כל מה שחשוב ויפה
אלי חרומוב, מתוך ״חוף עפולה״
אלי חרומוב, מתוך ״חוף עפולה״

הרשימה המשותפת // 7.4.22

אתי אברג׳ל בגלריה החדשה בטדי; תערוכה זוגית בגלריה אלפרד; ביאנלה לרישום בבית האמנים ראשל״צ; שלוש תערוכות יחיד בגלריית המדרשה; אריק קילמניק במעלות תרשיחא; עיר ללא ים בגלריה העירונית עפולה; צילומים מדרום אפריקה במתחם התחנה בירושלים

חוף עפולה – צמאון בגלריה העירונית לאמנות בעפולה

בגלריה העירונית לאמנות בעפולה מוצגת ״חוף עפולה -צמאון״ (אוצר: עוז זלוף) – תערוכה קבוצתית העוסקת בהיותה של עפולה עיר בלי ים. היא מציגה קבוצה רב תחומית ורב גילאית של אמנים, בפריסה גיאוגרפית רחבה, שעוסקים בשאיפה לפראי, לטבעי, לגוף ולשוויון מעמדי בחיים העירוניים, בדגש על ערי פריפריה בכלל ועפולה כמקרה בוחן בפרט. העבודות בתערוכה מעלות לדיון שאלות כמו – מה אנחנו מפסידים בעיר שאינה גובלת בחוף? למה אנחנו כמהים כשאנחנו מפנטזים על חוף ים כאן קרוב לבית? מהו חוף הים שלנו?

המחשבה על ״חוף עפולה״ היא על מרחב טבעי, שוויוני, מיסטי, שממנו העיר מתפוררת ואל מולו היא נאספת מחדש. משתתפים.ות: איריס שיטרית, איתן גוסטו בלו, אלי חרומוב, אנדריאן ז׳ודרו, אנה זרניצקי, דימה חבר, טלי רומם, לימור צרור, מיכאל בק, נאוה הראל שושני, נעה זני, רוני קים, בר דביר רחמים.

איתן גוסטו בלו. צילום: עוז זלוף

איתן גוסטו בלו. צילום: עוז זלוף

איריס שטרית וטלי רומם. צילום: עוז זלוף

איריס שטרית וטלי רומם. צילום: עוז זלוף


 Snail Fever בתחנה הראשונה בירושלים

ביום ראשון (10.4) תפתח במתחם התחנה הראשונה בירושלים ״Snail Fever״ – תערוכת יחיד של הצלם מרקוס פרקינס. התערוכה מתארת את החיים באזור בנץ׳ מאג׳י בדרום אתיופיה, שם מיושמים כמה מהפרויקטים של עמותת ״נאלא״ העוסקת בבריאות קהילתית. מטרת העמותה היא מיגור של קבוצת מחלות הנקראות מחלות טרופיות מוזנחות, הנובעות ממחסור בתשתיות מים וסניטציה. יחד עם צוות נאלא סייר הצלם באותו אזור נגוע בדרום אפריקה. תצלומיו מתארים את החיים באזור שבו סובלים רבים מהתושבים ממחלת הבילהרציה, מדגישים את המורכבות של החיים עם המחלה ואת הצורך במיגורה.

מרקוס פרקינס

מרקוס פרקינס

מרקוס פרקינס

מרקוס פרקינס


Welcome to the JUNGLE בגלריה קורידור

הערב (7.4) תפתח בגלריה קורידור שבמלון דיוויד אינטרקונטיננטל בתל אביב תערוכת יחיד לאמן טאהר ג׳אווי. ג׳אווי, אמן צרפתי־טוניסאי שחי ועובד במדריד, יציג את התערוכה במקביל בארץ ובגלריה קורידור המקבילה בפילדלפיה. ציוריו הם מכלול עשיר של צורות, שכבות, צבעים ומחוות אקספרסיביות. הוא גיבש שפה אישית ייחודית שמורכבת ממגוון אלמנטים יחידים, שלמעשה מפורקים ומורכבים מחדש בציוריו.

טאהר ג׳אווי. צילום: גלריה קורידור

טאהר ג׳אווי. צילום: גלריה קורידור

טאהר ג׳אווי. צילום: גלריה קורידור

טאהר ג׳אווי. צילום: גלריה קורידור


אתי אברג׳ל בגלריה החדשה בטדי

בגלריה החדשה שבסדנאות האמנים באצטדיון טדי בירושלים מוצגת ״אם תעירו״, תערוכת יחיד לאמנית אתי אברג׳ל (אוצרת: תמר גיספאן־גרינברג). התערוכה חוגגת את הקשר העמוק של אברג׳ל לעיר ירושלים. היא מאירה את התבוננות במהלך יצירתה ובשפה שניסחה אברג׳ל מאז שנות השמונים – כשהגיעה לירושלים בגיל 20 לטובת לימודים בבצלאל.

ב־30 השנים האחרונות התגוררה אברג׳ל בירושלים אבל המשיכה לנוע בינה, בין טבעון, שם גרה משפחתה, ובין אירופה. הנסיעות התכופות בנו תדר של גלי יצירה, מעין נדודים פנימיים, אלגוריה של מסע אל שורשי הזהות ואל מקור היצירה. התערוכה מורכבת ממספר פרקים, ובהם עבודות חדשות ברישום, בפיסול ובווידאו.

אתי אברג׳ל. צילום: שלמה סרי

אתי אברג׳ל. צילום: שלמה סרי

אתי אברג׳ל. צילום: שלמה סרי

אתי אברג׳ל. צילום: שלמה סרי


תנשום פנימה בגלריה אלפרד

בגלריה אלפרד תפתח הערב (7.4) ״תנשום פנימה״ – תערוכה זוגית משותפת לאמנים.ות גלעד גרינברג וליקה ואן דר מאדה. התערוכה היא הראשונה במסגרת שנת התערוכות של הגלריה המורכבת מתערוכות המתייחסות לתמה ״מוצפת״. מדובר במיצב מולטימדיה חוויתי, שמציע כלים של מדיטציה, טכניקות נשימה ורוחניות הכלים להתמודדות בתוך העולם הקפיטליסטי והגועש.

האמנים הם בני זוג בחיים ובאמנות. גרינברג עוסק בעיקר במדיה חדשה ומפתח תוכנה; ואן דר מאדה היא אמנית ילידת הולנד שעוסקת ביצירה מבוססת מחקר תוך שימוש במדיות שונות. גם במקרה הזה משלבת התערוכה טכניקות מגוונות: הקרנת וידאו, פיסול באור, פסלי בד מתנפחים גדולי־מימדים וקערות קרמיקה מחוברות למכונות להפקת ערפל. כל האלמנטים במיצב מסונכרנים באמצעות מערכת ממוחשבת שמפעילה אותם בהתאם לקצב עבודת הווידאו.

גלעד גרינברג וליקה ואן דר מאדה

גלעד גרינברג וליקה ואן דר מאדה

גלעד גרינברג וליקה ואן דר מאדה

גלעד גרינברג וליקה ואן דר מאדה


ביאנלה לרישום ותערוכת יחיד בבית האמנים בראשון לציון

בבית האמנים בראשון לציון מוצגות שתי תערוכות חדשות. הראשונה היא הביאנלה הראשונה לרישום 2022 (אוצרות: לאה טופר וג׳ניפר בלוך), שבה משתתפים.ות מגוון רחב של אמנים ואמניות מקומיים העוסקים ברישום על אפשרויותיו השונות. הרישום, כך מגדירות אותו האוצרות, הוא אמנות חזותית שמהותה היא הותרת סימן על פני השטח. הוא מתרגם את הניראות, ממציא מחדש את מושא הראייה, הראייה והמגע שני מרחבי חלל וזמן בהם הוא מתקיים. בתערוכה, שאמורה להיות יריית הפתיחה למסורת של ביאנלות לרישום, השתדלו האוצרות לתת מבט רחב של מכלול האפשרויות האינסופיות הטמונות ברישום.

התערוכה השנייה היא ״לי רז (1989־2020) – מבחר עבודות״ (אוצרות: אפי גן וג׳ני בלוך), תערוכת יחיד לאמנית לי רז שהלכה לעולמה בגיל 31 לפני כשנתיים. זו תערוכת היחיד הראשונה שלה – בימי חייה הספיקה להשתתף רק בתערוכות קבוצתיות. על העבודות שמוצגות בתערוכה כותבת גן כי ״דרכן אפשר לחוש את החיפוש, את האומץ, את העניין שהיה ללי באמנות, בצורה, בחומר, באופני ציור שונים, בעולם. התערוכה היא סוג של סגירת מעגל ומאידך גם פתיחה של  דרך, כבישת מסלול להמשך עירוב עבודותיה אל תוך מה שמוצג היום,  כדי שיהיה וצריך להיות המשך לעשייה שהספיקה לעשות״.

דורית נחמיאס. צילום: מ״ל

דורית נחמיאס. צילום: מ״ל

יובל קידר. צילום: ג׳ניפר בלוך

יובל קידר. צילום: ג׳ניפר בלוך


שלוש תערוכות יחיד בגלריית המדרשה

בגלריית המדרשה בתל אביב ייפתחו מחר (8.4) שלוש תערוכות יחיד שאצר אבי לובין. ״אביב״ – תערוכת יחיד לאמן טל אנגלשטיין, שיוצר גן פרחים מטפס או מאוזוליאום אנכי שמתפרס על חלונות הגלריה. זו סביבה פיסולית שמורכבת מכ־70 פסלים שיוצרים הכלאה בין סידורי פרחים מלאכותיים ישנים שאסף מבית הקברות פר־לשז בפריז, משאבות חלב להנקה, וסיגריות אלקטרוניות שבמקום ניקוטין מכילות שומן שנלקח ממכונים לשאיבת שומן בתאילנד.

אנגלשטיין יוצר מערך של סידורי פרחים שמעשנים בקצב של משאבת החלב שיונקות פלט של סיגריה במקום חלב מזין. אלה הן תנודות של מצב נפשי מופרז, שנע הלוך ושוב בין מחוות של אהבה למנחות של אבל, יניקה ונרקוטיות, טיפוח והזנחה, הזנה והתמכרות.

טל אנגלשטיין

טל אנגלשטיין

״טיניטוס״ – תערוכת יחיד לאמן דניאל לוי, שמציג מקבץ של פסלים קינטיים, מכונות שמשלבות טכנולוגיה בסיסית ומציגות עיקרון תנועתי שמופעל על ידי מנוע פשוט מן המוכן (מכונת תפירה, מנגנון אסלה, מיקסר, מקרן). המנועים מייצרים פעולות פשוטות ותנועה חסרת תכלית. בדומה לטיניטוס – תופעה שבה האדם שומע צליל, רעש או צפצוף שאין להם מקור או סיבה חיצוניים – למכונות/פסלים של לוי יש היגיון פנימי, אינהרנטי, שאינו משרת דבר ולא מייצר מאום.

birds

״אקווינוקס״ – תערוכת יחיד לאמן מור אפגין, שעוסקת בחקר הקשרים בין טכנולוגיה לבני אדם, ובמערכים הפואטיים והפילוסופיים של התמורות בחומר במעגלי החיים. במרכזה וידאו תלת־ערוצי שמציג תוכנית לבניית מכונה שבתוכה ניתן לשרוף גוף אנושי מת ולהמיר את האנרגיה הטמונה בגופה לחשמל. המכונה אמנם מדומיינת, אך היא מתוכננת לפרטי פרטים ויכולה להיבנות ולפעול ברגע שיוחלט לייצר אותה. היא נהגתה ותוכננה בהתייחסות לנבואה היהודית התנ״כית של הנביא יחזקאל על חזון העצמות היבשות ותחיית המתים. בנוסף לווידאו, אפגין מציג עבודות פיסול, סאונד ווידאו ומייצר מערך של שאלות על מוות וגלגול נשמות, ועל האופן שבו טכנולוגיה מותכת אל תוך הביולוגיה.

מור אפגין

מור אפגין

דניאל לוי

דניאל לוי


 אריק קילמניק במרכז אמנויות מעלות תרשיחא

בגלריה ע״ש אפטר־ברר במרכז אמנויות מעלות תרשיחא תפתח ביום שישי (8.4) ״פרחים לאחר קציר״ – תערוכת יחיד לאמן אריק קילמניק (אוצרת: מיטל קילמניק). קילמניק הוא צייר והמקים של סדנת ההדפס בירושלים, וגם טייס וכותב סיפורים. ראשיתה של הוא התערוכה במרחב הדיגיטלי בימי קורונה. אריק פרסם סיפורים קצרים והאוצרת, אחייניתו, השיבה לו בסיפורים חדשים שכתבה.

את הטקסטים מלווה גוף רישומי חרקים וציפורים שהולידו את העיסוק בדמותו של איש ציפור, שמקורו בהגדת הציפורים מהמאה ה־13 בה מתוארים בני ישראל כנשרים בעת שיצאו ממצרים. התערוכה מציגה את מסלול שיטוטיו של אריק מגינתו הקטנה אל הרחוב הירושלמי. הוא אוסף מן הרחוב משטחי עץ גדולים שהופכים לפסלי ענק, ורישומי ההכנה עבור הפסלים הללו מגלים את כישוריו ההנדסיים לפרק דימויים ולהרכיבם מחדש. את התערוכה מלווה סרט שצילם וערך נכדו, המתאר ברגישות תהליכי יצירה בסדנה הביתית.

אריק קילמניק. צילום: יואב רבן, סדנת ההדפס ירושלים

אריק קילמניק. צילום: יואב רבן, סדנת ההדפס ירושלים

אריק קילמניק. צילום: סטודיו דרור מילר

אריק קילמניק. צילום: סטודיו דרור מילר

*כוכבית מייצגת שדות חובה

מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden