כל מה שחשוב ויפה
דרור היבש. DNA במקום לאמנות. צילומים: מל
דרור היבש. DNA במקום לאמנות. צילומים: מל

מה חדש // קצה ההווה

בתערוכה חדשה במקום לאמנות, דרור הִיבְּש, בעל דוקטורט בביואינפורמטיקה, מציג DNA אנושי, כרעיון לחברה עתידית, שבה (אולי) ניפרד מהגוף ונחיה כזיכרון

מי אני

קוראים לי דרור הִיבְּש, בן 39, מתגורר בתל אביב. לפני כשמונה שנים השלמתי את לימודי הדוקטורט בביואינפורמטיקה, שבמסגרתו חקרתי את הדנ״א של מחלת הסרטן. באופן מעט אירוני, מה שמעניין אותי מאותו הרגע זה לחקור את המקומות בהם העולמות של מחקר DNA ואמנות נפגשים, ולאתגר את גבולות המדיום האמנותי. ביומיום שלי אני עובד בסטארט־אפ שמפתח AI בתחום הרפואה.

במשפט אחד

בתערוכה ״קצה ההווה״, שתיפתח במקום לאמנות ביום חמישי, אציג פסל שיצרתי מדנ״א אנושי. הפסל מכיל דגימות רוק שנלקחו מ־150 אנשים. מתוך הדגימות הפקתי את הדנ״א שלהם, מהן יצרתי פסל ״קהילת דנ״א״. את התערוכה אוצר יונתן אולמן ואת העבודה שלי מלווה לאורך הדרך וגם בעבודה על התערוכה, הפילוסוף מנחם גולדברג.

דרור היבש. צילום: אמיעד היבש

דרור היבש. צילום: אמיעד היבש

בתערוכה אני מציע מחשבה אוטופית – במקום לשרוד כאינדיווידואל/ית, כולנו מוזמנים להשתתף ולהיות חלק בתוך קפסולת זמן המורכבת מדנ״א. חברה של זיכרונות וחוויות חיים. קהילה שנושאת איתה פוטנציאל של אדם חדש או ״על אדם״

מה חדש

אנחנו נמצאים בשנים שבהן מתרחשת מגפה עולמית, עולה התחום של בינה מלאכותית, בעיצומה של הפיכה משטרית… אז איך נשרוד? לאבולוציה לא אכפת מכאב, היא בזה לסבל, ויורקת על המוות. המדד היחידי שלה להצלחה הוא כמה עותקים של דנ״א עוברים הלאה.

בתערוכה אני מציע ברירה דרוויניסטית אולטימטיבית – היכולת לשרוד גם בתנאים החברתיים והאקולוגיים הקשים ביותר: אפשרות להמשיך להתקיים בדיוק כפי שאנחנו היום – לנצח. אבל כדי להצליח בזה, עלינו לוותר על הגוף הנוכחי שלנו. במקום תרבות שימור הגוף, אני מעדיף לשמר את המהות – דנ״א.

בתערוכה אני מציע מחשבה אוטופית – במקום לשרוד כאינדיווידואל/ית, כולנו מוזמנים להשתתף ולהיות חלק בתוך קפסולת זמן המורכבת מדנ״א. חברה של זיכרונות וחוויות חיים. קהילה שנושאת איתה פוטנציאל של אדם חדש או ״על אדם״. וכשהוא יקום, מעניין לאיזה מין עולם הוא יתעורר?

birds

טיימליין

בשנים האחרונות המחקר שלי נע בין השאלות מהו חומר ומהי אנרגיה? רציתי להיות אבא וחשבתי על כך שזרע מנצל את האנרגיה שלו כדי לחבור לביצית. המפגש הזה מחולל חיים: דנ״א פוגש דנ״א, אינפורמציה פגשה אינפורמציה, התחברות המחוללת חיים בחומר; מחוללת אורגניות, ובעיני רוחי מעוררת את החושניות, הארוטיות, האנושיות של החומר.

האינפורמציה הגנטית שלנו חושפת את הסודות העמוקים והפרטיים ביותר שהופכים אותנו למי שאנחנו. שם הבנתי שאני רוצה לפעול על ועם האינפורמציה שלנו, של חומרים, של העולם. אני מפרק את הגופים שמחזיקים בה כסוד בכספת ומחלץ ממנה את המידע האינטימי ביותר שמייחד אותנו, ואז מלביש אותה מחדש ונותן לה לחיות ביחד עם האחר.

קוביית DNA

עמדת תה ציאניד

 אולי יעניין אותנו גם

לקרוא את מארי בוקצ׳ין, מי שניסח המושג ״אקולוגיה חברתית״. הוא הוגה מאוד אקטואלי לרגע הזה שישראל והעולם נמצאים בו. בגדול, בוקצ׳ין היה אנרכיסט אמריקאי, אוטופיסט ותיאורטיקן פוליטי. המושג שתבע, אקולוגיה חברתית, מדגיש את הקשר בין סוגיות סביבתיות וחברתיות. הוא דגל בחברה מבוזרת, דמוקרטיה ישירה, שבה בני האדם חיים בהרמוניה עם הטבע.

מהו פרויקט החלומות שלך ומה צריך לקרות כדי שהוא יתגשם?

חלומות בשבילי קשורים לבית ומשפחה ופרויקטים קשורים לתשוקות ופעולות. מאז שהוריי חלו בסרטן, שנה אחרי שנה, אני רוצה להקפיא את הזמן. לשמר את הרגע שלפני האסון – הקצה. אז אני אוסף דנ״א מאנשים ומשמר עותק בריא שלהם מרגע מסוים, כדי לייצר פוטנציאל של חברה בעלת זיכרונות חיים. עכשיו רק נשאר להבין מה זה אומר להעיר את החברה זאת.


קצה ההווה | דרור הִיבְּש
אוצר: יונתן אולמן
מקום לאמנות בקרית המלאכה, שביל המרץ 6, תל אביב. פתיחה: 31.8, נעילה: 23.9

*כוכבית מייצגת שדות חובה

מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden