אמיר כהן: ״עבודה בזכוכית היא סוג של ריקוד״

אמיר כהן הוא אמן זכוכית שהגיע לתחום, לדבריו – לא במתכוון. ״ניסיתי להתקבל פעמיים ללימודי עיצוב תעשייתי בבצלאל. לא רציתי ללמוד במקום אחר פרט לבצלאל, ובמהלך הניסיונות להתקבל חברה שלמדה במחלקה לעיצוב קרמי וזכוכית הזמינה אותי להיכנס לסדנאות העבודה שלהם. נכנסתי, ושם הכל השתנה וכנראה גם התחיל. הבנתי לאן אני שייך״.

כהן, בן 31, סיים את הלימודים בבצלאל לפני שנתיים ולאחרונה השתתף בתחרות הזכוכית העולמית – Stanislav Libenský Award – תחרות שנתית בינלאומית היחידה בעולם שמוקדשת כולה לבוגרי לימודי עיצוב זכוכית. התחרות מתקיימת בפראג שבצ׳כיה והשנה התקיימה זו הפעם ה־15.

סטניסלב ליבנסקי, שעל שמו נקראת התחרות, נחשב לאמן זכוכית הצ׳כי מהמובילים בתחומו בעולם. יצירותיו, שנוצרו בשיתוף פעולה עם יארוסלאבה בריכטובה, מוצגות במוזיאונים וגלריות ברחבי העולם. התחרות שייסד שמה לעצמה למטרה לסייע לפיתוח אמנות הזכוכית בקרב אמנים צעירים, ולהציע אפשרות בינלאומית להצגת גישות ושיטות עבודה שונות בקרב העוסקים בתחום.

בתחרות השתתפו 48 אמנים מ־19 מדינות שונות, שלושה מהם מישראל – כהן ולצידו יאנה מיטניק ונואל עאמר, גם הם בוגרי המחלקה לעיצוב קרמי וזכוכית בבצלאל. הזוכים בתחרות היו שני אמנים יפנים.

עבודה בזכוכית היא עבודה בצוות, ולרוב נעשית עם אסיסטנט. בשונה מהמקובל, אני לא מסוגל לעבוד עם עוד מישהו. אני עובד לבד. ייתכן שזה מאריך את משך העבודה שלי, למרות שהכל חייב להיות מאוד מהיר

כהן הציג בה את יצירת הזכוכית שלו ״עמוד השדרה״, חלק מפרויקט הגמר שלו. בתערוכת הגמר הציג מיצב גדול שכלל אות אותו עמוד שדרה, שמורכב מ־80 חוליות בודדות שפוסלו ידנית, בהתבססות על מודל עמוד שדרה אמיתי של בן אדם.

כהן מסביר שבהרבה מפסלי הזכוכית שלו הוא ״מקפיא רגעים״, כך שלא יוכלו לזוז; הקפאה של רגע, של זמן או של תנועה. הזכוכית בפסלים משדרת מראה קפוא והיסטורי.

״החוליות של העמוד פוסלו בצורה שמאפשרת להן להיערם אחת על גבי השנייה. באמצע שלהן עובר חומר קשיח שמחבר את כולן לכדי רצף שלם, ומשם נוצרת האפשרות ליצור איתן כל צורה שאני מבקש. הבחירה שלי בעמוד שדרה ובעצמות נבעה מהרצון להדגיש את היופי הנסתר שבדברים שלא תמיד נוצצים״.

כהן, שנולד וגדל בראש העין, מספר ש״תמיד עסקתי באמנות, ציירתי ופיסלתי. לא יצרתי בזכוכית. גם בצבא זיהו את היכולות האמנותיות שלי ועסקתי בתחומי יצירה ועיצוב גם שם. ללימודים במחלקה לעיצוב קרמי וזכוכית הגעתי, כאמור, בדרך נס; התאהבתי ונשארתי. זכוכית הוא חומר שלא כל אחד יכול לגעת בו. זהו חומר שהעבודה בו מייצרת הרבה תסכולים. אני מאוד אותגרתי, אבל זה עובד לי״.

ספר על פרויקט הגמר.

״פרויקט הגמר שלי יוצר בזכוכית במגוון טכניקות: יציקות, ניפוח, ניפוח לתבנית וזכוכית משולבת פרספקס וסיליקון. עסקתי בשיבוש הצורה השלמה באמצעות אוביקטים אמורפיים מזכוכית, העומדים על סף קריסה.

״את המיצב שיצרתי השלימו דימויים של גוף אנושי: רגל בגודל עצום שעולה על קנה המידה האנושי ומהדהדת את הפסל דוד של מיכלאנג׳לו, ועמוד השדרה שעשוי יציקות של חוליות זכוכית המחוברות זו לזו בסיליקון גמיש. עולם מופרך של ניגודים בצבעוניות שקופה, שעוסקים בשאלה של יציבות מול אי־יציבות בחיים.

״עבודה בזכוכית היא עבודה בצוות, ולרוב נעשית עם אסיסטנט. בשונה מהמקובל, אני לא מסוגל לעבוד עם עוד מישהו. אני עובד לבד. ייתכן שזה מאריך את משך העבודה שלי, למרות שהכל חייב להיות מאוד מהיר כי החומר חייב להיות בטמפרטורה מסויימת כדי לעבוד בו. לדעתי, עבודה בזכוכית היא סוג של ריקוד״.

על הלימודים בבצלאל מספר כהן שהיו נפלאים. ״בסיום הלימודים קיבלתי את הפרס ע״ש דבורה בלומנטל עבור פרויקט הגמר שלי. בהמשך התקבלתי להיות חלק מאמני הרשת של קרן אדמונד דה רוטשילד. עם סיום הלימודים נשארתי לעבוד בבצלאל.

״אני מלמד וגם מקיים מחקר יחד עם לנה דובינסקי, שהיתה המנחה שלי בפרוייקט הגמר. דובינסקי מרכזת את קבוצת המחקר ׳עיצוב חומרים׳, הפועלת במסגרת המחלקה והרשות למחקר ולחדשנות בבצלאל״.

מהו נושא המחקר?

״המחקר עוסק בפיתוח זכוכית שתהיה עשויה מחומר שאפשר יהיה לגעת בו תוך כדי עשייה, כלומר – לא יידרש תהליך החימום הגבוה. הכוונה היא לייצר זכוכית דקה מאוד וחזקה מאוד. בשלב ראשון אנחנו מייעדים אותה לשימושים אמנותיים״.

לאחרונה התבשר כהן שזכה במלגה של ארגון AIDA האמריקאי – ארגון שתומך באמני קראפט ישראלים ומממן עבורם בין השאר גם קורסי ניפוח זכוכית בארצות הברית. באמצעות המלגה הזו עתיד כהן לצאת להשתלמות במפעלי קורנינג שבארצות הברית.

במה אתה עסוק היום?

״לפני הכל אני רואה את עצמי כאמן ומתמקד באמנות. אני מציג את העבודות שלי ובמקביל מתפרנס מעיצובים ומשיתופי פעולה, כמו זה שאני עובד עליו עם נורית קריב, בעלת המותג NU. אני רוצה להציג תערוכת יחיד ופועל בכיוון הזה, ומקווה גם להשתתף בביאנלה הבאה לאומנויות ועיצוב במוזיאון ארץ ישראל״.