כל מה שחשוב ויפה
חנוך פיבן, מה בפנים (עיצוב: הילה כהן, סטודיו מג׳נונה). צילומים: טרמינל עיצוב בת ים
חנוך פיבן, מה בפנים (עיצוב: הילה כהן, סטודיו מג׳נונה). צילומים: טרמינל עיצוב בת ים

חנוך פיבן: היצירה היא מרחב מוגן, שמאפשר לנו להפליג למקומות אחרים

במיזם משותף של פיבן ועמותת לצאת מהקופסה, ערכות ליצירת דיוקן אישי מחומרים ממוחזרים עושות את דרכן לילדים ברחבי הארץ - בתקווה לאפשר להם בילוי יצירתי וגם אפשרות לבטא את שעל ליבם, ללא מילים

״במובנים מסוימים, מרחב היצירה הוא מרחב מוגן״, אומר האמן חנוך פיבן. ״כשאנחנו יוצרים אנחנו לא בעולם האמיתי. אנחנו בעולם שמאפשר לנו להפליג למקומות אחרים, ליישם פנטזיות, לעשות שטויות, להיות רעים לרגע, לחלום, להחזיר את הגלגל לאחור״.

בימים האחרונים מתזז פיבן בין סדנאות שהוא מעביר לילדים, בעיקר כאלה שפונו מבתיהם או כאלה שאיבדו אותו. בין לבין הוא הספיק ליצור, ביוזמת עמותת ״לצאת מהקופסא״ שמפעילה את טרמינל עיצוב בבת ים, ערכת יצירה בשם ״מה בפנים?״. באמצעות הערכה, שיקבלו החל מהשבוע ילדים בכל רחבי הארץ, הם יוכלו ליצור דיוקן אישי ברוח האמנות של פיבן מחפצים וחומרים שונים.

עבודות של משתתפי הסדנאות בטרמינל עיצוב בת ים

עבודות של משתתפי הסדנאות בטרמינל עיצוב בת ים

״לפני כמעט 20 שנה הזמינו אותי בפעם הראשונה למחלקה האונקולוגית בבית החולים שניידר״, מספר פיבן. ״הוזמנתי על ידי קבוצה של מטפלות באמנות לבלות שלושה ימים במקום וליצור יחד עם הילדים, המשפחות, הרופאים והאחיות. זו היתה הפעם הראשונה שבה נחשפתי לעובדה ששיטת היצירה שלי יכולה להוות ממד תרפויטי.

״אני ממש לא מתיימר להיות מטפל באמנות, אבל עם השנים למדתי קצת את המהות של המרחב הטיפולי או המרחב המאפשר בתוך היצירה. אחד הדברים הראשונים שהסבירו לי אז אותן מטפלות באמנות, הוא שאנחנו רוב הזמן נמצאים בעולם שאין לנו שליטה עליו. הוא גדול מאיתנו ולא פעם אנחנו מרגישים בו חסרי אונים.

״בתוך עולם היצירה שלנו, אנחנו אלוהים. יש לנו יכולת וכוח, יש לנו משמעות שאנחנו יכולים לתת לבחירות ולעשייה שלנו. כשילד (או מבוגר) נמצא בתהליך יצירה, הוא מתחבר לכוחות חיוניים וחיוביים בנפש שלו. פרויקט מהסוג הזה יכול להעניק את זה, בטח לילדים שאיבדו משהו״.

חנוך פיבן: כשילד (או מבוגר) נמצא בתהליך יצירה, הוא מתחבר לכוחות חיוניים וחיוביים בנפש שלו. פרויקט מהסוג הזה יכול להעניק את זה, בטח לילדים שאיבדו משהו

״עבדנו עם חנוך פיבן בפעילויות שונות בעבר, וניסינו לקחת את השיטה שלו ולהתאים אותה למצב הנוכחי״, מספרת תמה קרודו, רכזת הקיימות של עמותת לצאת מהקופסא. העמותה, שמפעילה את טרמינל עיצוב וגם את מחסן 3 בנמל יפו, הוקמה בשנת 2010 במטרה לקדם את תחום העיצוב בישראל ולהשתמש בעיצוב ככלי מניע לשינוי כלכלי, חברתי ותרבותי של החברה הישראלית. הרעיון של הפיכת הטכניקה של פיבן לערכות ליצירה עצמאית היה של מנהלת טרמינל עיצוב, אניה שני, יחד עם מנכ״ל העמותה לירון הרשקוביץ ויושבת ראש הוועד קארן אוברזון – שפנו אל פיבן ששמח לשתף פעולה.

״המטרה היא שהילדים יכינו באמצעות הערכה את הדיוקן האישי שלהם״, מסבירה קרודו, ״קודם כל כדי לאפשר להם רגע של אתנחתא, וגם כדי לתת להם את האפשרות לבטא רגשות ומחשבות באמצעות היצירה. כל ילד יקבל מעטפה עם חומרים שונים. אין בה עטים או צבעים, אלא חומרים שרובם הם כאלה שבשימוש חוזר: סרטים צבעוניים, חלקים של תכשיטים, פקקים, כפתורים ועוד. הרבה חברות תרמו לנו את עודפי הייצוא שלהם לטובת העניין. לכל אלה מצורפים קרטון ביצוע, מספריים ודבק.

״עם הערכה מקבל כל ילד לינק לצפייה בסרטון הדגמה שיצר פיבן עצמו, ומספר שאלות אישיות שניסחנו יחד עם מטפלות באמנות, שאמורות לעזור לו לשתף את שעל ליבו. בסיום תהליך היצירה יכולים הילדים להעלות את מה שיצרו לגלריה וירטואלית, ולכתוב לצידה כמה מילים. אחרי המלחמה נזמין את מי שירצה מביניהם להציג את העבודות הפיזיות אצלנו בטרמינל״.

חנוך פיבן (מימין) מעביר סדנה בטרמינל עיצוב בת ים

חנוך פיבן (מימין) מעביר סדנה בטרמינל עיצוב בת ים

את הערכות עצמן מכינים ואורזים אנשי מפעל השיקום של טרמינל עיצוב בת ים ״הלב הכתום״ – שמעסיק באופן שוטף מתמודדי נפש ומקנה להם כלים לעבודה וחזרה הדרגתית לשגרה. המפעל מייצר מוצרי עיצוב שתכננו ועיצבו מעצבים צעירים השייכים לקהילת הטרמינל. עד כה הוכנו למעלה מ־3,000 ערכות, שהפצתן מתחילה בימים אלה ממש. במקביל, מקיימת עמותת לצאת מהקופסא סדנאות מעצבים בזום בשיתוף עיריית בת ים, ועובדת גם על כאלה פרונטליות שיתקיימו במרחבים מוגנים במרכזים קהילתיים.

birds

״המטרה ביצירת אמנות היא לספר משהו, לתקשר משהו״, מוסיף פיבן. ״זה בכלל לא קשור ליפה או לא יפה. אמנות היא כלי תקשורת. לחפצים שאני עובד איתם קל לחבר סמליות בכל מיני רבדים. הם מאפשרים לילדים אפשרות לספר את הסיפור שלהם, לאו דווקא במילים. האופציה לתקשר את הסיפור באופן מילולי קיימת, אבל היא לא חובה.

״מתוך החוויה שלי, כשאנשים מתחברים ליצירה, הם לרוב לא מספרים את האסונות, אלא נמצאים במקום חיובי שמוציא כנות. וגם אם אצל מישהו זה כן יוציא דברים רעים – אז עדיף שהם ייצאו. מבחינתנו זו הזדמנות גם לאסוף סיפורים ולייצר מאגר של כאלה שבאים לידי ביטוי דרך האמנות״.


לתרומות נוספות של חומרים לטובת הכנת הערכות הבאות – חלקי צעצועים, כפתורים, סרטים צבעוניים, או כל פריט קטן אחר שיכול להתאים – אפשר לפנות במייל [email protected] או דרך עמוד הפייסבוק או האינסטגרם

*כוכבית מייצגת שדות חובה

מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden