כל מה שחשוב ויפה
בעז נוי, מתוך ״שתי נקודות דמיוניות, ונוף״. צילומים: אורית סימן טוב
בעז נוי, מתוך ״שתי נקודות דמיוניות, ונוף״. צילומים: אורית סימן טוב

שתי נקודות דמיוניות, ונוף: רובע אמנות חדש נולד בחיפה

רובע המדרגות בחיפה ייחנך היום כציר אמנות עם תערוכת קבע חדש שאצרה צאלה קוטלר הדרי: ״נוף הוא מדיום, והתערוכה מפרקת את נושא המבט הנופי־עירוני מזוויות שונות״

האם הנוף האיקוני של חיפה הוא אקראי או מתוכנן? מה הוא חושף ומה הוא מסתיר? מתי מרחב הופך לנוף? ואיך שומרים על נוף נוכח פיתוח עירוני מואץ ומשבר אקלים? סוגיות אלה, לצד כאלה העוסקות בתפקידה של אמנות במרחב הציבורי, בממשק בין הפרטי והציבורי ובאיך מקום הופך לבית, הם רובדי התוכן העומדים בבסיס התערוכה ״שתי נקודות דמיוניות, ונוף״- תערוכת קבע שתושק היום ברובע המדרגות בחיפה. 

ציר המדרגות מחבר בין מרכז הכרמל, הדר והעיר התחתית, ונרקם מגרמי מדרגות לא רציפים שביחד מצטרפים ללא פחות מ־1,000 מדרגות. התערוכה מתקיימת בחלקו העליון של הציר, שכולל את שני הגרמים של מדרגות גדרה ואת גרם מדרגות גמלא, וחוצה את הרחובות יפה נוף, הנרייטה סולד, החשמונאים וגולומב. 

״הגדרתו החדשה של מקטע הרחובות והמדרגות שבו כרובע, הייתה חלק ממהלך התגבשות התערוכה, שנועדה להפוך את הציר לציר אמנות ולעודד הליכה עירונית״, אומרת צאלה קוטלר הדרי, האוצרת ומנהלת התוכן של התערוכה ושל שלל פעילויות ואירועי לוויין שיתקיימו במסגרתה בסוף השבוע הקרוב (7-9.4). 

קוטלר הדרי היא עיתונאית ואוצרת, פעילה ציבורית בנושאי שימור טבע עירוני, וממייסדי הקואליציה לטבע עירוני ובינוי שפוי. בשנים 2018-2019 היא שימשה כעוזרת לאוצרת גליה בר אור באירועי רציף פירמידה ובאוהאוס חברתי בחיפה, ומאז שנת 2020 היא עורכת התוכן בבית לאמנות ישראלית, ועובדת לצד עידית עמיחי, מנהלת המקום. 

תחילת מסלול התערוכה ברובע המדרגות. צילומים: אורית סימן טוב

תחילת מסלול התערוכה ברובע המדרגות. צילומים: אורית סימן טוב

המדרגות שמאחורי המדרגות

המדרגות שמאחורי המדרגות

פרפורמנס מדרגות נעות. צילום: יואב פלי

פרפורמנס מדרגות נעות. צילום: יואב פלי

צאלה קוטלר הדרי. צילום: ליה רוז מגן

צאלה קוטלר הדרי. צילום: ליה רוז מגן

היוזמה לתערוכה המיוחדת, שמתקיימת בתמיכת מפעל הפיס ומנוהלת על ידי בית הגפן, נולדה, לדבריה, כשילוב של גורמים; סגרי הקורונה שחידדו את ההכרה בערכו של המרחב הציבורי, הצורך לתמוך באמנים ובאמנות המקומיים, בפרט על רקע התקופה המורכבת, וחזון של ראשת העיר עינת קליש וחבר מועצת העיר ניר שובר, שביקשו להחיות את ציר המדרגות. 

״ציר המדרגות הוא נכס עירוני ייחודי שזורם מול הנוף האיקוני של חיפה, ועובר בין טבע יפהפה ובין הפרטי לציבורי. הרעיון היה לצקת לתוכו תוכן של חוויה עירונית, מעבר לתפקודו כפונקצית מעבר גרידא.

״המסלול, שבפולקלור החיפאי מכונה בשם כולל ׳שביל החמורים׳, התפתח במהלך השנים טלאים־טלאים, במקביל להתרחבות העיר כלפי מעלה לעבר רכס הכרמל. המדרגות ׳המודרניות׳ שבו אקלקטיות, עשויות מחומרים שונים המעידים על המגמות שרווחו כשנבנו, ולצדן נחשפות מדרגות היסטוריות, כשריד מהעבר שמופעו הפיסולי חובר לחוויית התערוכה וגם הודגש ככזה״. 

ציר המדרגות הוא נכס עירוני ייחודי שזורם מול הנוף האיקוני של חיפה, ועובר בין טבע יפהפה ובין הפרטי לציבורי. הרעיון היה לצקת לתוכו תוכן של חוויה עירונית, מעבר לתפקודו כפונקצית מעבר גרידא

במסגרת עבודתה עם בר אור התמחתה קוטלר הדרי בחללים מאתגרים, וכל מי ״שדגם״ אי פעם את ציר המדרגות, בפרט בעלייה, יכול להעיד שהוא אכן ראוי לתואר. ״כן, בזמן ההקמה גמאתי קילומטרים של ירידה ועלייה וזה היה מאתגר, אבל הרעיון של שילוב אמנות במרחב כזה מרתק במיוחד. זה להפוך מקום נשכח למקום חי וחווייתי, לזהות את האנרגיה שיש בו ולהאיר אותו.

״מעבר לכל יש בכך לקיחת אחריות על המרחב, ואין כמו אמנות ככלי ביטוי לנתינה ולרגש. המשמעות שהיא מקבלת במרחב הציבורי מקנה למקום ערכים של בית לחברה כקולקטיב״. 

סימון שתי נקודות דמיוניות בעזרת מחוגה

בתערוכה משתתפים 40 אמנים מחיפה והצפון, שהוזמנו להגיב למרחב שבו היא מתקיימת ולהתייחס למאפייני מרקמו. בתוך כך, העבודות המוצגות במסגרתה נוצרו כתלויות מקום ומקיפות מנעד מדיומים; פיסול, צילום, ציור, גרפיטי, רדי־מייד, הצבות קונספטואליות, עבודות סביבתיות, רישום בנוף, התערבויות בסביבה ועוד. 

״למרות שמדובר באמנים מוכרים ומנוסים עם רקורד מוכח, יש ביניהם שלא באו במגע עם אמנות ציבורית קודם לכן. בעבורם זו הייתה יציאה מהחלל להתנסות במרחב, כמו גם להתנסות עם חומרים חדשים ושונים מאלה שמשמשים אותם בדרך כלל ועם קני מידה שונים, וככלל, ההיענות של האמנים הייתה מדהימה. 

״אופיו של המרחב והתמות שהתערוכה בוחנת הולידו עבודות מגוונות ומעניינות מאד. יש בין האמנים שהמשיכו את שפת היצירה שלהם, ויש שהתערוכה הביאה אותם לגילוי שפות ביטוי חדשות בתכלית. בעבורי כאוצרת התהליך כולו היה מעורר ומלא עניין אחר״. 

גם הממשקים שנוצרו עם גופים ומוסדות שנרתמו לסייע לדברים לקרות, היא אומרת, היו חלק נעים ובלתי נפרד מהעניין שחוותה. ״יש בתערוכה אלמנטים מורכבים, מהם שדרשו יישום טכנולוגיות מיוחדות, והסיוע של גופים כמו מדעטק, חברת פתרונות סולאריים, הטכניון, מחלקת התאורה של העירייה ונוספים, היה נדבך משמעותי בכך שהתהליך קרם עור וגידים״. 

איריס סינטרה

איריס סינטרה

רחל אניו

רחל אניו

איה אורבך

איה אורבך

כרמל נרדין סרוג׳י

כרמל נרדין סרוג׳י

אור פיינרו

אור פיינרו

תמר שפר

תמר שפר

בלו סמיון פיינרו

בלו סמיון פיינרו

קיומה של התערוכה במרחב פתוח המשלב תכנון מול טבע ושהנוף הוא חלק משמעותי בו, דרש מקוטלר הדרי עבודת תחקיר והתחקות אחר תהליך ייצורו של המבט הנופי־חיפאי. ״נהוג לחשוב שהנוף נרקם מעצמו כתוצר של הטופוגרפיה, אך מסתבר שהמבט הנופי אינו מקרי אלא ממושטר, כפי שמגדירה זאת ד״ר זיוה קולודני, היועצת האקדמית של התערוכה, במאמר שחוקר אותו. 

״זה מבט שנוצר בעקבות תהליכים היסטוריים־פוליטיים שהתרחשו בעיר עוד בתקופה המנדטורית והמשיכו גם מאוחר יותר, וככזה הוא מעורר דיון ביקורתי על אופן ייצור נוף. מסתבר שבשנות ה־50 פנו אדריכלים מקומיים לעירייה עם קריאה לייצר מרכס הכרמל מבט־על פתוח שלא יסתיר את הנוף, והגדירו הנחיות באשר לאופן יישומו. מפת תכנון הנוף של חיפה נרקמה כתוצר של קריאה זו, תוך סימון שתי נקודות דמיוניות בעזרת מחוגה״. 

נוף הוא מדיום, והתערוכה מפרקת את נושא המבט הנופי־עירוני מזוויות שונות. האמנים בוחנים אותו ואת תהליך ייצורו, ובכלל זה ״היפוכים״ שחלו בו במסגרת דינמיקה של התפתחות עירונית, כשהמבט הפונה לרכס תפס במידה רבה מקום כמייצג את נוף העיר

שם התערוכה נשאב מאקט הסימון, ולא בכדי. ״נוף הוא מדיום, והתערוכה מפרקת את נושא המבט הנופי־עירוני מזוויות שונות״, מוסיפה קוטלר הדרי. ״האמנים בוחנים אותו ואת תהליך ייצורו, ובכלל זה ׳היפוכים׳ שחלו בו במסגרת דינמיקה של התפתחות עירונית, כשהמבט הפונה לרכס תפס במידה רבה מקום כמייצג את נוף העיר״. 

במקביל לתערוכה שמלווה את ציר המדרגות, אצרה קוטלר הדרי תערוכות נוספות בחללים סגורים שממוקמים כתחנות ברחובות הנכללים ברובע. בתערוכה ״נשאר בחיפה״, שמתקיימת ברחוב יפה נוף 99 ועוסקת בייחוד של חיפה כעיר שבנויה על הר, מוצג גם קיר אמן כמחווה לצייר דוד באומן, שכל חייו יצר ופעל בחיפה, שאב השראה רבה מנופה, והלך לעולמו בנסיבות טרגיות. התערוכה השנייה, ״וכחול יפריד ביני ובינך״, ברחוב החשמונאים 13, מציגה עבודת וידאו וסאונד שיצרו בזמן הקורונה הרקדן איימן ספייה והמוסיקאי ריימונד חדד. ספייה הלך מאז לעולמו, אף הוא בנסיבות טרגיות, והתערוכה מוקדשת לזכרו. 

תערוכות נוספות הן התערוכה ״תגובות ראשונות״, עבודות של סטודנטים מסטודיו לעיצוב עירוני במחלקה לארכיטקטורה ואדריכלות נוף בטכניון, שתוצג במדרגות שמואל; ועבודות וידאו ואנימציה שנוצרו בהשראת הפרויקט על ידי סטודנטים משנה ג׳ במחלקה לתקשורת חזותית בוויצו חיפה, ויוצגו בתחנות הכרמלית שבשני קצוות הרובע.

רגע לפני השקת התערוכה, שמסכמת שמונה חודשים של עבודה אינטנסיבית, קוטלר הדרי נרגשת. הממשקים שנוצרו עם תושבי ותושבות רובע המדרגות היו, לדבריה, מרגשים מאוד, והם אף ייטלו חלק פעיל בשלל האירועים שיתקיימו במהלך סוף השבוע. 

״אמנות מסמנת מקום, מייצרת תקשורת מעניינת בינו לבין האדם וגם קצב אחר. התערוכה חותרת להניע ולעורר רגשות ותחושות מסוג זה, והתקווה היא שגם תושבי העיר ומי שמבקרים בה יגיעו ליהנות מהחוויה האמנותית שהרובע מזמן ומהערכים שמקופלים בו״. 


שתי נקודות דמיוניות, ונוף
אוצרת: צאלה קוטלר הדרי
רובע המדרגות, חיפה
פתיחה: 7.4

birds

*כוכבית מייצגת שדות חובה

מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden