Going Places: שיתוף הפעולה החדש של שגיא מיה (סניקרבוקס) ונאות

יובל: הי שגיא, מה קורה? מה שלומך בתוך כל הכאוס שמסביב?

שגיא: הי יובל, אני טוב. תקופה מאתגרת לכולם אבל אני מחזיק מעמד

יובל: כן, מחזיק מעמד זו הגדרה טובה. שמחתי – והופתעתי – לשמוע על שיתוף הפעולה שלך עם נאות (טבע נאות), איך זה קרה?

שגיא: האמת שעיצבתי לנאות כבר ב־2021 כחלק משיתוף הפעולה עם החנות שלנו, סניקרבוקס, שעבדו מדהים ממש, ולפני כשנה נאות פנו אליי שוב לשת׳׳פ נוסף, ובחרנו שלא לעבוד על דגם קיים אלא ליצור דגם חדש לגמרי

יובל: וואלה. את השת״פ הקודם פספסתי. מה היה בו, מה הוא כלל?

שגיא: השת׳׳פ הקודם כלל שלושה דגמים של אביב (הדגם הקלאסי שלהם), שני צבעים מעור שעיר עם רקמת הלוגו של החנות על הפרונט, ודגם אחד שהצלחנו לעשות שעשוי כולו משעם (היה מרתק לראות איך מותחים שעם על הנעל)

יובל: נייס. אתה אומר אנחנו והזכרת את סניקרבוקס, תגיד רגע כמה מילים לטובת מי שלא מכיר.ה ולא זוכר.ת את הצ׳אט הקודם שלנו מלפני 7 (!) שנים על החומוס שנתן השראה לנעל שעיצבת ל״לה קוק ספורטיף״

שגיא: חחח מדהים שעברו שבע שנים מאז. ה׳׳חומוס׳׳ היה המקפצה שלי לעולם הזה והנעל הזו קיבלה היום סטטוס של נעל שאנשים רוצים ומחפשים. מאז יצא לי לעצב עוד שני זוגות ללה קוק ספורטיף שהאחרון יצא בתחילת 23 ועוד כמה פרויקטים גדולים במסגרת החנות. 

אני תמיד מדבר ב׳׳אנחנו׳׳ כי החנות ואני זה תמיד אחד עם השני, זה הבית שלי

יובל: תגיד כמה מילים על החנות?

שגיא: סניקרבוקס נפתחה בתחילת 2011 על ידי אוהד להב והייתה לחנות בוטיק הראשונה שהביאה נעליים מהסוג הזה (אז זה הרגיש נורא רחוק מבחינת סטייל). לאט לאט החנות משכה אנשים שאהבו את העולם הזה של נעליים וחיפשו את דגמי הקצה המיוחדים, מה שבנה קהילה של אנשים שהפכו ללקוחות קבועים וחברים לחיים, ואני אחד מהם.

ב־2011 הגעתי לקנות את הנעל הראשונה שלי מסניקרבוקס מתוך אהבה לדבר, ו־14 שנה אחרי מי ידע שזה ישנה לי את החיים.

יובל: נייס. בוא נחזור לנאות: למה זה היה לך חשוב לא לעבוד על דגם קיים אלא ליצור דגם חדש לגמרי

שגיא: קודם כל האתגר היה חשוב לי: אני יודע שאני יכול לעבוד על נעליים קיימות ולהפוך אותם למשהו אחר, אבל הפעם רציתי לעבוד על משהו חדש לגמרי. 

היה לי את הוויז׳ן של לשלב כמה נעליים ביחד. הפכתי את הארכיון והאתר של נאות חיפשתי דגמים שיעבדו ביחד ויתאימו למה שאני מחפש ומצאתי, היה חשוב לי לדעת שאני יכול

בסופו של דבר אחרי שרואים את שלושת הצבעים ביחד רואים שיש הרמוניה מסויימת וכולם עובדים נורא יפה אחד עם השני. באיזשהו מקום אני אשמח לראות אנשים עושים mismatch והולכים עם צבעים שונים. (בדקתי… זה עובד מדהים)

יובל: מה עוד אתה יכול לספר על תהליך העבודה, על השלבים השונים

שגיא: תהליך העבודה פוסט 7 באוקטובר היה שונה מהפעם הקודמת. המלחמה בצפון מנעה ממני להגיע למפעל והכל נעשה בשלט רחוק לעומת השת׳׳פ הקודם, מה שאומר שהתאמת צבעים, עורות, טקסטורות וקונספט לוקחת הרבה זמן והמון back and forth בין תל אביב לצפון. המקום לניסוי וטעייה הצטמצם אבל ידעתי מה אני רוצה ושמחתי שמצאתי פרטנרית כמו רונית קידרון, מעצבת נעליים בנאות, שהבינה את הראש שלי והצלחנו להגיע לתוצר המושלם

יובל: מה היה החזון שלך אם כך מבחינת צבעים, צורות, חומרים, טקסטורות וכן הלאה?

שגיא: החזון העיקרי היה השילוב בין נעלי בית לנעלי הליכה, משמע נעל רב שימושית. רציתי שאנשים יקחו את זה לאן שהם ירצו, בין אם זה לצאת בערב לאכול או לשתות משהו, לצאת לסיבוב עם הכלב או סתם להיות בבית.

מבחינת צבעים אני בנאדם נורא צבעוני בנעליים שלי ורציתי לשלב כמה צבעים וטקסטורות על כל נעל. בכל נעל יש לא מעט צבעים, שלושה פאנלים בצבעים שונים שבנויים כמו פאצ׳ים, תפרים בצבעים נגדיים (contrast stitching) ורקמה גדולה על הפרונט

יובל: שכתוב בה Going Places. נכון?

שגיא: נכון 🙂

כדאי לציין שהמותג שלי ״גוינג פלייסס״ חוגג חמש שנים עם שחרור הנעליים, והחנות סניקרבוקס תחגוג בקרוב 15 שנים אז היה חשוב לנו לשלב הכל ביחד

יובל: והצבעוניות? הסגול והוורוד והחום והאפור – למה הם?

שגיא: אין מדע מדויק מאחורי זה, אני פשוט נורא אוהב נעליים ורודות חחח, אבל שילובי הצבעים לקחו הכי הרבה זמן כי הצבעים נראים שונה על העורות ולמצוא את השילוב הנכון היה עבודה לא קלה, ניסיתי לייצר נעל אחת שתהיה יותר ״משוגעת״ וזאת הורוד, חום, אפור.

בסופו של דבר אחרי שרואים את שלושת הצבעים ביחד רואים שיש הרמוניה מסויימת וכולם עובדים נורא יפה אחד עם השני. באיזשהו מקום אני אשמח לראות אנשים עושים mismatch והולכים עם צבעים שונים. (בדקתי… זה עובד מדהים)

יובל: כלומר לשלב נעליים משני דגמים? אהבתי. קצת כמו ה־twins של קמפר

שגיא: כן לגמרי, אולי זה סתם wishful thinking אבל אני אשמח לראות את זה קורה

יובל: תגיד, איזה תובנות קיבלת מהצד של נאות? היו שיקולים של מה יימכר? קהל יעד? כי בסוף אתה מתאר פה מהלך שמתבסס על הטעם שלך, שהוא לגמרי מבוסס על שנים בתחום, ובכל זאת

שגיא: זה אף פעם לא קל לגרום לאנשים לסמוך עליך במובן הזה של טעם אישי ומה עובד ומה לא, אבל באמת יש לי נסיון של 15 שנה בתחום, אני עובד ברצפת מכירה, אני מעצב ואני יודע למכור את הרעיון שלי. אני שמח שסמכו עליי במובן הזה (בכל זאת הם פנו אליי הפעם) ואני בטוח שרונית האמינה במוצר והצליחה לשכנע שם כמה אנשים שהיססו, לגבי מה יימכר.

השת״פ הזה יימכר בחנות בבלעדיות ואנחנו מכירים את הקהילה ואת הלקוחות שלנו הכי טוב. אני בטוח שתאהב נורא את הקמפיין שעשינו וזה יתן יותר קונטקסט לגבי הזהות של החנות והאנשים מאחוריה

יובל: יפה. מה עוד? משהו חשוב נוסף להגיד שלא אמרת לפני שניפרד?

שגיא: כן: אשמח להוסיף שיש פה המון המון אנשים מוכשרים שעושים דברים נורא יפים וכדאי ורצוי לתמוך ביצירה מקומית, במעצבים ובאמנים מקומיים. ההשקה לנעליים תהיה ב־19.9 בסניקרבוקס (בילינסון 1, ת׳׳א) אשמח לראות את כולם ❤️