שלוש שמלות, גופיה, כורסה וכיסא: המותג העצמאי של איה לצטר

עמית: הי איה. מה שלומך?

איה: הי עמית! אני טוב, נרגשת לקראת הריאיון שלנו… מה שלומך?

עמית: אני מאוד שמחה לדבר איתך שוב. אני מלווה אותך עוד משלב הלימודים וזה תמיד מרגש אותי לעקוב אחרי מסלול התפתחותי של מעצב.ת, במיוחד בשלב של השקת מותג עצמאי חדש

איה: אני מרגישה שעברתי ואני עדיין עוברת דרך משמעותית מאז סיום הלימודים, גם מבחינה מקצועית וגם אישית. כיום אני פועלת כמעצבת עצמאית ועובדת על פרויקטים בהזמנה אישית להפקות, ובמקביל בונה את המותג שלי מתוך הסטודיו הביתי שלי.

לאחרונה סיימתי לעבוד על קולקציה ראשונה ואישית, שמבוססת על חומרי גלם משומשים ועל חיבורים מקומיים. בעוד חודש אני טסה לניו יורק ללימודי התמחות ב־FIT, כדי להעמיק את הידע שלי בעיצוב וייצור אקססוריז ולחזור עם כלים שיעזרו לי לדייק ולחזק את הדרך שאני בונה כאן

עמית: וואו. כל כך הרבה דברים בבת אחת. נתחיל אחד אחד: באלו הפקות מדובר?

איה: מהרגע שסיימתי ללמוד התחלתי לעצב לפרסומות, קליפים, הופעות חיות ותוכן לאמנים ומפורסמים. אלו פרויקטים שבהם אני לרוב לא רק יוצרת בגדים, אלא גם משתפת פעולה עם סטייליסטים, במאים וצוותים קריאטיביים, כדי לבנות לוק שיתאים לקונספט או לדמות.

זה תהליך קריאייטיבי שסובב סביב קונספט מסוים. לדוגמה, יצרתי לוק שלם מנעלי אדידס שפירקתי וחיברתי מחדש עבור נועה קירל בשיתוף פעולה עם המותג; עיצבתי דגמים לקמפיינים של קטליה (מותג המשקפיים של עומר אדם) עם עומר אדם ויעל שלביה; ולקחתי חלק בעוד שיתופי פעולה בין מותגים, אמנים וקונספטים

אני עדיין מנסה להבין ולפצח איך להפוך את האג׳נדה הזו למודל עסקי שעובד. לא רק לייצר פריטים ייחודיים בעבודת יד, אלא לפתח שיטה שלמה שסובבת סביב שימוש בחומרים זמינים שנזרקו, ושיודעת גם לייצר סדרות, לשכפל ולגדול

עמית: מרתק בזכות עצמו, אבל בואי נדבר על המותג העצמאי שלך. עוד כסטודנטית היתה לך אג׳נדה ברורה. איך היא באה לידי ביטוי עכשיו?

איה: לגמרי, האג׳נדה שלי תמיד הייתה לעבוד עם חומרים קיימים, כאלה שאחרים אולי היו זורקים או לא שמים אליהם לב, ולהפוך אותם לבסיס ליצירה חדשה. זה התחיל עוד בשנקר והיום זה בא לידי ביטוי במותג שלי, בעיקר בקולקציה האחרונה, שעשויה ברובה משאריות, פחת, חומרים מחנויות סידקית ועוד. אבל זו לא רק בחירה חומרית – זו דרך לספר סיפור דרך החומר: על המקומיות, על בעלי המלאכה, על מקומות שנשכחו.

אני מודה שאני עדיין מנסה להבין ולפצח איך להפוך את האג׳נדה הזו למודל עסקי שעובד. לא רק לייצר פריטים ייחודיים בעבודת יד, אלא לפתח שיטה שלמה שסובבת סביב שימוש בחומרים זמינים שנזרקו, ושיודעת גם לייצר סדרות, לשכפל ולגדול. זה אתגר שאני ממש מתמסרת אליו בימים אלה

עמית: בהחלט אתגרים לא קלים. איך קראת למותג?

איה: המותג נקרא aya על שמי 🙂 כי מי שאני תמיד היה חלק בלתי נפרד ממה שאני יוצרת והרגיש לי טבעי להמשיך ליצור תחת השם שלי

עמית: לחלוטין. ספרי לנו מה כוללת הקולקציה הראשונה

איה: היא כוללת מעילי עור עם ניטים, מעיל וחצאית מבדי ריפוד ישנים יחד עם כורסה תואמת, שמלות מטי־שירטים מפורקים בשילוב אבנים נוצצות, גופיות, חצאיות, תיקי עור, וגם כיסא שעשוי כולו מחגורות פגומות שאספתי לאורך השנים. חלק מהפריטים הם one of a kind שנעשו בעבודת יד, וחלק עוצבו מראש כך שיתאימו גם לייצור סדרתי ולהפצה רחבה יותר

עמית: כלומר, נכנסת לתחום של פריטי ריהוט? וכשאת אומרת ייצור סדרתי, לכמה יחידות מכל פריט את מתכוונת? ומהו התנאי שיהיה ייצור כזה?

איה: נכון. פריטי הריהוט שנעשו בעבודת יד הם one of a kind, כל אחד מהם יחיד ומיוחד ונתפר כחלק מהעולם של הקולקציה, אבל לא נועד כרגע לייצור סדרתי. כשאני מדברת על ייצור סדרתי אני מתכוונת לסדרות קטנות, בדרך כלל של כמה עשרות יחידות. זה תלוי בשלושה דברים: זמינות חומר הגלם, תהליך הייצור ורמת ההשקעה שאני רוצה לשמור עליה.

מצאתי, לדוגמה, בית מלאכה משפחתי שמתמחה בעבודות עור שיש להם מלאי רחב של שאריות, ויחד יצרנו סדרה של תיקי עור למכירה. במקרה אחר ייצרתי שמלות בכמה עשרות יחידות כי היה לי מספיק מהחומר, וגם כי תהליך הייצור התאים לכך

איה: המעבר מסטודנטית שמתמקדת בעיקר בקונספט ובאסתטיקה, למעצבת שחושבת גם על שיווק, ייצור והפצה – הוא תהליך מורכב. לעצב משהו יפה בסטודיו זה שלב אחד, אבל להפוך אותו למוצר שאפשר לייצר ולהציע לקהל הרחב – זו משימה אחרת לגמרי.

בהתחלה זה הרגיש לי מרוחק ומלחיץ, אבל היום אני ניגשת לזה ממקום של סקרנות, יצירתיות ורצון ללמוד. אני לומדת כל הזמן איך לאזן בין החלום לעשייה ובין החזון ליישום

עמית: התחילו החיים האמיתיים 🤣

איה: וואו ממש! זה מורגש מהרגע הראשון לאחר סיום הלימודים

לא רוצה להתפשר על אסתטיקה או על ערכים

עמית: שאלה בענייני אקולוגיה – את מזוהה לחלוטין עם אג׳נדה אקולוגית ולמרות זאת את כן משתמשת בעור. איך זה מסתדר?

איה: זו שאלה שמעסיקה אותי המון, כי חשוב לי לשלב בין הערכים האקולוגיים שאני מאמינה בהם לבין השפה האסתטית שלי. שימוש בעור הוא לא בהכרח לא אקולוגי. מוצרים עמידים ואיכותיים שמחזיקים שנים הם דרך משמעותית להילחם בצריכה המהירה ובזבוז המשאבים.

אבל עם זאת, מה שבאמת מרגש אותי הוא מה שקורה היום בעולם החומרים. תעשיית העור מתקדמת מאוד טכנולוגית ויש כיום אינספור חידושים שמפתחים תחליפים אקולוגיים עם מראה, תחושה ועמידות של עור אמיתי. זה תחום שהולך ומתפתח בקצב מסחרר, והוא בדיוק מה שמשך אותי לצאת ללימודים נוספים בניו יורק.

הבנתי שאני חייבת להרחיב את הידע שלי ללמוד לעומק על תחליפי עור, חידושים בטקסטיל ושיטות ייצור חכמות. אני לא רוצה להתפשר על אסתטיקה או על ערכים. אני מחפשת את הדרך לשלב בין יופי, עמידות וקיימות, ולהפוך את זה לחלק בלתי נפרד מהשיטה שבה אני עובדת

עמית: רגע לפני ניו יורק. כמה דגמים כוללת הקולקציה?

איה: הקולקציה כוללת שני ג׳קטים, שתי חצאיות, שלוש שמלות, גופייה, תיק עור אחד, כורסה וכיסא

עמית: נייס. עכשיו בואי נדבר על ניו יורק

איה: אני מאוד אוהבת ללמוד. היתה לי חוויה טובה להיות סטודנטית, ואמנם סיימתי את הלימודים לא מזמן, אבל היה לי ברור שיש לי עוד הרבה מה ללמוד, במיוחד בכל מה שקשור לעולם הייצור, החומרים, והעבודה המקצועית על אקססוריז. פרויקט הגמר שלי בעצם היה כולו אקססוריז – משהו שאני מבינה בדיעבד ולא הבנתי תוך כדי. אז כנראה הכתובת הייתה על הקיר.

נרשמתי ללימודים ובעוד חודש אני נוסעת לניו יורק ללימודי התמחות ב־FIT, בתוכנית שמתמקדת בעיצוב אקססוריז – תיקים, נעליים, חגורות וטכנולוגיות של חומרים. המטרה שלי היא לרכוש כלים פרקטיים שיעזרו לי לדייק את המוצרים שאני יוצרת, להבין את תהליכי הייצור מבפנים, ולבנות תשתית חכמה ואיכותית שאוכל ליישם במותג שלי.

זה צעד מקצועי, אבל גם אישי כי יצאו כמה צירופי מקרים טובים, כולל התמיכה של בן הזוג שלי שיחד קיבלנו את ההחלטה לעבור. מבחינתי זו הזדמנות להעמיק, להרחיב את הכלים שלי, ולחזור עם ידע שישפיע על כל מה שאצור בהמשך

עמית: מה משך ההתמחות הזו?

איה: זו תכנית של שנתיים. השנה הראשונה אינטנסיבית ומלאה בקורסים מעשיים, סדנאות ולמידה טכנית; והשנה השנייה יותר מרווחת ומאפשרת לשלב במקביל גם עבודה מעשית. זה מושלם עבורי כי אני מתכננת להמשיך לפתח את המותג שלי תוך כדי הלימודים

עמית: איזה כיף, חלום של ממש. אז תמשיכי לעצב ולייצר שם?

איה: כן, אני מתכננת לנצל את המשאבים שיש לבית הספר, להעמיק בתהליכי עיצוב וייצור, ולבנות תשתית יציבה להמשך. כבר יש עיצובים בעבודה לדרופים הבאים, והמטרה היא לשלב בין מה שאלמד שם לבין הקשרים שכבר יצרתי בארץ, וכך להבין מהו מודל הייצור הנכון והמדויק ביותר עבורי. ובתקווה, גם ללמוד על השוק שם ולהרחיב את האפשרויות

עמית: ואחרי ניו יורק, איפה את רואה את עצמך בעוד חמש או עשר שנים?

איה: זו שאלה שמרגשת אותי, כי זה כיף לחלום ולפעול כדי להגשים. בעוד חמש שנים אני רואה את עצמי כבר אחרי התקופה בניו יורק עם הרבה יותר ידע, כלים וקשרים בתחום העיצוב והייצור.

אני מדמיינת את עצמי בסטודיו רחב ידיים, עם צוות מקצועי שעובד לצידי, ואנחנו יוצרים יחד קולקציות ומוצרים מתוך שפה ברורה ותשתית יציבה. אני מקווה לנסוע הרבה בין ישראל לעולם כדי להעמיק שיתופי פעולה, ללמוד על תעשיות שונות, ולחבר בין חומר, רעיון ואנשים. אני מאמינה שהמותג שלי כבר יפעל ברמה בינלאומית כי אם כבר חולמים, אז עד הסוף…. 🙂

עמית: אני מאחלת לך בהצלחה ומבטיחה לעקוב. רוצה להגיד לנו עוד משהו?

איה: קודם כל תודה! בפעם הקודמת שראיינת אותי הייתי לפני הגמר של תחרות Redress, רגע לפני שגיליתי שהולכים להדיח אותי – כי הגשתי לתחרות את קולקציית הגמר שלי משנקר, מבלי לדעת שזה מנוגד לתקנון. זו היתה אכזבה גדולה.

אז עכשיו, לחזור ולדבר איתך, דווקא בנקודה הזו שנתיים אחרי כשהמותג שלי יוצא לאור – זו נקודת ציון מרגשת עבורי. תודה על ההזדמנות

עמית: אני כל כך זוכרת את הרגע הזה… אבל כמו כל דבר בחיים, אנחנו עם הפנים קדימה

איה: צודקת לגמרי, זו רק חלק מהדרך וגם לזה יש משמעות גדולה