כל מה שחשוב ויפה
ירדן ששון, שנקר. צילומים: אחיקם בן יוסף
ירדן ששון. צילומים: אחיקם בן יוסף

בוגרים 2022 // אמנות

התמודדות אישית, סוגיות חברתיות, מערכות יחסים ומשיכה לטבע, חרדות ואסקפיזם - הם חלק מהנושאים שהעסיקו את בוגרי האמנות בשנקר, בצלאל, מנשר, סמינר הקיבוצים, המדרשה ומכללת תל חי. 12 פרויקטים בולטים

ירדן ששון // כי בכל פרחה מסתתר שיכון קטן

דרך עבודותיה מנסה ירדן ששון, בוגרת בית הספר לאמנות בשנקר, לתאר שיח פנימי על זהות. השיח עוסק בתיוגים והשפעות חברתיות. ששון בוחנת את מרכיבי זהותה ומקומה כמזרחית בארץ במיצב המדמה בית. היא שותלת דמויות נינוחות ומצבים טעונים, עיטורים מוגזמים ומוחצנים. בין הנכחה להכחשה של זהות מזרחית. מפרספקטיבה זו, ששון מביימת את הוריה ובני משפחתה ומצלמת אותם, הם הופכים בעבודותיה לבבואה שלה.

ירדן ששון. צילומים: אחיקם בן יוסף


חן שגיא // אהבתי אותך מההתחלה, את האימהות עוד לומדת לאהוב

סדרת הציורים של חן שגיא, בוגרת המחלקה לאמנות בסמינר הקיבוצים, עוסקת בתקופת הזמן הייחודית שלאחר לידה ראשונה. שאלות בנוגע לאמהות וכיצד היא נתפסת בחברה, נושאים שנראו לה כמעין טאבו בשיח האימהי, כמו אהבה אינסטינקטיבית לתינוקך, המרווח בין אושר לדיכאון, רגשות אשמה, בדידות של אמהות ללא שבט, קונפליקטים וסתירות פנימיות.

״כל אחד מהציורים התחיל מצילום שלי ושל בתי בשלב אחר בגדילתנו. בהריון שבו אנחנו גוף אחד, שלב הפרידה הראשון שבו גוף ניתק מגוף, שגרת ההזנה שבמהלכה גוף אחד נוזל ומפריש בעוד השני מקבל והשלב שבו שתינו נפרדות ועדיין צמודות. מבטי על בתי, מבטה בי, מבט הצופה על שתינו״.

חן שגיא. צילומים: טל ניסים

חן שגיא. צילום: טל ניסים


קארין כהן // Blurred Beings

קארין כהן, בוגרת המחלקה לאמנות בבצלאל, משלב הקרנות וידאו וצילום מטופל. ארבע ישױות מוארות, ״מצבות״ שמבעד למשטחים של הן שכוסו בצבע, דימויים מנסים לבקוע, להיראות ולהגיע לעיני הצופה. מעליהם בתוך בלון הליום, כלואה יד המנגנת על טרמין – כלי נגינה אלקטרוני, הראשון שהנגינה בו מבוצעת ללא מגע – היד הרועדת מרמזת על פוטנציאל הפגיעה שלה לצד חוסר יכולתה לממש אותו.

בסרט הווידאו ״זרקור״ דמות נשית משוטטת במרתף ישן, חלל אחורי של בית ילדותה. היא פוסעת אל עבר הבמה המרכזית ושם תולה את עצמה על חבלי הכביסה המתכתײם, ספק כלואה, ספק כולאת את עצמה בפני מחיאות כפײם משתאות של קהל מדומיין. ״בעבודותיי אני מתעניינת ומחפשת אחר אזורים מושתקים וכאלו שעברו השתקה, וכן בהפחת חיים מחודשים בדימויים אילמים. שאלות של נוכחות, נכות ופגיעות מעסיקות אותי״.

קארין כהן. צילום: דניאל חנוך


סטס ניקולינה // Painters

החיפוש אחר תשובות לשאלות על מעמד, זהות, ופרדיגמה תרבותית הולידאת עבודתה של סטס (אנסטסיה) ניקולינה, בוגרת המחלקה לאמנות במנשר: מיצב רב מדיומלי המכיל ציורים, פסלים ואובייקטים יומיומיים. חלל התערוכה הוא אתר שיפוצים; חדר שרוצה להיות ״קובייה לבנה״, אך לעולם לא יהפוך לכזו, שכן הוא נמצא בהתהוות מתמדת.

בעבודות היא מופיעה בדיוקן עצמי רב השתקפויות: פעם היא פועלת ופעם היא אמנית, פעם היא פטרונית המשלמת עבור העבודה ופעם אחרת היא בצד המקבל. ״דרך הפרויקט אני מתבוננת בעובדי כפיים ומוצאת נקודות השקה עם פעולתם. האובייקטים בחדר הם תוצר של פרקטיקה פשוטה, שמקבלת משמעות שונה מתוקף תפקידו של היוצר והיחס שלו לתוצר״.

סטס (אנסטסיה) ניקולינה

סטס (אנסטסיה) ניקולינה


שלום חי // קרביים

״דרך פעולות של פינוי החומר, כיבוי  האור, הדלקת הפנס אני מעוניין לגעת במנגנון הפנימי. מחוות חודרות ואלימות בחומר, לצד מחוות סנטימנטליות על  מנת להציף שאלות הקשורות ביחסים של נסתר וגלוי, היררכיה וזמן״. שלום חי, בוגר המחלקה לאמנות בבצלאל, מציג מיצב חלל הנראה כאזור אסון או הרס, עבודת וידאו השואלת שאלה קיומית ובה בעת מוחקת אותה, ציורים שנעשו בטכניקה של גריעה באקונומיקה על בד שחור. האקונומיקה צובעת את הבד ומשאירה סימן צרוב, הנראה כקרביים חשופים. הציורים מוצבים בחלל כאלמנטים אדריכליים המשנים את מבנה החלל, מה שיוצר תחושה של מכלול פועם.

שלום חי, בצלאל. צילום: דניאל חנוך

שלום חי. צילום: דניאל חנוך


גיא ערמון // גבר

גיא ערמון, בוגר בית הספר לאמנות בשנקר, הציג סדרת דיוקנאות עצמיים בצילום המודפס ״בגודל טבעי״, ובכל אחד מהם הוא מעוטר באביזרים שנראים כמו תלבושות שבטיות בלתי מזוהות, שהוכנו בעבודת יד, מכל הבא ליד. ערמון, בחור נחבא אל הכלים, מתמודד עם שאלות של סטראוטיפים גבריים ומביע אי נוחות כלפי הדימוי הגברי המאצ׳ואיסטי.

גיא ערמון, שנקר. צילום: אחיקם בן יוסף

גיא ערמון. צילומים: אחיקם בן יוסף


שי אוסטרוויל // כוח הכבידה

שי אוסטרוויל, בוגרת המחלקה לאמנות במכון לאמנויות תל חי, מציגה את דימוי המקרר כדיוקן עצמי, בהומור אך גם בעומק מחשבה: בציר שבין הקל לכבד, מלא וריק, החומר מול הרוח והגוף האנושי. היא מציגה שכבות תלויות של בדי טול לבן ואוורירי, רקומות בחוטי רקמה צבעוניים, מרכיבות דימוי של ״מקרר״ שהריק והקלילות מצויים בו. למולו מופיע המקרר המלא – מצוייר בציור ריאליסטי בצבעי שמן.

האהבה לאוכל ולמטבח הגיעה מהבית. במהלך שנות לימודיה במכללה הרבתה לעסוק בדימויים הלקוחים מעולם המזון והמטבח. ״עבורי זה מסמל בית, מירכוז, הזנה ונתינה. המקרר הוא הדיוקן של כל אחד מאיתנו, כשאנו נכנסים לבתים של אחרים מתעוררת בנו סקרנות לדעת אילו סודות מסתתרים מאחורי הדלת הזו. המקרר שלי תמיד מלא, לפעמים מלא מדי, לפעמים עולה על גדותיו״.

שי אוסטרויל


birds

רפאל ברנשטיין // ואהבת כראוי

״כנער דתי בישיבה, אשר מתחיל להבין את נטייתו המינית, המשפט ׳ה׳ בוחן כליות ולב׳ רדף אותי. הרגשתי את החטא והטומאה בתוך תוכי, באבריי הכמוסים״. במיצב המדמה חלל סטרילי –בין מקווה טהרה דמיוני למטבח תעשייתי – רפאל ברנשטיין, בוגר המחלקה לאמנות במנשר, הציג אובייקטים העשויים מחולצות שבת, לחם ושעוות נרות. חומרים אלה משנים את תפקידם ויוצרים מפגש בין הקדוש לבין הפיזי, בצורות המפוסלות – צורות של איברים כמו כליות ולב, אברים פאליים ודמעות.

רפאל ברנשטיין, מנשר

רפאל ברנשטיין


ספיר מזיג // קופסת שמים

בעבודת הגמר שלה, קופסת שמים, ספיר מזיג, בוגרת המחלקה לאמנות בבצלאל, מכניסה את הצופים לאווירת ריחוף/חלום, בחלל פסטורלי בהיר ופתוח. ״אני מתעסקת בהתגלמות הפוטנציאל של הפגיעה הפיזית על ידי העבודות עצמן. הפחדים שלי הפעם נמסו לגווני פסטל המדמים עולם פנטסטי, נעים ומלטף, אך לצידם מתגלמת הפגיעה כעוקץ זהב מפתה, בעבודות על גבי הקיר. המתכת הכבדה, שלעתים נמשכת מצמה של שיער מטאטא, נראית שמחה וצוהלת, כשבליבה גלומה נפילה עצמתית שכמעט ותושתק, על ידי שטיח העננים שיצרתי״.

ספיר מזיג, בצלאל

ספיר מזיג


יאנה גורסקי // זכרונות יתומים

החומר העיקרי בעבודותיה של יאנה גורסקי, בוגרת בית הספר לאמנות בשנקר, הוא תצלומים מהאלבום המשפחתי שלה. באמצעות טכניקת הקולאז׳, גורסקי לא רק מקיימת אינטראקציה עם משפחתה, אלא מצליחה להביע את דאגותיה ורגשותיה כילדה יתומה. הזיכרונות, המחשבות ורסיסי העבר הללו רצים במוחה. תחושת הקור על העור והנפש לא עוזבת אותה. בכל פעם כשנפלה היא הייתה מודעת היטב שהחברה לא מקבלת אותה והיא חייבת להתמודד בעצמה. בעזרת קולאז׳ היא יצרה חלק ויזואלי מעברה הקשה, השזור באופן הדוק בהווה שלה.

יאנה גורסקי, שנקר. צילולמים: אחיקם בן יוסף

יאנה גורסקי. צילומים: אחיקם בן יוסף


איריס גיטיק // בלדה למגדל

בתערוכת הגמר שלה במדרשה לאמנות בית ברל, איריס גיטיק הציגה מיצב רב מדיומלי המבוסס על אוסף של פריטים, מעולמות הטבע והמיחזור. מרבית מהפריטים נאספו במהלך מסעות ליקוט בשדות של בית ברל, במהלכם ״פגשתי במגדל. בהיעדר היכולת לאספו פיזית, התחלתי לצלמו״. המגדל הפך ליישות סימבולית בעלת חיים משל עצמה, מושכת ומסתורית, כבעלת כוחות, וצילומי המגדל הפכו לסדרת ״דיוקנאות״, של אלמנט בנוי בין אלמנטים צמחיים בתערוכה.

איריס גיטיק, המדרשה

איריס גיטיק


אלכס לויס // יחס אישי

הפיסול בקלקר של אלכס לויס קשור להיסטוריה של משפחתה ולאביה, שהיגר לאוקראינה והקים בלב קייב חברה מסחרית לפיסול בקלקר. לויס, בוגרת בית הספר לאמנות בשנקר, הציגה בפרויקט הגמר שלה אוביקטים, שרובם מתייחסים לממדי הגוף שלה עצמה ובדרך כלל גודלם כפול מגודל גופה. פסלי הקלקר מצופים בשכבות של גבס וצבע אקרילי. היא משתמשת בטכניקת פיסול של גריעת חומר, היוצרת תחושה של רישום דינמי בחלל ודימוי גופני. הצבע ושכבות הגבס שמסולקות ומתווספות לגוף הפסלים הם חלק מעיסוקה של לויס בגופים שנחשבים תקניים ושאינם תקניים.

אלכס לויס, שנקר. צילומים: אחיקם בן יוסף

אלכס לויס. צילומים: אחיקם בן יוסף


יעלה גצוב // התפראות

יעלה גצוב, בוגרת המחלקה לאמנות בסמינר הקיבוצים, הקימה מיצב קולאז׳י מתמונות של פיסות טבע, שאספה מתמונות אישיות, חברים ומשפחה, מגזינים ועיתונים ודימויים שהורידה מהאינטרנט. התוצאה היא חיבור אקלקטי של פיסות, שאינן מתאימות זו לזו מבחינות רבות: פרופורציות, נקודת מבט, תאורה, שיוך גאוגרפי וזמן. ביחד הן יוצרות תמונה שטוחה.

הגודל של התמונה והפרטים הרבים בה דורשים השתהות וניסיון להבין את מה שמתרחש בה. מה שעשוי להיראות טבעי במבט ראשון הופך לבלתי מציאותי ככל שמתעמקים בתמונה. השאיפה לחקות את הטבע עומדת בסתירה למהותו של הטבע.

יעלה גצוב, סמינר הקיבוצים

יעלה גצוב


אליאת וייצמן // טבע חי

ציורי הטבע של אליאת וייצמן, בוגרת בית הספר לאמנות בשנקר, עוסקים בהשרשת צמחים, ריבוי ופוריות. האובססיה העמוקה שלה כלפי צמחים השתחלה גם לעבודתה בסטודיו, בו היא מציירת עם פחם וצבע אקריליק מדולל ומימי. כך, פעולת הציור מדמה את פעולת השקיית הצמחים. הציורים עשויים שכבה על גבי שכבה של צבע, על מנת לחקות וליצור נופי צמחיה דינמיים ומשתנים. הטבע הכלוא בצנצנות עובר סובלימציה פעמיים, פעם במקור החי ופעם נוספת בגרסתו המוגדלת על גבי הציור.

אליאת וייצמן, שנקר. צילומים: אחיקם בן יוסף

אליאת וייצמן. צילומים: אחיקם בן יוסף

*כוכבית מייצגת שדות חובה

תגובה אחת

  1. רחל

    אומנות צעירה בועטת
    נהדר

Comments are closed.

הוסיפו תגובה
מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden