק של הינדה וייס (בגלריית ארטפורט) נפגשות לרגע בפינת רחוב בתל אביב. נעילה: שבת, 19.2

מה צריך לדעת לפני שבאות

בתערוכת היחיד Sous-Sol (מרתף), בגלריה P8, סלי קריסטל מציגה מיצב תלוי מקום, המורכב ממספר מועט של עבודות. המרתף המדומה שהיא מקימה הוא חדר חידות, והפענוח שלהן מחייב מעורבות וצלילה לתוך סיפור חייה. קריסטל מוכרת יותר בעבודות וידאו פרפורמנס, שבהן היא בדרך כלל מופיעה בעצמה, בתחפושת ובמשחק תפקידים קרקסי. הפעם היא נעדרת־נוכחת בתערוכה שהיא אולי האישית והנועזת ביותר שלה – התעמתות עם השדים שבמרתף, או לפחות הודאה בכך שהם חלק ממנה (וניכר שהיא מחבבת אותם).

סלי קריסטל. צילום: לי ברבו

סלי קריסטל. צילומים: לי ברבו

פריז של ילדותה זכורה לה כמקום שבו הייתה ״הכי בבית״, ולשם היא נמשכת לשוב, למצוא את מקומה, להתאחד עם הילדה שהייתה. אך כמי שגדלה וחיה בישראל כל חייה מאז, מדובר בפריז דמיונית, פנטסטית. עיר שחיה בתוכה יותר מאשר היא עצמה חיה בעיר

למה כדאי להתאמץ

בלקסיקון האישי שלה שמור למרתף מקום של כבוד ויראה. כבוד אם ואב – הוריה שהיו שניהם ילדים בשואה, והסתתרו במרתפים; ויראה – מפני האפל, האורב בצללים, המקום בו שרוי פחד, עונש, סכנה. הבחירה בצרפתית בכותרת התערוכה מרמזת על המרתף במובנו האירופי, הקר והטחוב, עולם תחתון בלתי נעים, מקום מחבוא באין ברירה, אך גם מקום מקלט.

צרפתית היא שפת האם של קריסטל, שעלתה לארץ כילדה קטנה בת חמש. פריז של ילדותה זכורה לה כמקום שבו הייתה ״הכי בבית״, ולשם היא נמשכת לשוב, למצוא את מקומה, להתאחד עם הילדה שהייתה. אך כמי שגדלה וחיה בישראל כל חייה מאז, מדובר בפריז דמיונית, פנטסטית. עיר שחיה בתוכה יותר מאשר היא עצמה חיה בעיר. ובתוך פריז הפנימית הזו, במרתפי הזיכרון, היא מקננת בתערוכה.

סלי קריסטל. צילומים: מ״ל

צילומים: מ״ל

שמיכת פוך וכרית עשויות נייר פרגמנט מטופל, נוצות נייר, שעון עשוי גולגלות (אך חסר מחוגים), עובש המטפס על הקירות – מונצח ברקמה עמלנית עדינה על גבי בדי ציור, וכתמי דם עשויים חומץ בן יין – אלה הם הפרגמנטים שמרכיבים את ה״מרתף״. המצג המינימליסטי של החלל מתנגש עם עבודת היד העמלנית שהושקעה בכל אחד מהפריטים.

birds

״עבודות שהן תכשיטים אך גם עולם תחתון, אפל וסמוי מן העין״, כותבת עליהן דגנית ברסט, אוצרת התערוכה. ״עולם התוכן של סלי קריסטל הוא ה׳ביתי׳ ההופך במהרה ל׳אל־ביתי׳: הזר, המאיים והדוחה. העבודות המוצגות בתערוכה מייצרות מעין סביבה ביתית, נשית, ועם זאת מורבידית ואירונית״.

עבודות הרקמה יוצרות רפרנס לשטיחי קיר רקומים (טפסטרי), אך בגרסה שלה הן מספרות סיפור אחר. עבודת מתכת וחרוזים עדינה נאחזת בקיר ומסמנת את מסלול התפשטותן של פטריות המתרשתות על פני העולם כולו. קריסטל חוקרת את הדברים לעומקם אך מותירה רמזים מתומצתים ומפתים, שמותירים תחושת פליאה מהולה באי־הבנה מובנית. אולי כמו זו שהיא מרגישה, כחלק בלתי נפרד מחייה.

אם אתן כבר בסביבה

בגלריית ארטפורט הסמוכה מוצגת תערוכת היחיד של הינדה וייס ״פני מזרח מאדימין״, שתינעל אף היא בשבת. וייס מתבוננת על הדרך שבה מושגים כמו זמן ומרחב קיבלו משמעות אחרת בשנתיים האחרונות. היא מחברת בעדינות יצירות וידאו־קולאז׳, המורכבות מחומרי וידאו תיעודיים שאספה בשיטוטים ברחובות ניו יורק בתקופת הקורונה.

הינדה וייס. צילומים: מ״ל

ללא מקום קבוע לגור בו ובימים בהם תוכניות מתבטלות בזו אחר זו, הינדה וייס מצאה את עצמה משוטטת ברחובות שכל מי שיכל ברח מהם, מצלמת את המרחב הציבורי שהשתנה אל מול עיניה

״מגיפת הקורונה תפסה את העולם נבוך ובלתי מוכן. את הינדה וייס היא תפסה בניו יורק ברגע של מעבר בין דירות. ללא מקום קבוע לגור בו ובימים בהם תוכניות מתבטלות בזו אחר זו, היא מצאה את עצמה משוטטת ברחובות שכל מי שיכל ברח מהם, מצלמת את המרחב הציבורי שהשתנה אל מול עיניה. בין טרטור ההליקופטרים לסירנות האמבולנסים, בין מחיאות הכפיים לצוותי הרפואה לקריאות מחאת תנועת Black Lives Matter נגד המשטרה, וייס מתעדת את הרגע שבו אירוע עדיין לא הסתיים אך הדימוי שלו כבר התחיל להבנות״ – מתארת האוצרת ורדית גרוס.

התוצאה היא תמונת מציאות פריכה, שברירית, מוכרת וזרה בו זמנית; שמעוררת געגוע ומציעה נחמה; שמעבירה את תחושת הזרות והבדידות דרך טרנספורמציה ועידון, ומאפשרת להכיל את האי ודאות.


Sous-Sol (מרתף) I סלי קריסטל
אוצרת: דגנית ברסט
גלריה P8, הפטיש 2, תל אביב. נעילה: 19.2.

פני מזרח מאדימין I הינדה וייס
אוצרת: ורדית גרוס
ארטפורט, רחוב העמל 8, תל אביב. נעילה: 19.2.

הינדה וייס

*כוכבית מייצגת שדות חובה

מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden