כל מה שחשוב ויפה
ארז שמח, מילים של תקווה
ארז שמח, מילים של תקווה

אופטימיות זהירה: מילים של תקווה ביפו העתיקה

58 אמנים ואמניות מציגים בגלריית קופסאות האור של יפו העתיקה את הפרשנות הוויזואלית שלהם למושגים ומילים של ״תקווה״

שרה דורלכר קקון

בהרבה מהאיורים שאני עושה היד והראש שלי הולכים באופן טבעי למחוזות סוריאליסטיים. יש משהו בפרשנות המשתנה שאני מאוד אוהבת, כאילו בסוף האיור מוצב סימן שאלה שאת התשובה עליה הצופה עצמו עונה. מנקודת המוצא הזו יצרתי את ה״שלום״, שמאז ומתמיד היה בעיניי חמקמק וניתן לפרשנות. זו המילה שמצליחה להעלות בי הכי הרבה רגשות סותרים בו זמנית, אבל תמיד בסופם מבצבצת תקווה קטנה.

ניסיתי להציג רבדים שונים של המילה לפי איך שאני רואה אותם. העבודה מזמינה את הצופים לחפש את המילה ואת המשמעויות שטמונות בה לפי החוויה האישית שלהם. מהשלום הפנימי – החיבוק והחמלה העצמית; דרך השלום בבית – במשפחה, עם הילדים, או בן/ בת הזוג; אל השלום בארץ – מהגוונים והמרקמים שאנחנו, ליצור את האחדות, היופי והיחד. ומתוכו שלום עולמי אמיתי, עמוק ובראשיתי.

שרה דורלכר קקון

שרה דורלכר קקון


רקפת כנען

כבר כמעט שנה שאני רוקמת דגלים לעגילי מחאה ויוצאת איתם לרחובות – מחאות, כיכרות במוצאי שבתות ושאר אופרציות יומיומיות חשובות יותר או פחות. הם קטנים ביחס לדגלים שמתנופפים בחוצות וגדולים ביחס לאוזן שלי. עם הזמן הבנתי שפערי הגדלים מייצגים בצד המסרים הרקומים, גם את חוסר האונים והתסכול שלי כיחידה מול העולם, את הפער בין האישי לציבורי, את הבידול בין פרט לחברה, ובעיקר את זה שלאף אחד לא אכפת ממה שתלוי לי על האוזן.

בעבודה ״אמפתיה״ השתנה קנה המידה: הדגל הקטן גדל והפך לכרזה, ובמובן מסוים אולי גם המסר: קריאה (עדיין נואשת) בתוך מציאות כאוטית לצמצום פערים, לחיבור, להזדהות עם אחרים, להקשבה, לריפוי אנושי; ותוהה, האם בתוך מבוך של חיים, מלחמה, פוליטיקה מלוכלכת, ריבוי וניגוד אינטרסים, אפשר לראות אחרים?

להבין שכל אחד רואה את העולם אחרת, ולעכל, כפי שכתבה יפה רחל חלפי בקָצָר: אֲנִי עֲדַיִן מִתְקַשָּׁה לְעַכֵּל / שֶׁמֵּאֲחוֹרֵי כָּל חַלּוֹן מוּאָר / מִסְתַּתֵּר סִפּוּר חַיִּים / לֹא פָּחוֹת / עָמֹק / מִשֶּׁלִּי //.

האמפתיה הזו נרקמה ידנית על זוג מכנסים ישנים של אליס שאהבתי כל כך עד שנגמר. פרקתי, גזרתי, חיברתי, רקמתי, ניקדתי בחרוזי זכוכית, והחזרתי לה. את המקור, 50 על 70 ס״מ, אפשר לראות ב־Shine בכיכר מסריק בתל אביב.

רקפת כנען

רקפת כנען


בניה המר

לא מזמן חזרתי אחרי כמה חודשי מילואים בצפון. לאורך כל פרק הזמן הזה הרגשתי שאמנם היו כמה רגעים לנוח, אבל מה שאני – שאנחנו – צריכים עכשיו, הוא שקט רדיקלי; שקט שיחלחל עמוק וירגיע אותנו, ייתן זמן לאחות את הדברים, להשלים איתם.

יש סוגים שונים של שקט. ציירתי את השקט של רוח יבשה של ליל קיץ סלחן: הלילה שאינו מצפה ממך לפתור בעיות או לפעול; הלילה ששומר על היקרים לי בטוחים במיטות שלהם, ומניח למחשבות לשוטט. כמה לא מובן מאליו להיות במרחב המוכר ולהתפלל שהכל ימשיך כך לנצח. כמו בביטוי הסיני, הלוואי שנזכה כבר לחיות בזמנים משעממים.

בניה המר

בניה המר


ענת פרי טל

הקול הקורא שהגיע מסטודיו אאא היה בשבילי כמו חבל הצלה. מאז השבת האיומה היצירה שלי כבתה ולא הצלחתי בכלל לחשוב על ליצור משהו, בטח לא בעל משמעות של תקווה.

בחרתי במילה ״משאלה״ שמאחוריה, אני מאמינה, יש להרבה מאיתנו מחשבות דומות. בעבר יכולנו לחשוב על משאלות ״גדולות מהחיים״, היום המשאלות שלנו פשוטות, בסיסיות: שמשפחות יתאחדו, שחיילים יחזרו הביתה בשלום, שהשקט יחזור.

ענת פרי טל

ענת פרי טל


חן מגיע

כילדה לא הבנתי למה אי אפשר להגיד פשוט ״פוס משחק״ ולהשלים. שלום בשבילי זאת מילה גדולה, טעונה, עצובה, אופטימית, פנטזיה וחלום לחופש. בכרזה המילה כתובה בעברית עם רוח הכתב הערבי, יונות שלום וצבעוניות שמזוהה עם העם הפלסטיני.

למרות הכל עדיין יש לי אמונה ברוח האדם ואמונה מלאה בשלום. בואו ״פוס משחק״.

חן מגיע

חן מגיע


לנה מור

אי אפשר להתעלם מהצל הכבד של התקופה שאנחנו חיים בה. כשחשבתי על מילה שאני רוצה לעבוד איתה, חיפשתי לא רק משהו שחסר לי בתקופה האחרונה במיוחד, אלא גם משהו שיגרום לי לאותה התחושה שאני רוצה לבטא. כל בן אדם צריך הפסקה קצרה כל כמה זמן, ואת ההפסקה הזאת ניסיתי לייצר.

הדימוי של הפרות התיישב לי בדיוק לתוך הרעיון הזה: משהו רך, משהו איטי, משהו רגוע ועם זאת משהו חי, נושם ואמיתי; מחובר לאדמה ולטבע. השתמשתי בצבעים קצת מלוכלכים כדי להדגיש את הישנוניות ואת החיבור לטבע. גם באופן העבודה שלי על הפוסטר היה משהו תרפי, החזרה על לצייר על אותה החיה שוב ושוב חיבר אותי גם כן לתוך השלווה שרציתי להעביר.

לנה מור

לנה מור


רינת גלבוע

לא פשוט לבחור מילה עבור כרזה לתערוכה, שלא תתפרש בניסיון מלאכותי להמתיק את המציאות. ובכלל, בכל התקופה הזו שבה הרשת נשטפה בדימויים המבטאים את רוח הימים הנוראים, התקשיתי לחבר את היצירה שלי למציאות של ה־7 באוקטובר, ולמלחמה.

מהמקום הזה, חזרתי לאיור אישי שהתבשל על אש קטנה, עוד מתחילת החורף האחרון. הדימוי עוסק בחיבור בין ניגודים: חיבור בין תהום לשמיים, בין חלל אפל לאור בהיר שבוקע; חיבור בין שרידי שריפה לאור השחר. עין נפקחת. מאורות היום והלילה מתחברים.

בשלהי אוקטובר, הניגוד החד בין רוע מוחלט שנחשף בעוצמה, לבין ההתגלות של האנושיות, החמלה, והחיבור האינטואיטיבי שקרו כאן מיד לאחר מכן – כל אלו המחישו עבורי את המילים ״המבדיל בין אור וחושך״. 

רינת גלבוע

רינת גלבוע


ארז שמח

מאז שאני זוכר את עצמי אני מקבל השראה ממקומות מחוספסים, לא נקיים, עם אסתטיקה של ישן וחדש: לייצר פריים צבעוני בפרונט של בית נטוש חצי הרוס; פרח שפורח בין גינת קקטוסים עמוסה. אני אוהב את היחס של האור בתוך החושך, של האפקט הגדול מהגורם הקטן. לראות את ההשפעה שלו, כמה היא חשובה.

לאורך התקופה המורכבת הזאת החלטתי ליצור רצף של דימויים שלא מתעלמים מהקושי, מציתים איזה ניצוץ שיפיח להבה שתהפוך לאור. בעבודה הזאת אפשר לראות איש שמרים פרח הגדול ממנו, את הכובד של המילה פרח במשמעות שלה בישראל, ואיך הוא יכול לחזור להיות פרח תמיד, שפורח בין העלים ודרך סדק קטן מכניס אור גדול. ניצוץ.

ארז שמח

ארז שמח


מילים של תקווה
אוצר: אברהם קורנפלד
גלריית קופסאות האור, סמטאות מזל דגים ומזל אריה, יפו העתיקה | בשיתוף אאא
משתתפים.ות: אוהד חדד, אוהד נאור, אורית מגיע־שולב, איתמר חפץ, איזי פלודבינסקי, אלונה צוקרמן, אלעד אליקים, אנה זכאי, אסף קליין, ארז שמח, בניה המר, גליה ביסטריצקיה, גליה קנטור, ג׳ני ציקון, דוד גולדשטיין, הדר גיברלטר, הדר מרדכי, הדר קטן, ורד גולדמן, חן מגיע, יותם שוקרון, יסמין בוקעי, יפית קורולפ, יפעת רוזמן, ליאב צוקר, ליאת פופוביץ, ליעד מוזס, לנה מור, מישל ד׳אנסטסיו, מרינה זלוצ׳ין, נועם גיל, נילי דביר, ניר טובר, ספיר ארזי, נעמה כהן־ניסן, סתיו עסיס, סתיו שרון, עדי וייס, עדי יוחליס, עדי כהן, עוז צרי, עידן מרינברג, ענת פרי־טל, עמיאל פרייס־בלום, ערן בכרך, קרן־אור רדיאנו, רוני גינוסר, רוני זאדה, רותם כהן־סואיה, רותם קראוס, רינת גלבוע, רמי טל, שחר טל, שלי ויסמן, שלי פיחה, שרה קקון־דורלכר, תמרה צ׳נגרי
נעילה: 22.6

*כוכבית מייצגת שדות חובה

מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden