העונה הרביעית של ״הבנים״ היא לא יותר מהעתק הדבק

סדרת הדגל של אמזון חזרה לעונה חדשה ומזעזעת גרפית מתמיד. ״הבנים״, שהתגאתה בהיותה פארודית לז׳אנר גיבורי העל וסאטירית לאירועי השעה של הפוליטיקה האמריקאית הייתה לא רק שנונה, חצופה וחסרת רסן, אלא גם תענוג טלוויזיוני לאוהבי ז׳אנר גיבורי העל ולשונאיו כאחד. למרבה הצער, העונה האחרונה היא דוגמה לכך שמחמאות אלו תקפות נכון לרגע זה, רק בלשון עבר.

לגבי העלילה ורוב מה שכלול בה – מה אגיד? העתק הדבק! הומלנדר פסיכופת עם קבלות. בוצ׳ר מאבד את זה. הקבוצה מתפרקת ומתאחדת כשמטרת העל שלה היא לחסל את כל היעני גיבורי־על ולהתמודד במקביל עם משחקים ומאבקים פוליטיים הכרוכים בעולם הסדיסטי אך המוכר משהו, שבו הם חיים.

יואי הוא המצפון של החבורה. אמ־אמ הוא המבוגר האחראי, קמיקו היא ה־MVP, וסטאר לייט היא צדיקה בסדום גיבורות העל. כמובן שלא שכחתי את פרנצ׳, הלו הוא תומר קאפון שמצליח להיות נהדר למרות שכרתו לדמות שלו את הכנפיים – ואגיע לזה שוב מאוחר יותר.

בדומה לכל מה שהיה וחוזר ממש אחד לאחד – הגבול המוסרי נמתח, נפרץ ולעיתים נקרע בעוד גיבורים שמתגלים כנבלים ונבלים שמתגלים כגיבורים. הכל מגועל בדם ורווי בערסיות כלפי החברה האמריקאית. הסדרה משתמשת במאבק בין תומכי ה״הסופס״ (בעלי כוחות העל) למתנגדים כמטאפורה ענפה למצב הפוליטי באמריקה בין הימין לשמאל, דבר שהופך רלוונטי במיוחד על רקע הבחירות קרבות. לא חסרות גם עקיצות המופנות כלפי התקשורת, הפרסום והחברה הקפיטליסטית בכלל.

גם אם אפשר לסלוח להבנים על חוסר היצירתיות, קשה לסלוח לה על זה שהיא הפכה לאותו דבר שהיא לכאורה בזה לו. והיא עושה את זה בצביעות פתטית כל כך, שזה נראה כאילו צריכה לקום סדרה שתלעג להבנים בפני עצמה

אין חדש תחת השמש. התבנית היא אותה תבנית, הדמויות כבר לא עוברות עקומת למידה אלא תקועות בדיוק איפה שהשאירו אותן בסוף העונה השלישית. גם אם אפשר לסלוח להבנים על חוסר היצירתיות, קשה לסלוח לה על זה שהיא הפכה לאותו דבר שהיא לכאורה בזה לו. והיא עושה את זה בצביעות פתטית כל כך, שזה נראה כאילו צריכה לקום סדרה שתלעג להבנים בפני עצמה.

דוגמה אחת היא סצנה שבה כנס דמוי קומיקון, שבו מציגים את כל הסרטים שחברת ווט תוציא בשנים הקרובות בצורה שנראית בדיוק, אבל בדיוק כמו כמו מה שעוסקים בו ביקום הקולנועי של מארוול. המצגת, הפאנל, ההצגה, המעריצים המתלהבים – הכל מדויק. הלעג הוא כמובן לריבוי הכותרים ולהפיכת היקום הקולנועי של מארוול למסחטת כסף רעבה חסרת יצירתיות שמשריצה סרטים וסדרות גם אם הן נטולות תוכן, מחשבה או עניין צורני.

מה הבעיה? ובכן, שגלילה קלה באפליקציה של אמזון תגלה שלא מזמן יצאה סדרת ספין אוף של הבנים, הלא היא הבנים – דור V. וכבר ידוע שזה לא הספין אוף האחרון. הפוסל במומו פוסל. אם לעשות פרפרזה על אמירה מפורסמת מענקית גיבורי העל הקולנועית די.סי – אתה או יורד מהטלוויזיה גיבור או מתעקש להמאיס את עצמך על מעריצים עד שאתה הופך לנבל.

אבל לא מדובר בנבל מעניין כמו ת׳אנוס או הג׳וקר או הומלנדר של העונה הראשונה, השנייה או השלישית; אלא סתם נבל משעמם. כזה ששורף את זמנך. וזה הנבל המרגיז ביותר. בעצם – כן, גם פה הומלנדר הוא דוגמה טובה, רק שזה הומלנדר של העונה הרביעית בהבנים, שמחוויר מול המראה של עצמו.

כמובטח, נחזור לקאפון בתפקיד פרנצ׳י. פרנצ׳י מיוסר בעונה הנוכחית, יותר מהרגיל, הוא כבר לא כיפי בכלל ולא ממש תורם כבעבר. הוא עובר כל מיני תהליכים שתרומתם העיקרית היא ביסוס העובדה שלתסריטאים נגמרו הרעיונות. כך למשל בפרק אחד הוא מסגיר את עצמו למשטרה ומבקש לבלות את שארית ימיו בכלא (שלא רואים את שהותו שם) רק כדי להשתחרר פרק אחרי ולהגיד שהוא מיוסר מצפונית ולכן עשה זאת – כאילו זה לא היה ברור – אבל הוא חייב לחזור לעבודה. למה? כי אמרו לו… טוב, סיבה מרתקת. דוגמה נוספת לכך אפשר לראות כשהוא מגיע לקרב מפוצץ בסמים כך שבמקום להילחם ברעים הוא נלחם בהזיות.

כבר בסיכום העונה הקודמת הצפתי את חששותיי לגבי עתידה של הסדרה ואני מצטער בכל ליבי שהצדק איתי. הייתי מעדיף לאכול את הכובע וליהנות מעוד עונה מעולה. הייתי מסתפק בסבירה. במקום זה קיבלנו בליל מקושקש של קווי עלילה שכבר ראינו, עם דמויות שאינן עוברות כלום, תבנית שהעתיקה מעצמה ושום התקדמות או תרומה עלילתית.

העונה הרביעית של הבנים יכולה להיכנס לרשימה המפוקפקת של אכזבות טלוויזיוניות מהמאה ה־21 – לצד העונה האחרונה של ״משחקי הכס״ או רחמנא לצלן, כל מה שקרה ב״אבודים״ מהעונה השלישית והלאה. מצופה נלהב שרצה שיהרגו את הומלנדר, הפכתי לצופה שמעדיף שפשוט יהרגו את הסדרה.

---

הבנים | אמזון פריים
יוצר: אריק קריפקי
שמונה פרקים; ארצות הברית, 2024
1.5 כוכבים