כל מה שחשוב ויפה
House of Plants בלה קולטור באזאר. צילום: מיכל סר
House of Plants בלה קולטור באזאר. צילום: מיכל סר

הרשימה המשותפת // 30.3.23

לה־קולטור באזאר במרכז עמיעד; קפיצת הדרך במוזיאון וילפריד; נוי ותמיר ותומר דקל בגלריית המדרשה; שירלי וגנר ויעל ורטהיים סואן בגלריה רוזנפלד; טבע הדברים בגן הבוטני בירושלים; כרמלה וייס בגלריה P8; לידה מחדש במוזיאון עין דור

לה־קולטור באזאר במרכז עמיעד

תערוכת לה־קולטור המסורתית תפתח הערב (30.3) במרכז עמיעד בשוק הפשפשים (אוצרות: איתי בלאיש, רוני כוכבי). התערוכה, שתרוץ לאורך כל סוף השבוע, מרכזת כ־200 אמניות ואמנים בולטים, מעצבות ומעצבים משלל דיסציפלינות שונות (ציירים, מאיירות, דפסים, מעצבים גרפים, צלמות, רשמים, קדריות, קרמיקאים ועוד). המיזם יכלול תערוכת אמנות גרפית בת השגה, מקבץ של תערוכות יחיד מאמניות בולטות, ויריד של 11 יוצרות מקומיות הממוקד בעיצוב מוצר, קדרות, מוצרי נייר וצמחים.

התמה האוצרותית של התערוכה ביקשה הפעם מהיוצרות והאמנים להתמקד במה שהם הכי טובים בו, ולהציע יצירות שהן חלק מהדי.אן.איי שלהם, במקום לחפש כיוונים חדשים או קונספטואליים. מטרת העל הייתה לייצר באזאר איכותי, מקומי ואמנותי עם יצירות ומוצרים המתאימים גם כן לחידוש הבית לקראת האביב או לרכישת מתנות לפסח.

יערה רבינוביץ׳. צילום: גיא כהן

יערה רבינוביץ׳. צילום: גיא כהן

נדב מצ׳טה

נדב מצ׳טה

התערוכה תחולק לשלושה חלקים: באזאר דוכנים, תערוכות קפסולה, ותערוכת אמנות גרפית שבה יוצג מערך של למעלה מ־400 יצירות אמנות גרפיות שונות, שיעמדו כולן למכירה במחירים של עד 600 שקלים. בחלק תערוכות הקפסולה יוצגו שבע תערוכות יחיד או מיצבים מאמניות ואמנים, מאסטרים כל אחד בתחומו: אמן הקרמיקה זיו גנל, אמנית ההדפס חביבה סליגסון, המאייר נדב מצ׳טה, האמן איתמר חפץ, הדַּפָּס חגי פרגו, היוצרת אליה לוי־יונגר והאמנית קייט פריצליס.

בחלק הבאזאר של התערוכה יוקמו דוכנים של 11 יוצרות ומותגים מקומיים. סטודיו ג׳לדה גם הוא יפתח חנות פופ־אפ שתיקח את מבקריה לטיול גרפי מסביב לעולם. התערוכה בחסות ותמיכת המישלמה יפו, עיריית תל אביב יפו, וקרן הגר ברקת – המקדמת מצויינות בקרב מאיירות ומאיירים.

טל קליין

טל קליין

יוניל

יוניל


קפיצת הדרך במוזיאון וילפריד

״קפיצת הדרך״, תערוכה מסכמת של חממת מפעל הפיס לאמנות, תפתח מחר (31.3) במוזיאון וילפריד בקיבוץ הזורע (אוצרות: שיר מלר־ימגוצ׳י ושלומית ברויר). ראשיתה של חממת הפיס לאמנות המתארחת במוזיאון היא בעיון מחודש במושג ״מזרח״, ואחריתה בחילוצה של ההתבוננות לכדי מרחב פיזי של יצירה. ארבעת האמניות והאמן, שנבחרו לקחת חלק בתוכנית – עדן אורבך עפרת, ורד נסים, אליאב לייבוביץ, יערה צח ושהד זועבי – נענו לנתיבי הפענוח בתוך קשת הקשריו הגיאוגרפיים־תרבותיים־פוליטיים של המושג, תוך התחקות אחר זיקתו האטימולוגית למקום זריחת השמש ותנועה לכיוונו (oriens).

המנעד התמטי של בחירותיהם נע בין עיסוק באופני ניסוחן של היררכיות תרבותיות לבין היקסמות מן ה״רחוק״ וה״אחר״, ובה בעת ניהול פולמוס עמו. הבלתי מושג והשונה מתכנסים, לפיכך, בעבודותיהם למרחב סִפִּי מדומיין ומתעצבים מחדש בגלגול טקסי, גופני ותודעתי, שכמוהו כאמצעי לכיול הכרתי. טשטוש זה של הקטבים ״מציאות״ ו״ייצוג״ והערעור על הסדרתו של ה״רגיל״, אפשר שהם בודקים את גבולותיהם של איסורים מוסרניים לכינונו של מרחב האמנות, בניסוחה של קלייר פונטיין, כ״שביתת אנוש״.

שהד זועבי

שהד זועבי

יערה צח

יערה צח

ורד ניסים. צילום: יובל אצילי

ורד ניסים. צילום: יובל אצילי


נוי ותמיר ותומר דקל בגלריית המדרשה

שתי תערוכות חדשות ייפתחו מחר (31.3) בגלריית המדרשה בתל אביב (אוצר: אבי לובין). הראשונה, ״מקום תחת השמש״, תערוכה לצמד האמנים נוי חיימוביץ׳ ותמיר ארליך. המיצב של השניים נולד מתוך רגע של משבר: באמנות, בזוגיות, במשפחה ובמדינה. מתוך הרגע הזה הם מייצרים ריבוי אינטואיטיבי של דימויים ואינפורמציה, שמייצר סחרחורת שנעה בין סיפורים ביוגרפיים, טראומות אישיות, אירועים פוליטיים, ומיתולוגיה בדויה. אלימות, דיכוי מיני והעברה בין דורית של טראומות מתערבבים אלה באלה וסימנים שחוזרים פעם אחרי פעם בעבודתם של האמנים (כמו דימויי דבורים או שפה של שלטי אזהרה) מופיעים כמעין צופן פנימי.

השנייה, ״בנגלדש״, תערוכת יחיד לתומר דקל. מיצב שמתפרס על קומה שלמה ובנוי כתיאטרון, לינארי או כאוטי, שמחולק לפרקים שנדמה שהוצאו מסיפור מיתולוגי או אגדה שעודנה חיה: הנחיתה על החוף, הלובי, המלון, חדר משחקי הגברים, הג׳ונגל, הבריחה מהג׳ונגל, הארמון וחצר הארמון. המיצב מדמיין מקומות אקזוטיים, בתוך היסטוריה ספרותית ואמנותית קולוניאליסטית, אך עובד עם אוסף של חומרים מהסביבה הקרובה. באופן זה הוא בונה מרחב פנטסטי שמתקיים במקום רחוק ובזמן לא ידוע, מנסה לברוח מהכאן והעכשיו, אבל קורס לתוך המציאות המקומית, החומרית והפוליטית.

נוי ותמיר. צילומים: מ״ל

נוי ותמיר. צילומים: מ״ל

נוי ותמיר

נוי ותמיר

תומר דקל

תומר דקל

תומר דקל

תומר דקל


שירלי וגנר ויעל ורטהיים סואן בגלריה רוזנפלד

שתי תערוכות חדשות ייפתחו הערב (30.3) בגלריה רוזנפלד (אוצרת: מיה פרנקל טנא). הראשונה, בחלל המרכזי – ״מזג שכבות״, תערוכת יחיד לשירלי וגנר שבה מוצגות שתי עבודות וידאו. Effacement (מחיקה) מתארת מקום קונקרטי, אולם לא מבקשת לתעדו, אלא לייצר חווית צפייה אימרסיבית שבמרכזה הגיאומטריה של המבנה. תנועת המצלמה בחלל מתרחקת ומתקרבת בו־זמנית, ואינה מובילה ליעד כלשהו. עבודת הווידאו Cornerstones מתמקדת בפעולת בנייה והרס מונוטונית, המתרחשת בסטודיו וחוזרת על עצמה כמעין ריטואל שתכליתו אינה ברורה.

השנייה, ״בשיער הכחול, בנקמת הקופים״ – תערוכת יחיד בחלל הפרויקטים ליעל ורטהיים סואן. מרבית הציורים בתערוכה נעשו במהירות ובזמן קצוב. הם צוירו אחד אחד ובו זמנית, ותהליך העבודה הגיע אל סופו עם התחושה שבכל אחד מהם הצליחה להיווצר פעולה פנימית, המתרחשת בתוך הציור היחיד, מתח ואיריטציה שלא היו יכולים לקבל פתרון פרשני. בה בעת, הציורים האלה משתעשעים עם האפשרות להיות מפוענחים, ביקורתיים, ברורים מאליהם – כמעט אילוסטרטיביים, ובכך הם מגששים אחר קצה השפה הציורית, המקום שבו היא עלולה לזלוג אל מדיום אחר.

שירלי וגנר

שירלי וגנר

שירלי וגנר

שירלי וגנר

יעל ורטהיים סואן

יעל ורטהיים סואן


טבע הדברים בגן הבוטני בירושלים

״טבע הדברים״, תערוכה קבוצתית תפתח מחר (31.3) בחלל הגלריה בחממה הטרופית בגן הבוטני בירושלים (אוצרת: נטע גל־עצמון). בתערוכה מציגות שש אמניות עבודות במגוון טכניקות אמנותיות המתכתבות עם נושאי הגן וקשורות ללקסיקון המונחים של הגן הבוטני: שדה פרחים חושני וססגוני עשוי מקולאז׳ סינתטי של יעלה גצוב; בריכת מים שחורים מתוכה בוקעים פרחים מפלסטיק של דינה שנהב; כנפי ציפור מנייר של אילת כרמי; מבקרת צעירה מפיברגלס של ורד אהרונוביץ המוצגים לצד זרי פרחים משעווה של שירה זלוור וזרי פרחים מפלסטיק ומזבל של עינת עריף־גלנטי – המציעים למבקרי הגן מרחב של חלימה. התערוכה מחדדת את שאלת האותנטיות של הטבע, שהתערערה מלכתחילה על ידי ניסוחו של הגן כגן מחקרי, ומציגה אותו רק באמצעות דימוייו.

יעלה גצוב. צילום: טל ניסים

יעלה גצוב. צילום: טל ניסים


birds

כרמלה וייס בגלריה P8

״Ylem / אלף״ תערוכת יחיד לכרמלה וייס תפתח מחר (31.3) בגלריה P8 (אוצר: יונתן הירשפלד). התערוכה מכניסה את הצופה לתוך אנציקלופדיה. הטקסט הופך לחלל. כמו האדם בניסוי המחשבה המפורסם, שהוקטן לגודל של מולקולה ומסתובב במוח, מחפש את מקום משכנן של המחשבות. דפי האנציקלופדיה מקיפים אותו. על הקירות טפט. במבט ראשון הדימוי נראה מופשט, במבט שני הוא נראה מוכר, זהו העיצוב המקורי של מטוסובסקי לאנציקלופדיה העברית, שעבר נישול משפה ומשמש עכשיו מילה בשפה של וייס, שעבר סירוס אסתטי והוא כעת, מנוטרל מהפונקציה שלו ובדפוס חוזר, מורד לדרגת קישוט. מעליו קרניז, המסמן מעין תקרה, מעין מהוגנות, מעין קו תוחם כאילו לומר, נכון, הכול מציף ומאיים, אבל גם, הכול משחק.

כרמלה וייס בגלריה P8

כרמלה וייס בגלריה P8


לידה מחדש במוזיאון עין דור

״לידה מחדש״, תערוכה קבוצתית תפתח הערב (30.3) בגלריה לאמנות עכשווית במוזיאון עין דור (אוצרות: תמר שובל ועדי ניסנבאום). התערוכה מחברת בין קצוות ההיסטוריה: בקצה האחד ממצאים ארכיאולוגיים של קבורה ומוות וגם של התחדשות החיים, ובקצה השני אמנות עכשווית העוסקת בנושאים אלה בדיוק. בתערוכה יוצגו ממצאים ארכיאולוגיים כגון גלוסקמות וקנקני קבורה לצד עבודות מקוריות שמקצתן הוזמנו עבור התערוכה.

יערה עשת

יערה עשת

ניר ברנד

ניר ברנד

*כוכבית מייצגת שדות חובה

מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden