הרשימה המשותפת // 24.11.22

דקל סרי ועוז זלוף במוזיאון נחום גוטמן

שתי תערוכות חדשות מוצגות במוזיאון נחום גוטמן (אוצרת: מוניקה לביא). הראשונה, תערוכת היחיד של דקל סרי, ״היטהרות״. בעבודת הווידאו מופיע סרי במדי חייל הצנחנים – מעין דיוקן עצמי במבט לאחור אל תקופת שירותו הסדיר. סרי מופיע במלוא מדיו, בעודו יוצא מהפרדס אל דרך עפר המובילה אל נוף ארץ־ישראלי, הנראה כלקוח היישר מציוריו של נחום גוטמן: שדרת דקלים, עצי אקליפטוס, שיחי צבר, קוצים, שיחים ועשבים. הוא פושט את בגדיו ומשתחרר מהמדים ההדוקים, על מנת לטבול בשלולית חורף בוצית. בעבודה זו ניכר ההבט הריטואלי, שבלט גם בעבודת הגמר שלו ב״מנשר״ בשנת 2020.

תערוכת היחיד של עוז זלוף, ״דודות – כעס, החמצה ונעורים מאוחרים״, עוסקת ברצון להתקבל ובפחד להיות מודר. זלוף מאיר זרקור על אותם חלומות, רגשות ואירועי חיים של אנשים שנמצאים בשולי עולם האמנות שהחמיצו את לימודי האמנות הרשמיים בנעוריהם או, שבשל חריגות, מגדרית או אחרת, הודרו ממנו.

דקל סרי, היטהרות

אוסף דורון סבג בגלריה לאמנות עכשווית ברמת השרון

״ואם נתקרב״ – תערוכה קבוצתית של עבודות מאוסף דורון סבג, חברת ORS בע״מ, תיפתח מחר (25.11) בגלריה לאמנות עכשווית ברמת השרון (אוצרת: רווית הררי; אוצרת האוסף: דנה גולן מילר). העבודות שיוצגו בתערוכה מתמקדות בדמות האדם כפי שהוא מיוצג באוסף לאורך השנים, ומנסחות הצעה לקריאה עכשווית של המצבים הרגשיים והפסיכולוגיים שהוא מבטא.

בכל העבודות דמויות אדם בודדות; דיוקנאות של אנשים יחידים התלושים מרקע מוכר, מהקשר קונקרטי, או מזמן וממקום מסוימים. הניתוק מהקשר חיצוני מובהק מחדד את היכולת להתמקד בעולמן הפנימי והרגשי של הדמויות, תוך עיסוק במהותו ובמשמעותו של המבט בימנו, זה הפנימי וזה הפונה החוצה.

אלכסנדרה וליסזווסקה, גלריה Leto, ורשה

אורי קצנשטיין. צילום: אברהם חי

יאן דה מסחלק, גלריה זירו X

יוסי בלוך במעבדה לאמנות

״לונג שוט״, תערוכת יחיד לאמן והקולנוען יוסי בלוך, תפתח הערב (24.11) במעבדה לאמנות (אוצרת: רעות ברנע). בלוך, במאי ויוצר דוקומנטרי (איוון האיום, נטפליקס, 2019; סיליקון ואלי, 2013), יציג מיצב קולנועי אמנותי אוטו־רפלקטיבי אודות מקרה אלאור אזריה, כמהלך מחקרי שהתחיל כעבודה על סרט דוקומנטרי. המיצב מפרק תמטית ופיזית את הנרטיבים השונים – הפוליטיים והחדשותיים – ומותיר את הצופה במעמד הבנייה מחודשת. לאחר החוויה, במעין מסלול צפייה מסביב לחלל המעבדה, התובנות של עולם המדיה והקולנוע מתרחבות ומוסיפות דרגות חופש רבות לתפיסתנו את עולם התקשורת.

יוסי בלוך, לונג שוט

הישארו מעודכנים והירשמו לניולזטר שלנו. כדאי!

הרשמה

אביב גרינברג בגלריה קורידור

סינתטיקה, תערוכת יחיד לאמן אביב גרינברג, מוצגת בגלריה קורידור שבמלון דיוויד אינטרקונטיננטל (אוצרת: אריאל רום). התערוכה מאגדת את כל ציוריו של גרינברג מראשית המפגש שלו עם פסולת הפלסטיק. דרך 50 ציורי שמן ורישומים, הוא מעלה מכלול תחושות כלפי המציאות העכשווית ומנבא תרחיש שבו הכפייה הסינתטית המתמשכת של האדם על הסביבה מבעבעת ומתמזגת עם הטבע. גרינברג תוהה על הגבול המתפוגג בין הטבעי למלאכותי, ושואל באלו צורות וצבעים נכיר את השפעות היעלמותו. ציוריו מגלמים פרשנויות שונות למושאי יצירתו, חושפים רגשות משתנים, רעיונות שלא הצליחו להתממש כפסלים.

אביב גרינברג בגלריה קורידור. צילומים: אלעד שריג

מחווה לאוקראינה במוזיאון ארץ ישראל

״כבר אין לנו עתיד״, תערוכה חדשה במוזיאון ארץ ישראל (אוצרות: סוזן לנדאו וסבטלנה ריינגולד), מציגה יצירות של 12 אמניות אוקראיניות בולטות. 11 מהאמניות פעלו באוקראינה, ורובן מצאו מקלט זמני במדינות שונות באירופה לאחר הפלישה הרוסית בפברואר השנה. בהיענותן להשתתף בתערוכה הן רואות עוד אמצעי להסב את תשומת הלב העולמית ולעורר מודעות למתרחש בארצן. בנוסף מציגה בתערוכה זויה צ׳רקסקי, אמנית ישראלית ילידת אוקראינה, סדרת רישומים שהם מחאה זועקת כנגד המלחמה.

העבודות – ציור, צילום, רישום, וידאו – עוסקות בנושאים פוליטיים, פמיניסטיים וחברתיים. באמצעותן מתבוננות האמניות בהווה חסר תקווה של אובדן חיים, כאב וחוסר אונים לנוכח המלחמה המתמשכת. התערוכה מביאה לידי ביטוי אמנות ביקורתית שעוסקת בנושאים פוליטיים־חברתיים־פמיניסטיים שבאו לידי ביטוי מחדש במלחמה הנוכחית.

אנה וויטנקו

אוקסנה נבמרז׳יטסקה

צפונות אדמה בגלריה בגבעת חביבה

״צפונות אדמה״ – תערוכה קבוצתית שעוסקת בחומרי אדמה, תפתח בשבת (26.12) בגלריה גבעת חביבה לאמנות (אוצרות: מיכל ניב ואבנר זינגר). התערוכה פותחת חלון לעולמם של עשרה יוצרות ויוצרים, ערבים ויהודים, החיים בגליל ובגולן, בחלקה הצפוני של הארץ ויוצרים בחומרי אדמה. האמנים המציגים בה חיים אמנם באותה פריפריה גיאוגרפית ויוצרים בחומרים דומים, ועם זאת בולט סגנונם הייחודי.

באמצעות העבודה בחומר נפרשת יריעה של סיפורים, חוויות, נופים, ותרבויות וצפות שאלות כמו מהו טבעה של מלאכת היצירה עבור כל אחד מהיוצרים הללו? כיצד מגיבה רוחו של כל אחת ואחד מהם לטבע הנשקף מהחלון? מה בין טבע האדם לטבע החומר? מה בין אדם לאדמה? אדמתו? בין השורות עולים וצפים כאב, תסכול, שאלות על זהות ותחושת שייכות, לצד מסרים של קרבה אנושית, חיבור למקום ולחומר, תקווה ואמונה משותפת של כל היוצרים בכוחה של האמנות להניע ולהביא לשינוי.

ורדה יתום. צילום: אברהם חי

דורי שכטל זנגר. צילום: חנן זנגר