כל מה שחשוב ויפה
בלה קמינסקי, המחלקה לתקשורת חזותית, שנקר, 2022
בלה קמינסקי, המחלקה לתקשורת חזותית, שנקר, 2022

בוגרים 2022 // איור

סיפור הבריאה, הפועל פתח תקווה, הרבנית הראשונה, התמכרות, איפה הבעיה ואיפה הכל התחיל - הם חלק מהנושאים שהעסיקו את בוגרי האיור בבצלאל, שנקר, ויצו חיפה ומנשר. 11 פרויקטים בולטים

בלה קמינסקי | איפה

בלה קמינסקי מהמחלקה לתקשורת חזותית בשנקר איירה סדרת הדפסי ריזוגרף הדנים בשאלת ״איפה״ באופן ייחודי: איפה הרומנטיקה? איפה הימים הטובים? איפה הבעיה? איפה הכל התחיל? אלו רק חלק מהשאלות שאנו זורקים לאוויר ולא באמת מקבלים עליהן תשובה. 

כדי להתחיל שינוי, אפילו הקטן ביותר, חייבים לשאול שאלות, אומרת קמינסקי. הפרויקט עושה שימוש בשאלה ״איפה״ בכדי לעורר שיח ולהפעיל חשיבה ביקורתית על החברה ועל העולם שלנו כפי שהוא היום. הפרויקט מבקש לתת מקום לכולם לחשוב, לצחוק, להתעצבן ואולי לקבל כמה תשובות.

בלה קמינסקי, איפה

בלה קמינסקי, איפה


אביב כץ | בראשית בראה

בכל סיפור מתקיימות כמה נקודות מבט שונות, כמה זוויות הסתכלות שמספרות סיפור אחר. בכל עמדה כזו שנאמץ, נגלה צד אחר בדבר. החוויה הסוביקטיבית שלנו לא תמיד תואמת את החוויה של האחר: לפעמים היא מקבלת יחס ולפעמים היא מושתקת. 

אביב כץ מהמחלקה לתקשורת חזותית במנשר מציגה שלושה סיפורי נשים מהתנ״ך; חווה, דלילה ועידית אשת לוט. האופן המסורתי שבו מסופרים סיפורים אלה מציג את הנשים כבוגדניות, חלשות וערמומיות. אולם, אומרת כץ, אם נאמץ לרגע את נקודת המבט שלהן, אפשר יהיה להציע שהן פעלו מתוך הישרדות, עוצמה וחמלה. 

כץ מזמינה אותנו להתבונן מחדש ברגעי השיא של הסיפורים, ולחוות שלוש זוויות שונות: האחת משקפת את המקרא, השניה את הסיפור האישי של אותה אישה, והשלישית היא הבין לבין, השילוב של השניים.

View this post on Instagram

A post shared by Yuval Saar (@byfar)

אביב כץ, בראשית בראה

אביב כץ, בראשית בראה. צילומים: מ״ל


נעה מישקין | כאש בוערת – בעקבות רגינה יונאס

רגינה יונאס (1902-1944) הייתה האישה הראשונה בהיסטוריה היהודית שהוסמכה לרבנות. היא גדלה ופעלה בברלין, ונלחמה על זכותה להשתתף בהנהגת הקהילה היהודית דרך לימוד, חסד ופסיקה. היא המשיכה לפעול ולדרוש במחנה הריכוז טרזיינשטט, עד שנרצחה באושוויץ.

נעה מישקין מהמחלקה לתקשורת חזותית בבצלאל איירה בספר את סיפור חייה של יונאס, דרך מילותיה שלה, שנפגש עם הסיפור שלה, פמיניסטית דתייה שמנסה להבין את המקום שלה. הספר משלב כפולות מאוירות וקומיקס, ומצוייר בצבעי עיפרון בשני צבעים. 

נעה מישקין, כאש בוערת - בעקבות רגינה יונאס. צילומים: מ״ל

נעה מישקין, כאש בוערת – בעקבות רגינה יונאס. צילומים: מ״ל


טל פורשצ׳יק | פורטרט

טל פורשצ׳יק מהמחלקה לתקשורת חזותית בויצו חיפה עוסק בהתמכרות במשפחה והדינמיקה שנוצרת בעקבות זה, באמצעות איור סיפור סוריאליסטי, כשהמילים לסיפור הם השיר ״פורטרט״ של דליה רביקוביץ׳. ״כנערה מתבגרת מצאתי את עצמי בשיר הזה״, אומרת  פורשצ׳יק: העצבות, חוסר היציבות, והניסיון הכושל ״לסתום״ את הדבר הזה שמסתובב אצלך בגוף ואוכל אותך. הרגשתי ממש שייכות לשיר הזה. 

ככל שהתבגרתי הבנתי בתוך עצמי שהוא בכלל לא עליי, אלא על אבא שלי שסבל מהתמכרות חמורה מאוד לאלכוהול. יכולתי לראות את ה״דבר״ הזה היה בתוכו ואכל אותו. בזמן שהוא לא הצליח לטפל בעצמו, אני כילדה כל הזמן ניסיתי למלא אותו ונדבקתי בעצמי בכאב שלו. זה רחוק מלהיות רק שלי, הוא של כל אדם שגדל עם הורה מכור נושא בתוכו את הטראומה.

טל פורשצ׳יק, פורטרט

טל פורשצ׳יק, פורטרט


birds


יחזקאל אור | הפועל פתח תקווה

הכדורגל העולמי מלא בשמות כדוגמת מסי, רונאלדו וניימאר, אך במבט על הליגה הישראלית, ליגת העל, מספר השמות מצטמצם באופן משמעותי, כל שכן בליגה הלאומית שנמצאת תחתיה. יחזקאל אור מהמחלקה לתקשורת חזותית בשנקר החליט להביא לקדמת הבמה את קבוצת הפועל פתח תקווה, קבוצה שעליה גדל ונתנה לו את כרטיס הכניסה לעולם של כדורגל כשחקן וכצופה. 

אור מתעד קבוצת כדורגל מהליגה הלאומית ושם אותה במרכז הבמה. הוא עוסק בסיפור חייהם, חלומותיהם, רגעי השיא והשפל של שחקניה ובקריירה שלהם הנמצאת בשולי הספורט. את הפרויקט הוא הקדיש למודי בר־און, מהמגישים הבכירים של ערוץ הספורט שמת בחודש מאי האחרון.

יחזקאל אור | הפועל פתח תקווה. צילומים: מיכאל שבדרון

יחזקאל אור | הפועל פתח תקווה. צילומים: מיכאל שבדרון


דארינא ג׳באר | הדרך ללילה

דארינא ג׳באר מהמחלקה לתקשורת חזותית בבצלאל כתבה ואיירה ספר קומיקס שמבוסס על סיפור אהבה טרגי שקרה בשנת 1967 בכפר קטן למרגלות הר הגלבוע. ג׳באר התוודעה לסיפור בזמן שטיילה במקום והגיעה למערה שבה הסיפור הגיע לסופו.

הספר עוסק לא רק במאבק של זוגות צעירים פלסטינים רבים בזמן מלחמה; הוא גם שזור בשיר ״קורא בקפה״ של המשורר הסורי ניזאר קבאני כמרכיב נוסף המסייע להבנת הסיפור. הסיפור בקומיקס והשיר מדגישים את הקשיים ואת הצער שבחוסר היכולת להגיע אל המאהב או המאהבת. הספר מושפע בסיפורי אהבה היסטוריים ספרותיים נוספים כמו ״רומיאו ויוליה״ של שייקספיר ו״מג׳נון לילה״ של קאיס אבן אל מולוואה.

דארינא ג׳באר, הדרך ללילה

דארינא ג׳באר, הדרך ללילה


קריסטין אנריקז | אלו אלו

קריסטין אנריקז מהמחלקה לתקשורת חזותית במנשר עוסקת בישירות, בהומור ובכאב בחוויה שלה כבת להורים פיליפינים שנולדה וגדלה בישראל; ברצון העז לתחושת שייכות והפער בין התרבויות. 

״אלו אלו״ הוא שם של קינוח פיליפיני. משמעות המילה בטאגאלוג היא ״מעורבב״. הקינוח מורכב משכבות וכדי ליהנות מכל השכבות צריך לערבב. אנריקז בחרה לבוא פנים אל פנים עם השכבות השונות של הזהות שלה ו״לערבב״, מתוך ההבנה שהיא לא חייבת לבחור קבוצה או פן אחד בזהות שלה, אלא חופשיה להנות מכל העולמות.

קריסטין אנריקז, אלו אלו. צילומים: אלון פרס

קריסטין אנריקז, אלו אלו. צילומים: אלון פרס


אלכסנדרה סמידוצקי | אדונית הר הנחושת

אלכסנדרה סמידוצקי מהמחלקה לתקשורת חזותית בשנקר, ילידת ברית המועצות, נחשפה לאגדות ולפולקלור ככלי חינוכי מגיל צעיר. האגדות משמשות עבורה כמעטפת קסומה ומסתורית שמכילה בתוכה מגוון חוקים וערכים חשובים. האגדה ״אדונית הר הנחושת״ מאת הסופר הרוסי פבל בז׳וב, מספרת על כוח עליון מסתורי, העוזר בדרכו לאנשים שטעו בחייהם ובדרכם. זהו סיפור אחד מתוך רבים שהושפעה מהם ולימדו אותה על מה חשוב באמת, ומה גורם לה לשאול שאלות מסובכות בילדותה וגם בחייה הבוגרים.

אלכסנדרה סמידוצקי, אדונית הר הנחושת. צילומים: מ״ל

אלכסנדרה סמידוצקי, אדונית הר הנחושת. צילומים: מ״ל


רותם וינשטיין | הזדמנות אחרונה לראות

בשנת 1988 יצאו הסופר דאגלאס אדאמס והזואולוג מארק קרווארדיין למסע בעקבות חיות בסכנת הכחדה. את המסעות תיעד אדאמס והוציא לאור ספר הנקרא ״הזדמנות אחרונה לראות״. סדרת הפוסטרים המאויירים של רותם וינשטיין מהמחלקה לתקשורת חזותית בבצלאל, בסגנון ״חפש ומצא״, מציגה שלוש מהחיות המתוארות בספר.

הבאיג׳י הוא דולפין עיוור למחצה החי בנהר היאנגצה בסין, הקאקאפו הוא תוכי השמן מכדי לעוף החי בניו זילנד, והדרקון מקומודו הוא לטאת ענק החייה באינדונזיה. כל פוסטר מציג את סביבת המחייה של בעל החיים ועוסק בנושא אחר הקשור בשימור בעלי חיים: זיהום רעש ואוויר והשלכותיה של הצפיפות שבה אנו חיים, המאמצים האדירים הדרושים על מנת להציל, במקרה הטוב, בעל חיים אחד קטן ובחשיבות השנויה במחלוקת של התיירות.

רותם וינשטיין, הזדמנות אחרונה לראות. צילומים: יוסי רוט

רותם וינשטיין, הזדמנות אחרונה לראות. צילומים: יוסי רוט


שושנה קרוגלוב | חזון הימים האחרונים / מגילת אפוקליפסיס

שושנה קרוגלוב מהמחלקה לתקשורת חזותית בויצו חיפה איירה את ההתרחשויות העתידות להגיע באחרית הימים על כדור הארץ, לפי הנבואה של ספר אפוקליפסיס / חזון יוחנן. קרוגלוב מציגה נקודת מבט אישית ועכשווית עם אלמנטים ישראלים מזוהים. היא בחרה לאייר את הנבואה בצורת מגילה שבה הדמויות וההתרחשויות נשזרות זו בזו, עם אלמנטים עכשוויים ומקומיים.

לדוגמה, באחת האפיזודות הראשונות מופיעים ארבעה פרשים שכל אחד מהם מביא איתו משהו אחר לארץ. הפרש הראשון מעוטר בעטרת ומוכרז כמנצח (״יכול להיות שזו הקורונה שניצחה את התודעה שלנו״). הפרש השני כולו מלחמה ואש וניתנת לו זכות על שליש מהארץ, (״יכול להיות שזו המלחמה בין אוקראינה לרוסיה״). הפרש השלישי מחזיק במאזניים ומכריז על התייקרות החיים ואף רעב (״נכון להיום אנחנו מרגישים את זה עלינו״). והפרש האחרון הוא המוות שיקח איתו שליש מהארץ אל השאול.

שושנה קרוגלוב, חזון הימים האחרונים / מגילת אפוקליפסיס

שושנה קרוגלוב, חזון הימים האחרונים / מגילת אפוקליפסיס

צילום: מ״ל

צילום: מ״ל


נעמה פלס | סיפור גן־עדן

נעמה פלס מהמחלקה לתקשורת חזותית בשנקר איירה ספר המציג פרשנות אלטרנטיבית לסיפור גן עדן המקראי (בראשית פרקים ב׳-ג׳). הסיפור החזותי נולד בהשראת ישמעאל, ספרו של דניאל קווין: ישמעאל, רואה בעץ הדעת התנ״כי סמל למהפכה החקלאית, שהיא נקודת ציון בתולדות האנושות שבה החל האדם בכיבוש הטבע ובו הוא דבק עד ימינו אנו.

נעמה פלס, סיפור גן־עדן. צילומים: מיכאל שבדרון

נעמה פלס, סיפור גן־עדן. צילומים: מיכאל שבדרון

*כוכבית מייצגת שדות חובה

תגובה אחת

  1. רוני נובה

    הכי טובות!!!!!!!!!!!!!!!! פרויקטים מדהימים אחד אחד

Comments are closed.

הוסיפו תגובה
מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden