כל מה שחשוב ויפה
הדס פרוש / הארץ, ללא כותרת, מתוך ״דמוקטיה אומרת״
הדס פרוש / הארץ, ללא כותרת, מתוך ״דמוקטיה אומרת״

הרשימה המשותפת // 8.6.23

דמוקרטיה אומרת במוזיאון על התפר; עידו מרקוס בגלריה במרכז ההנצחה בקרית טבעון; טביעת פלסטיק במרכז תאו; מירי גרמיזו בגלריה מרי; דודי שמאי בגלריה המשכן; רינה פלג בגלריה העמקים

דמוקרטיה אומרת במוזיאון על התפר

התערוכה ״דמוקרטיה אומרת״, שתפתח מחר (9.6) במוזיאון על התפר בירושלים (אוצר: חן שפירא), מעניקה במה למחאות בישראל ומציגה את הפנים, הרגשות וההשראה של מאות אלפי המפגינים שיוצאים לרחובות למען הדמוקרטיה. בתערוכה מוצגים צילומים מלאי רגש ומעוררי השראה שצולמו במהלך החודשים האחרונים באירועי המחאה ששוטפים את ישראל בשל התנהלות הממשלה, לצד צילומים שנותנים ביטוי למחאות קודמות שהתקיימו בארץ מאז שנות ה־70. התערוכה מציעה התבוננות מחודשת על משמעותן החברתית והפוליטית של מחאות בישראל ומעלה שאלות על מידת האפקטיביות שלהן, תוך שהיא מאפשרת הצצה לשימוש באמנות ככלי ביטוי רב עוצמה.

תומר אפלבאום, קוסטה

תומר אפלבאום/הארץ, קוסטה

אמיר גולדשטיין, ישראל לא תהיה גלעד

אמיר גולדשטיין, ישראל לא תהיה גלעד


עידו מרקוס בגלריה במרכז ההנצחה בקרית טבעון

״לא החופשה שלי״, תערוכת יחיד לעידו מרקוס, מוצגת בגלריה לאמנות ישראלית במרכז ההנצחה בקרית טבעון (אוצרת: מיכל שכנאי יעקבי). בתערוכה חוקר מרקוס אוסף של דימויים מתוך תצלומי משפחה אנונימיים משנות ה־60 וה־70, שבאמצעותם הוא בוחן את הקשר בין צילום לציור, בין מציאות לייצוג ובין זיכרון לרגש. כמו בתערוכות קודמות מרקוס עוסק בסוגיות עכשוויות הנוגעות לדיאלוג בין ציור לצילום, בין ריאליזם לציור אקספרסיבי, בין גדול לקטן, בין מקבץ ליחיד. בציוריו הוא מפרק את התצלומים שמצא וכך מנטרל אותם מעוצמתם האיקונית, מהממד האישי, הסיפורי, מנתק את חיבורם לזמן ולמקום, את הנוסטלגיה, הפאתוס והרגש.


טביעת פלסטיק במרכז תאו

התערוכה ״טביעת פלסטיק״ שמוצגת במרכז תאו בהרצליה (אוצרות: ביני סי, ורה פלפול) עוסקת באחד החומרים הבולטים שמסמלים את העידן שלנו ואת תוצרי התרבות החומרית, הפופולרית והפונקציונלית. בתום השימוש הקצר בו הוא מושלך ומצטבר לכמויות פסולת עצומות שחלק ניכר מהם נסחף לאוקיינוסים. הפלסטיק מזיק ועמיד ביותר ונמצא בכל מקום, ומהווה כ־85% מסך הפסולת בים, והוא מזיק ומשפיע על סביבת החיים הימית ועל בריאות האדם והוכר בשנים האחרונות כבעיה כלל עולמית.

התערוכה מצביעה על כמה מאפשרויות התגובה הרבות והמרתקות של עולם העיצוב והאמנות לבעיה. רבות מהעבודות מתבססות על קיבוץ וליקוט חלקי חומר, המתחברים לכדי שלם השומר על מראה פרגמנטרי, תוך ניסיון לצור מתוך הריבוי אסתטיקה ושפה חומרית חדשה. מהלך המחשבה על אקולוגיה ושימור אוצרות הטבע מביא אמניות ואמנים, מעצבים ומעצבות ליצירת אמנות ואובייקטים שעשויים מחומרי הגלם, ורדי מייד של חלקי פלסטיק שונים המוגדרים כפסולת, ואותם הם הופכים לאובייקטים פונקציונליים ו/או לאוביקטים של תשוקה רבי יופי.

ירון אליאסי. צילום: אסף אמברם

ירון אליאסי. צילום: אסף אמברם

אבינועם שטרנהיים, Black horse. צילום: מ״ל

אבינועם שטרנהיים, Black horse. צילום: מ״ל


מירי גרמיזו בגלריה מרי

״מעתה ועד עולם״, תערוכת יחיד למירי גרמיזו, מוצגת בגלריה מרי בירושלים. גרמיזו רושמת את הבתים שבהם התגוררה. את הרישומים היא עושה מזיכרון, באובססיביות, כבלשית של זיכרונות ותחושות. בתערוכה זו החליטה להפוך את היוצרות: במקום שהיא תרשום מקום, היא תתן למקום לרשום את עצמו, כשתפקידה להיות אך ורק המוציאה לפועל. היא בחרה כמה פריימים מהסרט ״מעתה ועד עולם״ שמבוסס על הספר מאת ג׳יימס ג׳ויס, כשהמבט הוא הדבר, נקודת מפנה. מבט המבשר את העתיד.

מירי גרמיזו, הפגישה

מירי גרמיזו, הפגישה


birds

דודי שמאי בגלריה המשכן

״יש חיה כזאת״, תערוכת יחיד למאייר והקריקטוריסט דודי שמאי, מוצגת בגלריה המשכן בית מאירוב בחולון, ובמרכזה עבודות שעוסקות בבעלי חיים לצד איורים של ספרי ילדים שכתב ואייר. החיות שנבחרו לככב בתערוכה היו אלה שהציתו את הדמיון שלו במראה החיצוני שלהם או בתכונות שמאפיינות אותם. בחלק מהעבודות יש רעיון גרפי, חלקם נוגע בעולמות הפנטזיה והדמיון ואחרות מייצגות גם ביקורת חברתית נוקבת. בחלק מהעבודות הוא משתמש בחומרים שונים שמעשירים את היצירה כמו כפיות, בלונים, שקדים ועד כפפות אגרוף, וחלקן של העבודות מצויירות על בדי קנבס.

בתערוכה יתאפשר למבקרים להתנסות בעצמם באיורי קומיקס על ידי הדרכה אישית מצולמת של דודי שמאי, וכן להשלים איורים על קירות הגלריה ובכך להיות חלק פעיל בתערוכה. כמו כן במהלך חודשי התערוכה בחופש הגדול יתקיימו פעילויות לכל המשפחה וסיורים מודרכים.

דוד שמאי, מתוך ״יש חיה כזאת״. צילומים: מ״ל

דוד שמאי, מתוך ״יש חיה כזאת״. צילומים: מ״ל


רינה פלג בגלריה העמקים

״חומר ראשוני״, תערוכת יחיד לרינה פלג, מוצגת בגלריה העמקים בקיבוץ שער העמקים (אוצרות: עינת סיני פסטרנק ויוקי צוק). פלג נולדה בשער העמקים, שם ביססה את צעדיה הראשונים כפסלת לפני שפרשה כנפיים לקראת ארבעה עשורים בניו יורק, חזרה ארצה והקימה סטודיו בגלריה לאמנות אום אל פחם, שבו היא יוצרת ומלמדת. בהצבה זו פלג משחקת בחומר כמעשה אלכימאי וממשיכה לבדוק את גבולות יכולותיה המתבטאות בו. מוטיב הראשוניות מהדהד בנוכחותו ומקבל מספר משמעויות במהלך זה.

עצם הפעולה הנוכחית מתרחשת בקיבוץ, במקום שבו שורשיה נטועים, שאליהם היא מחוברת ומהם מבקשת לשקף עבורה את ההתפתחויות הדינמיות שחלות עליה לאורך השנים. בהשראת המבנים הלבנים הקלועים כמחווה לקוביות העץ המסורתיות בבתי הילדים הקיבוציים, פלג מבקשת לעורר את נפשו של המתבונן בגוף העבודות, לעודד מחקר מסוקרן וחדוות יצירה משוחררת.

רינה פלג. צילומים: עינת סיני פסטרנק

רינה פלג. צילומים: עינת סיני פסטרנק

*כוכבית מייצגת שדות חובה

מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden