כל מה שחשוב ויפה
ימימה ארגז. צילום: מיכאל עמר
ימימה ארגז. צילום: מיכאל עמר

תערוכות אביב 2023 בגלריה העירונית לאמנות ראשל״צ

פורטפוליו Promotion: תערוכות יחיד לימימה ארגז, יונתן אופק, ניב שפרן, סלבה אלייב וג׳יין לבטון ייפתחו ביום שישי בגלריה העירונית לאמנות, בית גורדון־לונדון, ראשון לציון

ימימה ארגז // ציירת אורבנית

אוצרות: אפי גן, קרן ויסהוז

ימימה ארגז, אמנית ירושלמית מוכרת, מציירת נופים אורבניים: ירושלים, תל אביב והתווך התעשייתי שביניהם. הכל מרמז על מרחב מתקצר והולך בין ערים, הסביבה הפכה כולה למעשה ידי אדם, אנחנו מבראים את הטבע מתוכנו. התערוכה מבקשת לשלוח אותנו למחשבות על עיור קצה, מרחב נעלם מול יש׳נוכח. הציור של ימימה מדבר ציור ובו בזמן מאיר, מעיר את הצופה אל הסביבה. קיים פער בין המציאות המצוירת לבין ייצוגה על הבד. אנחנו מתבוננים במפות מנטליות של האמנית שמצליחות להדהד מפות מנטליות הטבועות בכולנו.


יונתן אופק //לא מלאך ולא שרף

אוצרות: אפי גן, קרן ויסהוז

מלאכי החומר של יונתן אופק ניצבים סביבנו במעגל שאין לו סוף או התחלה המסמן מרחב סיפי, בין קרקע לשמיים. פיותיהם פעורים בזעקה אילמת, קול דממה דקה נישא בתוך המעגל. מלאכיו של אופק הם חוליה בשרשרת מלאכית ארוכה שתחילתה בגלות, במלאכיו של שאגל המרחפים מעל העיירה, או במלאכי השרת של ליליין המסמנים את הדרך לגאולת העם והארץ.

אופק מתרחק מהדימוי האידילי השואף אל הנשגב; אלו מלאכים מתוסכלים, למודי כישלונות. מלאכי שעטנז היוצרים סינתזה לא רק בין עולמות עליונים לתחתונים, אלא גם בין דימוי הנשגב של אמנות המערב, לקמאי והילידי. סביב המלאכים טוטמים מגולפים בעץ, גרוטסקיים, של אבות ואימהות קדמוניים, המלווים ורודפים את השושלת המשפחתית. מעשה האמנות של אופק משחזר במהופך את תהליך הבריאה האלוהי: אדם יוצר מלאכים מהאדמה ומפיח בהם רוח.

 יונתן אופק

יונתן אופק. צילומים: מל


ניב שפרן // מקור האהבה

אוצרות: אפי גן, קרן ויסהוז

במשתה של אפלטון מסופר שבראשית נוצרו בני האדם כאנשים מחוברים, בעלי עוצמה כפולה, ובשל חטא הגאווה הפריד אותם זאוס לשני אנשים נפרדים. שפרן, אדריכל במקצועו, עושה שימוש במוטות ברזל לבניין, שהם השלד האוחז את המבנה. כיפופם וריתוכם מעלה במחשבה את הידיים הפועלות ובתווך מתגלה הזוג המתהווה במעין מערבולת. האדם מעוגן אל המבנה. סרטון האנימציה של שפרן ״סמטת פלורנטין״ מעורר את סמטאותיה האחוריות והמוזנחות של תל אביב. הקירות פורצים בכל דרך אפשרית אל המרחב הדחוק של הסמטה. סמטאות הן השוליים של המרחב העירוני המואר והמסודר. דווקא במרחב הסיפי, יכולות להתפתח צורות חיים חדשות שאינן נתונות למישטור האורבני.

ניב שפרן


סלבה אלייב // פועל

אוצרות: אפי גן, קרן ויסהוז

סלבה אלייב בוחן את האורגניזם העירוני על המקצב והתנועה שבו, על שלד הפיגומים והמנופים הנושאים אותו ועל האנשים הנעים בתוכו. העיר היא היצירה האנושית הגדולה שפועלי הבניין שבה הם כנמלים פועלות, מחזקות ומרחיבות אותה. סרטוני האנימציה שלו פועמים קצב ליבה של העיר וחודרים אל תוך קרבי הפעילות הסואנת הרוחשת בה. מתוך אופל המערה אנו נמשכים אל אורם המסמא של החיים המודרניים, נסחפים במבוך אתר הבניה, בעקבות עבודתם המונוטונית והסיזיפית של הפועלים, בתוכו אובדת תחושת אוריינטציה ושיווי משקל.

סלבה אילייב

סלבה אילייב


ג׳יין לבטון // הצללים שבפנים

אוצרת: שרי פארן

ג׳יין לבטון יוצרת דימוי עשים עשויים נייר, המתחברים לכדי שנדלירים ענקיים שעל פי המסורת הרוחנית מסמלים את הנשמה, החופש וקוצר החיים. לצידם כיסאות מנוקדים וספרים מטופלים. לאובייקטים הללו מצטרפת רשת פתקים הרשומים בכתב ידה של ג׳יין, בבחינת יומן אמן. המיצבים נעים בין אמנות פוסט־מודרניסטית המחייה תקופות היסטוריות ויוצרת מעין נאו־גותיקה הטבולה ברוח הוואניטס – הבל החיים וודאות המוות. הכהות הנפשית, שהייתה שנים רבות בת לווייתה, והמשבר שהחברה המודרנית חווה בעת הזאת, שזורים באובייקטים אמנותיים יפהפיים.

ג'יין לבטון


תערוכות אביב 2023
אוצרות: אפי גן, קרן ויסהויז ושרי פארן
הגלריה העירונית לאמנות, בית גורדון־לונדון, אחד העם 8, ראשון לציון
פתיחה: 24.3; נעילה: 15.7

*כוכבית מייצגת שדות חובה

מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden