כל מה שחשוב ויפה
מעירים את העיר
מעירים את העיר

איל מגדלוביץ: יאללה להתעורר

בשבוע שעבר קיבלה עמותת ״מעירים״ תעודת הוקרה כחלק מפרסי אות האדריכלות הישראלית. איל מגדלוביץ, המייסד והמנכ״ל: ״יש פער מטורף בין כמה שמערכת התכנון והבנייה משפיעה, לכמה שאנחנו, הציבור הרחב, יודעים ומעורבים״

יובל: הי איל, בוקר טוב, מה שלומך בימים אלו? ומזל טוב על תעודת ההוקרה למעירים, בפרסי אות האדריכלות הישראלית 2022. נייס!

איל: בוקר טוב, יובל! אני טוב, נהנה מההוקרה, אבל כמו תמיד עם הפנים קדימה (יש עוד הרבה עבודה). מה שלומך?

יובל: גם. לא רע בכלל, ולמרות שזו קלישאה זה דבר שאני באמת מאמין פה – פניי לעתיד, אני מאלו שפחות מתעסקים בעבר בדרך כלל. ואתה אומר שיש עוד הרבה עבודה, אבל בוא רגע בכל זאת נעשה תקציר הפרקים הקודמים: ספר קצת עליך ועל מעירים?

איל: יאללה, אז ככה: אני אדריכל, עבדתי כמה שנים במשרד אדריכלים ומתכנני ערים, וראיתי שיש פער מאוד גדול בין איך שמלמדים אותנו (ואני חושב כאזרח) שערים צריכים להראות, לאיך שערים מתוכננות ונבנות בפועל. to make a very long story short, כדי להתאים למגבלות הפורמט (ותרגיש חופשי לשאול איפה שחסר) – חשבתי שהיכולת שלי להשפיע על המערכת מתוך המערכת הוא מוגבל, וגם חשבתי שצריך לעשות דברים טיפה אחרת. אז הקמתי את עמותת מעירים.

מעירים היא עמותה שמורכבת מאנשי מקצוע ופעילים חברתיים מתחומי התכנון, הבנייה, הסביבה והטכנולוגיה שפועלים להגביר את השקיפות והמעורבות באחת המערכות שהכי משפיעות על החיים שלנו, מערכת התכנון והבנייה. עיקר הפעילות שלנו הוא פיתוח של פלטפורמה דיגיטלית בקוד פתוח (אתר אינטרנט), שמאפשרת לאנשים לדעת מה בונים להם ליד הבית בקלות ובזמן אמת ולהשפיע על עיצוב ותכנון המרחב שהם חיים בו

איל מגדלוביץ. צילום: מ״ל

איל מגדלוביץ. צילום: מ״ל

יובל: מתי הקמת את העמותה?

איל: העמותה הוקמה רשמית לפני כמעט שנתיים, אבל כפרויקט מעירים פועלים כבר קרוב לחמש או שש שנים

יובל: היה איזה אירוע ספציפי שגרם לך להבין את הצורך במעירים? את היכולת המוגבלת להשפיע מתוך המערכת כאדריכל שכיר במשרד?

איל: כן, יש פה כמה אירועים או תהליכים שהתגבשו בסופו של דבר להקמה של מעירים. על הרקע כאיש מקצוע דיברנו בקטנה אבל לא דיברנו על הרקע שלי כאזרח מעורב. מי שמכיר אותי יודע שאני אזרח מאוד מעורב ויוזם (מעירים זה לא הפרויקט החברתי הראשון שאני מקים). 

יצא לי להצטרף לכמה התנגדויות של תושבים בתל אביב (עוד מגדל על חוף הים, הקמה של עוד בית מלון יוקרתי על שטח ציבורי…). מעירים צמח ממש מתוך הניסיון הזה. ראיתי שאנשים לא יודעים מה קורה סביבם וגם אם כן – הם לא יודעים מה לעשות עם זה. אני חושב שיותר מהכל, המאבק של משטרת הג׳קוזי דחף אותי לעניין הזה. יכול להרחיב אם תרצה (:

יובל: תרחיב, לא כולן מכירות ומכירים

יצא לי להצטרף לכמה התנגדויות של תושבים בתל אביב (עוד מגדל על חוף הים, הקמה של עוד בית מלון יוקרתי על שטח ציבורי…). מעירים צמח ממש מתוך הניסיון הזה. ראיתי שאנשים לא יודעים מה קורה סביבם וגם אם כן – הם לא יודעים מה לעשות עם זה

איל: אז פעם, בצומת הרחובות לינקולן יהודה הלוי (תל אביב) הייתה מרכזייה ישנה של בזק שעמדה על שטח ציבורי. איזה יזם הגיש בקשה להסב את המבנה לתחנת משטרה (בקומות התחתונות) ולמעונות סטודנטים (בקומות העליונות). בדיקה של התוכנית הראתה שבכל אחת ממרפסות חדרי המעונות יש ג׳קוזי מה שהעלה את השאלה ״איזה מן מעונות אלה?״. 

המועצה להשכלה גבוהה לא הכירה את הפרויקט, המשטרה הגישה התנגדות ובדיקה נוספת גילתה שההיתר לא תואם את התוכנית שהעירייה עצמה אישרה. על כל זה אפשר להוסיף ולהוסיף אבל מה שחשוב זה השאלות שנותרו ללא מענה – מי אחראי על פריסת השימושים השונים במרחב שאנחנו חיים בו ומה השיקולים שמובילים אותו?

יובל: אז אני רק יכול להניח שעכשיו הקוראות והקוראים – וגם אני – שואלים: מי באמת אחראי על פריסת השימושים במרחב?

איל: שאלה טובה… בגדול נבחרי הציבור וכמה פקידים ממונים, תלוי באיזו רמה

יובל: ואיפה מעירים נכנסת לתמונה?

איל: אז כמו שכבר כנראה כתבתי – מערכת התכנון והבנייה היא אחת המערכות שהכי משפיעות על החיים האזרחיים בישראל אבל יש פער מטורף בין כמה שהיא משפיעה לכמה שאנחנו, הציבור הרחב, יודעים ומעורבים בנעשה בה. לתוך הפער הזה, בהעדר שקיפות, נכנסים כל מיני אינטרסים, שהם לרוב צרים, כלכליים ופוליטיים. ופה מעירים עושים שני דברים.

1 – הנגשת מידע – לוקחים מידע מכל מני מערכות ואתרים ממשלתיים והופכים את זה למשהו ידידותי שקל להבין ולהתעדכן בו. 2 – פועלים להגביר את השקיפות – לדוגמה לחשוף הסכמי ניגודי עניינים, לפעול לפרסם חומרים שלא מפרסמים היום

יובל: תן קצת דוגמאות? איך זה עובד? איפה אתה מרגיש שיש לכם השפעה

birds

איל: אז דבר ראשון יש לנו את המערכת הדיגיטלית שאנחנו מפתחים בהתנדבות ולאורך שנים שמנגישה מידע על תוכניות בנייה ורישינות כריתה של עצים. היא מאפשרת לאנשים להרשם לקבלת התראות לפי העדפה גיאוגרפית ולהתעדכן בזמן אמת וגם טיפה מפשטת את ההליכים הבירוקרטים ומעודדת אנשים להשתתף. יש לנו כבר קרוב ל8,000 משתמשים רשומים מכל רחבי הארץ ואלפי משתמשים חדשים שמבקרים באתר בכל חודש. 

יש עשרות קבוצות של תושבים בכל רחבי הארץ שקיבלו התראות מהמהערכת שלנו, התאגדו, יצאו להלחם על הבית שלהם ויש גם כאלה שהצליחו. יש תוכניות בנייה שבוטלו או שונו ואלפי עצים (!!!) שניצלו.

מנהל התכנון לאחרונה העביר תקנות לשדרוג המודעות בענייני תכנון ובנייה, כשנאמר לנו שזה בזכות העבודה שלנו, וגם בכל מה שקשור לניגודי עניינים, בעקבות פנייה שלנו למשרד המשפטים ומנהל התכנון, היועצים המשפטיים הבהירו שיש לפרסם את הסכמי ניגודי העניינים של חברי הוועדות המקומיות. זה השג מטורף

יובל: המודעות של ענייני תכנון ובנייה זה ערימות הטקסט האלו שאין סיכוי שמישהו יקרא?…

איל: שאין סיכוי שמישהו יקרא ויש מצב שהם ישנו לו את החיים, כן. אנחנו לוקחים את ההודעות האלה והופכים אותן לעברית, פלוס מאפשרים להתעדכן בהן בזמן אמת לפי העדפה גיאוגרפית וישר למייל

יש עשרות קבוצות של תושבים בכל רחבי הארץ שקיבלו התראות מהמהערכת שלנו, התאגדו, יצאו להלחם על הבית שלהם ויש גם כאלה שהצליחו. יש תוכניות בנייה שבוטלו או שונו ואלפי עצים (!!!) שניצלו

יובל: מה אומר השדרוג של מנהל התכנון?

איל: יש פורמט הרבה יותר ברור ומונגש, מאוד ברוח הדברים שאנחנו עושים היום באתר שלנו

יובל: וכשאמרת בהתחלה שיש עוד הרבה עבודה, מה הדבר הכי דחוף? ומה מתוך כל הרשימה הכי ריאלי שגם יקרה?

איל: זו שאלה ממש קשה. תראה, אנחנו מדינה ממש קטנה, אחת הצפופות ב־OECD ועם הריבוי הטבעי מהגבוהים בעולם. לפי דו״ח של ה־UN HABITAT, רק משק הבנייה למגורים אחראי על 40% מפליטות הפחמן בעולם. חייבים לדאוג שהתכנון והבנייה בישראל (אבל לא רק, זו בעיה בכל העולם, גם במדינות פחות מושחתות) יבטא את הצרכים של אוכלוסיות מגוונות ויתן מענה לאינטרסים רחבים.

הכי דחוף לעשות מהצד שלנו – זה פשוט להמשיך, להגיע ליותר אנשים, לשדרג את המערכת אבל גם לפעול יותר ויותר בעולמות של מדיניות ציבורית; לחוקק חוקים, ללכת לבתי משפט, לשכור לוביסט. יש פער מאוד גדול בין איפה שאנחנו נמצאים היום לאיפה שהיינו רוצים להיות

מעירים את העיר

מעירים את העיר

יובל: תגיד, אתה אופטימי? אפרופו שאלות קשות…

איל: תראה, במבחן המציאות יש לנו ממש הרבה הצלחות, בטח ביחס למשאבים שעומדים לרשותנו (עמותה קטנה שממש נאבקת על קיומה וגדילתה). אבל אני משתדל לא להתעסק בשאלה של אופטימי לא אופטימי יש סיכוי אין סיכוי, אלא פשוט לעשות את ההכי טוב שאני יכול

יובל: יפה. אז מי שהגיע.ה עד לפה – מה אנחנו יכולים לעשות כדי להבין ולהשפיע?

איל: הכי פשוט – להכנס למערכת שאנחנו מפתחים (www.meirim.org) לגלות מה בונים לכם ליד הבית ולהרשם לקבלת התראות

יובל: קוּל. מה עוד? משהו חשוב נוסף להגיד שלא אמרת לפני שנפרדים?

איל: ברוח השבוע הזה – החובה האזרחית שלנו לא נגמרת בלצאת ולהצביע אלא במעקב אחר הנעשה סביבנו ואחרי נבחרי הציבור שלנו כל יום, כל השנה. יאללה להתעורר 💪

מעבר לתוכן מרכזי, for shortcut key, press ALT + zמעבר לסגיר, for shortcut key, press ALT + x
Silence is Golden