אחרי השקר ובתום הכזב: סיכום שבוע העיצוב ירושלים 2023

שבוע העיצוב ירושלים בשיתוף פורטפוליו

---

אירוע שמושך קהל של עשרות אלפי (!) מבקרים – ועוד בירושלים – הוא ממש לא עניין של מה בכך. שבוע העיצוב ירושלים שהתקיים בחודש שעבר בבית הנסן הצליח לעשות את זה, גם במהלך אחת התקופות הסוערות שהיו במחוזותינו (והיו). האירוע מתקיים מאז שנת 2011, ביוזמת משרד ירושלים והרשות לפיתוח ירושלים, בניהול בית הנסן וחברת רן וולף.

השנה לראשונה עמד בראשו צוות אוצרות וניהול אמנותי חדש, שהחליף את אלה שעשו זאת במשך שנים רבות – ענת ספרן וטל ארז. אל נעליהם הגדולות נכנסו האוצרות דנה בן שלום וסוניה אוליטסקי יחד עם ד״ר ג׳רמי פוגל, שתחת התמה השנתית ״שקר וכזב״ הציגו עשרות תערוכות עיצוב מקומיות ובינלאומיות.

כמו בכל השנים האחרונות – שבוע העיצוב היה חגיגה. חגיגה של פרויקטים, מיצבים ומיצגים של מעצבות, אמנים ויוצרות מתחומים שונים – עבודות שמסתירות ומרמות, בוראות מציאויות מקבילות, מגלות וחושפות. חגיגה של 150 מציגים, מתוכם 110 ישראלים וכ־40 בינלאומיים מרחבי העולם. חגיגה שיש בה הרבה מעבר להתבוננות, וכוללת עבודות אינטראקטיביות רבות, כאלה שהמבקרים יכולים לקחת בהן חלק ואפילו לצאת מהן עם תוצר לקחת הביתה (וזה תמיד כיף).

״זו זכות גדולה להיות בתפקיד הזה, בתפקיד אוצרת ראשית בכלל, וכאוצרת של שבוע העיצוב ירושלים בפרט״, אומרת דנה בן שלום לסיכום שבוע העיצוב. ״ אני מרגישה בת מזל שניתנה לי ההזדמנות יוצאת הדופן לקחת חלק כל כך משמעותי (לצד שותפיי המופלאים סוניה וג׳רמי) ולהשפיע, גם על השיח הציבורי על עיצוב בארץ, וגם על אנשים ונשים יוצרות ועל קהילת העיצוב המקומית.

דנה בן שלום: ידענו שהנושא רלוונטי עוד כשהגינו אותו לפני שנה, אבל לא יכולנו לנחש עד כמה יהיה בוער וחשוב נוכח המצב ברחובות. לראות את ׳שקר וכזב׳ מתנוסס בשלושת השפות מעל קפלן על המסך הענק על עזריאלי בליל שבת היה מרגש עבור כולנו

״התחושה היא שהאחריות שלנו כאוצרות ראשיות של האירוע המיוחד הספציפי הזה היא כפולה. מצד אחד ישנה פעולת האוצרות ה׳קלאסית׳ – לייצר תמה, לנסח נושאי שיחה, לאסוף, לבחור ולחבר את העבודות והחללים לכדי רעיונות ושאלות על עיצוב, תרבות וחברה. ומהצד השני ישנה האחריות יוצאת הדופן של שבוע העיצוב לתמוך במעצבות ומעצבים, לתת להם פלטפורמה להגיב וליצור, להתניע תהליכים יצירתיים ושיתופי פעולה חדשים. זה הכוח האמיתי שיש לשבוע העיצוב ירושלים, וזו המשימה המרכזית שלנו״.

לגבי התמה שנבחרה לשבוע העיצוב השנה, אומרת בן שלום: ״השנה הנושא הצליח ללכוד את הלך הרוח של המציאות שלנו. לא השארנו אף אחת אדישה לצמד המילים ׳שקר וכזב׳. ידענו שהנושא רלוונטי עוד כשהגינו אותו לפני שנה, אבל לא יכולנו לנחש עד כמה יהיה בוער וחשוב נוכח המצב ברחובות. לראות את ׳שקר וכזב׳ מתנוסס בשלושת השפות מעל קפלן על המסך הענק על עזריאלי בליל שבת היה מרגש עבור כולנו.

״גם במישור הבין־אישי, העבודה עם הצוות היתה מדהימה, עם קולגות באמת נפלאות, ומול המעצבות והמעצבים המשתתפים השנה הייתה חוויה מלמדת ומעצימה. בערב הפתיחה כל מה שעשיתי היה לחפש את המציגות והמציגים כדי לשאול אותם איך הם מרגישים ואם הם מרוצים מהתהליך ומהתוצאה. והתגובות באמת מרוממות רוח. זה כיף גדול״.

אפשר להצביע על מגמות בעולם העיצוב המקומי שעלו מתוך השבוע הזה?

״קשה להצביע על מגמות גורפות מתוך קול קורא שהוא יחסית ממוקד. בשאר הזמן שלי, כשאני לא אוצרת עיצוב – אני מלמדת עיצוב. אני חיה את השיח הנסיוני והביקורתי אודות עיצוב ביומיום והעבודה על שבוע העיצוב היא די המשך טבעי לזה. לכן לא הופתעתי מהתכנים, אבל כן התרגשנו מההיענות המטורפת לקריאה להשתתף, ומהתגובות החדות והמדויקות לתמה.

״בין המגמות הכלליות שאפשר להצביע עליהן נמצאת החשודה המיידית, ה־AI, והרתימה של הכלים שהבינה המלאכותית מאפשרת לכדי תהליכים יצירתיים ומחשבתיים. עוד מגמה שהולכת וגדלה, וגם הקדשנו לה פרק בתערוכה, היא העיסוק בגוף שלנו, בכל המישורים.

״הגוף במופעים הדיגיטליים שלו, תגובות להתפתחויות הטכנולוגיות והמחשבה על האופן שבו אלו ישנו את הגופניות הפיזית שלנו בעתיד; וגם תפיסת הגוף שלנו – דימוי גוף, מגדר ומיניות. אלו נושאים שהאדם תמיד התעסק בהם, אבל ככל שלטכנולוגיה יש חלק יותר גדול בתוצאות העיסוק הזה – כך יותר מעניין לעסוק בו מנקודת מבט עיצובית.

״עוד נושא שחזר על עצמו לא מעט הוא העיסוק בטבע, ובאופן ספציפי האופן שבו אנחנו מעצבות מחדש את מערכת היחסים שלנו איתו. בעל החיים המאוד־משונה שהוא אנחנו, שבמשך אלפי שנים תפס עצמו כנפרד מהטבע או מעליו, הולך וחוזר להכרה שגם אנחנו טבע. וככל שהטבע יתאכזר אלינו, מה שהוא וודאי עוד יעשה ובצורה יותר ויותר קיצונית – כך המגמה של ניסוח מערכת היחסים הזאת מחדש תתעצם״.

ארגז הכלים של המעצבים

״אני עליתי על הסיפון אחרי שהספינה כבר יצאה״, מספרת סוניה אוליטסקי, שיחד עם בן שלום שימשה כאוצרת הראשית של שבוע העיצוב השנה. ״בעוד שעבור דנה זו כבר היתה השנה השלישית בצוות. התמה נזרעה כבר בסופו של שבוע העיצוב הקודם, וכשאני הצטרפתי היא כבר היתה קיימת. אני מגיעה מעולם של עיצוב תערוכות, עולם דידקטי, מחקרי, ובמקרה הזה מדובר באירוע מסוג אחר לגמרי – אירוע ציבורי ועירוני שמאפשר חשיפה למעצבים צעירים. זו היה עבורי אתגר מסוג אחר והרפתקה מדהימה״.

היתה הכוונה מצידכן למעצבים לייצר עבודות אינטראקטיביות?

״היה לנו חשוב לשמור על איזון. זה לא לונה פארק, אבל היות ומדובר בקהל הרחב יש לאינגייג׳מנט ערך בהנגשה של תכנים עיצוביים עבור אנשים שלאו דווקא מגיעים מהתחום. הבחירה של מעצבים לייצר עבודות כאלה מצביעה במידה מסוימת על שינויים ותמורות בחשיבה על מהי תערוכה, מהי תצוגה. זוהי מראה לתקופה שבה אנחנו נמצאים, דרך לראות מה מעסיק מעצבים, מה מושך אותם ומה נמצא בארגז הכלים שלהם״.

היו עבודות או פרויקטים שהפתיעו במהלך ימי התצוגה?

״מכונת הלבבות של שחר קושט היא עבודה שקיבלה עצמאות אחרי שהקהל החליט לקחת אותה למקום משלו. היא עבדה באופן אוטומטי לחלוטין וייצרה פתקים קטנים שעליהם דימויים של לבבות, ויום אחד הוא פשוט שכח לידה מסקינטייפ, ואנשים התחילו לכתוב על הפתקים משאלות ולתלות על הקירות שמסביב למכונה. נוצרו שם תורים מטורפים וכולם חשבו שזו היתה הכוונה המקורית. זו דוגמה לאופן שבו מעצב יוצר עבודה ומשחרר אותה לעולם, והיא מקבלת משמעות אחרת. זה מעניק כוח לעבודות, וזה לא משהו שהיה קורה במוזיאון בחיים.

״עוד דבר ששימח אותי במיוחד היו העבודות של בוגרים טריים וסטודנטים שהציגו לצד מרצים ותיקים. זה משהו שיכול לקרות רק באירועים מהסוג הזה, ובלי להתפשר על הרמה – כי החשש הכי גדול שלי בחיים באופן כללי הוא הבינוניות. היו גם המון תהליכים מעניינים בעבודה מול המעצבים. מאוד נזהרנו לא לדרוך להם על העקבים, אבל במידה והיו לנו הצעות הצענו אותן בעדינות, ונוצר שיח מפרה שהוביל לתוצאות שונות ומעניינות״.

רן וולף: כולנו עבדנו על שבוע העיצוב תוך כדי שאנחנו בהפגנות כל הזמן, וזה היה מאתגר אבל הפך את כל התמה ליותר מוחשית. היתה הרבה חשיבה לגבי איך נותנים במה למה שמתרחש עכשיו בארץ בלי לצבוע אותו בצבעים פוליטיים

רן וולף, שעומד בראש חברת רן וולף לתכנון אורבני וניהול פרוייקטים, מנהל את שבוע העיצוב מהרגע שיצא לאוויר העולם לפני 12 שנים. בשנה האחרונה שמו מוכר גם הודות להיותו אחד הפעילים המרכזיים במחאת עולם התרבות נגד המהפכה המשפטית, מה שלא מנע ממנו לפקח על כל האירוע הענק הזה גם הפעם.

״נכנסתי לשנה הזו עם הרבה סימני שאלה, לגבי האופי שאליו ניקח את האירוע השנה״, הוא מספר. ״בסוף זה קרה כמו תמיד כמו שאנחנו אוהבים, בצורה לא לגמרי מתוכננת. נתנו לדברים לרוץ ועבדנו על פי התהליכים שכבר מוכרים לנו, ואני חושב שהצוות בראשותן של האוצרות החדשות עשה עבודה מדהימה״.

אתה רואה שינוי כלשהו ביחס לשבועות עיצוב קודמים?

״הפרויקטים השנה היו מדויקים יותר, פחות רועשים מבחינת האופי שלהם ועם המון עבודה על הפרטים הקטנים. החיבור שעשינו עם ד״ר ג׳רמי פוגל היה מפרה ומעניין – הכניסה של מישהו שלא בא מהעולמות שלנו איפשרה דברים קצת אחרים. כולנו עבדנו על שבוע העיצוב תוך כדי שאנחנו בהפגנות כל הזמן, וזה היה מאתגר אבל הפך את כל התמה ליותר מוחשית. היתה הרבה חשיבה לגבי איך נותנים במה למה שמתרחש עכשיו בארץ בלי לצבוע אותו בצבעים פוליטיים.

״העבודה שעשתה סמדר צוק שניהלה את האירוע היתה מצוינת, גם כי היא מנהלת מצוינת וגם כי אני כבר קצת פחות בלב הדברים בפועל. אני עושה את זה המון שנים ויש דברים שאני לא רואה, או כאלה שאני רואה טוב מדי. השנה השקענו יותר גם באירועי תוכן, שיתופי פעולה עם אנשים שמגיעים מתחומים מקבילים כמו אתגר קרת או פרופ׳ דן אריאלי, שהצליחו להביא קהל אחר והוסיפו נופך חדש לאירוע.

״היה גם המון ביקוש לסיורים מודרכים, משהו שבשנה הבאה נגדיל ונערך אליו בצורה טובה יותר. לסיכום, אני חושב שמדובר באירוע שנותן לאנשים חמצן, אי משמעותי בתוך מציאות מאתגרת, וזה משהו שנשמר לאורך השנים״.