כל מה שחשוב ויפה
מוזיאון הרמן שטרוק. צילום: ג׳ני כצנר
מוזיאון הרמן שטרוק. צילום: ג׳ני כצנר

מוזיאון הרמן שטרוק: שלם העולה על סך חלקיו

המוזיאון החיפאי שמוקדש לאמן הרמן שטרוק שפעל במחצית המאה ה־20, מציג עבודות מתוך האוסף של האמן ובמקביל עושה כבוד לאמנות ההדפס והנייר שהיתה מרכז עבודתו

מוזיאון הרמן שטרוק, השוכן במבנה אבן ותיק בשכונת הדר בחיפה, הוא סיפור מרובה רבדים של שלם העולה על ערך סך חלקיו. המבנה היה ביתו של שטרוק, מאמני ההדפס החשובים שפעלו בארץ במחצית המאה ה־20, ותוכנן עבורו על ידי האדריכל אלכסנדר ברוולד, מהאדריכלים המובילים של התקופה. ככזה, הוא מפגיש את טביעת חותמם של שני יוצרים ברוכי עשייה, וסיפורו מכנס אמנות, אדריכלות והיסטוריה של ראשית היישוב.

לאחרונה חידש צוות מוזיאוני חיפה את אופי המקום עם קונספט הקושר את תכני מורשתו האמנותית של שטרוק לכאן ולעכשיו: לצד תערוכות האמנות שמוצגות במוזיאון מתקיימות בו פעילויות – סדנאות וקורסים – החושפות ומנגישות רזי טכניקות הדפס מסורתיות. בתוך כך, להווייתו המוזיאלית מתווסף רובד של מחוות המשכיות ושימור הממד הידני־עמלני שנכרך באמנויות אלה, ומקנה לו ערך מוסף של בית לאמנות ההדפס והנייר ומרכז לעוסקים בתחום.

בית שטרוק בחיפה. צילום: באדיבות מוזיאון הרמן שטרוק

בית שטרוק בחיפה. צילום: באדיבות מוזיאון הרמן שטרוק

סדנת ההדפס של שטרוק בביתו שהפך למוזיאון. צילום: באדיבות מוזיאון הרמן שטרוק

סדנת ההדפס של שטרוק בביתו שהפך למוזיאון. צילום: באדיבות מוזיאון הרמן שטרוק

מוזיאון הרמן שטרוק, 2022. צילום: ג׳ני כצנר

מוזיאון הרמן שטרוק, 2022. צילום: ג׳ני כצנר

שטרוק (1876-1944), יליד ברלין, הגיע לארץ עם רעייתו בשנת 1922 כשהוא כבר נושא איתו מוניטין של אמן מוערך ובעל שם. כבן למשפחה דתית אך בעלת השקפה פתוחה, הוא למד באקדמיה לאמנויות בברלין, נודע בכישורי רישום מרשימים במיוחד ובחר להתמקד במדיום של גרפיקה אמנותית. עשייתו הפורייה כללה גם ספרים שפרסם בנושאי אמנותו, וכישוריו הגבוהים הביאו לבחירתו כחבר בחברה המלכותית של אמני התחריט וההדפס בלונדון. במקביל לעיסוקו באמנות שטרוק היה בין מקימי תנועת המזרחי, שחתרה לשלב בין היהדות האורתודוקסית והציונות, ועולמו נע בין העשייה האמנותית לבין היותו יהודי מאמין, פעיל ציבור וציוני ונלהב.

מעבר להיותו יוצר פורה במיוחד, שטרוק הנחיל את אמנותו בסדנאות לימוד, היה מעורב במתרחש בזירה התרבותית בארץ ופעל למענה. כך שימש כיועץ למאיר דיזנגוף, היה חבר בוועד המנהל של בצלאל החדש והיה יועץ בהקמת ביתן אמני ישראל ביריד המזרח

עם הגיעו לארץ קבע שטרוק את מושבו בחיפה, אך בעשור הראשון לאחר עלייתו הרבה בנסיעות בעולם וגם המשיך להחזיק בסטודיו שהיה לו בברלין. מעבר להיותו יוצר פורה במיוחד, שטרוק הנחיל את אמנותו בסדנאות לימוד, היה מעורב במתרחש בזירה התרבותית בארץ ופעל למענה. כך, בין היתר, הוא שימש כיועץ למאיר דיזנגוף שביקש להקים בית נכות בתל אביב – ״המוזיאון בבית דיזנגוף״ שלימים הפך למוזיאון תל אביב; לצד חברו בוריס שץ הוא היה חבר בוועד המנהל של בצלאל החדש; היה יועץ בהקמת ביתן אמני ישראל ביריד המזרח; ועוד.

את המגרש שעליו נבנה ביתו רכש שטרוק בעת ביקור בארץ ב־1903, ועם עלייתו הפקיד את תכנונו בידי ברוולד, שכמוהו היה יליד ברלין והכרותם צמחה שם. ברוולד, ממקימי הפקולטה לאדריכלות בטכניון, שאף חתום על תכנון מבנה הטכניון האיקוני בהדר, נמנה על קומץ האדריכלים שפעלו בארץ בראשית המאה ה־20 וכיוונו ליצירת סגנון ארצישראלי – סגנון ששילב בין מאפייני הבנייה המזרחית־מקומית לבין אדריכלות המערב.

ביתו של שטרוק תוכנן ברוח זו אך מהדהד אותה בגרסה מאופקת: מבנה קובייתי מחופה אבן, עם שילוב מדוד של חלונות ויטראז׳ מחודדים, פתחים מקושתים וריצוף מעוטר. כשנבנה היה הבית בן קומה אחת פלוס מרתף, והקומה השנייה ששימשה את שטרוק כסטודיו שבו יצר ולימד, נבנתה מאוחר יותר. הגישה אליה הייתה דרך גרם מדרגות חיצוני שמוקם לצד דלת הכניסה לבית, שבה קבוע עדיין שלט עם השם שטרוק.

ארומה של עבר 

אחרי מותו של שטרוק שימש הבית כבית החלוצות של תנועת המזרחי, ולאחר מכן כמוזיאון למוזיקולוגיה ואתנולוגיה וספריית מוזיקה. אחרי שנים שעמד נטוש וחצרו שימשה מקום מפגש לחסרי בית ונרקומנים, הוחלט בעיריית חיפה להפוך את הבית למוזיאון שינציח את פועלו של שטרוק, ופרויקט השיקום־שימור הופקד בידי משרד האדריכלים בראון שלומי כרמי. במסגרת זו שולבה בקומה השנייה סדנת הדפס קטנה, ומכיוון שהשימוש בגרם המדרגות המקורי שהיה צר ותלול נאסר, הוסיף התכנון מעלית וגרם מדרגות חיצוני בצדו השני של המבנה.

המבנה המשוקם הפך למוזיאון שנחנך בשנת 2015, ומחזיק אוסף נרחב של יצירות האמן וכן רהיטים ושטיחים שהיו בבית, חפצים אישיים של שטרוק, וגם את מכבש הדפוס ששימש אותו ונמצא על ידו כשהוא זרוק במרתף של בצלאל. בימים אלה מוצגת במקום התערוכה ״רוח וחומר״ (אוצרת: לימור אפרן), הכוללת מגוון עבודות מתוך אוסף המוזיאון, שנוצרו בתקופות שונות.

העבודות מגלמות שתי תמות מרכזיות שבהן עסקה יצירתו – דיוקנאות ונופי טבע. יכולת הדיוק של שטרוק ביצירת הדיוקנאות מעוררת השתאות, ומקשה להאמין שלא מדובר בצילום. לצד הנצחת דמויות נודעות מתקופתו (הרצל, ביאליק, איינשטיין, פרויד, הנריק איבסן ונוספים), שטרוק, שהיה ער ורגיש לסביבתו, נהג להנציח גם דיוקנאות של דמויות מהרחוב – אנשים מהשורה שנקרו על דרכו.

פרק מעניין במיוחד בתערוכה חושף עבודות שנוצרו בעת שירותו כקצין במלחמת העולם הראשונה. הוא כולל דיוקנאות של שבויי מלחמה, ומה שהיה עלול להטריד מנקודת המבט והשיח של היום מלמד דווקא על התייחסותו המכבדת של שטרוק ועל תפיסתו ההומניסטית.

birds

יצירתו של שטרוק כללה גם אקוורלים וציורי שמן, אך עיקרה היה עבודות הדפס ונייר. עם הקונספט החדש שהושק במוזיאון זוכות עבודות ההדפס והנייר להוקרה מיוחדת באמצעות סדנאות התחריט והדפס הרשת/משי. את ארומת העבר העוטפת את המקום משלימה היום סדנה ייחודית מסוגה – ״כריכיה כמו פעם״. ציוד כריכיה נדיר שנתרם למוזיאון על ידי עזריקם ואורה הוברמן הופעל מחדש בסדנה המאפשרת להתנסות במלאכת הכריכה לסוגיה, ובכלל זה כריכה מסורתית, כריכה בהשראה יפנית וכריכה מחומרים ממוחזרים.

בני הזוג הוברמן הפעילו בעיר כריכיה מעל ליובל שנים, והמשיכו כך את העסק שהקים אביו של עזריקם עם עלייתו לארץ ב־1922. ואם צריך עוד משהו שיסגור מעגל וישלים את הסיפור כולו – מדובר באותה השנה שבה הגיע שטרוק לארץ.


הרמן שטרוק | רוח וחומר
אוצרת: לימור אפרן
מוזיאון הרמן שטרוק, ארלוזרוב 33, חיפה

*כוכבית מייצגת שדות חובה

2 תגובות על הכתבה

  1. יאיר

    חבל רק שמוזיאון חיפה ביטל את התערוכות המתחלפות בבית שטרוק, ובעצם רוקן אותו מתוכן עכשווי.

  2. חנה

    אלכסנדר ברוולד, האדריכל שתיכנן את בית שטרוק, היה גם צייר. סיפורו מרתק וכדאי היה לכתוב עליו סיפור בפני עצמו.

Comments are closed.

הוסיפו תגובה
';
מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden