כל מה שחשוב ויפה

ברוכים הבאים לאתר החדש שלנו

לכבוד יום ההולדת ה־13 (!) של פורטפוליו - שהתקיים בחודש ינואר - החלטנו שמגיעה לנו מתנה שווה במיוחד: אתר חדש. ואם כבר אתר חדש אז גם כתובת חדשה: prtfl.co.il

מגזין פורטפוליו מפרסם מידי יום כתבות, ראיונות, ביקורות וחדשות בתחומי העיצוב, האמנות והאופנה. למגזין, שהוקם בשנת 2005, עשרות אלפי קוראים מידי חודש, והוא משמש בנוסף כפלטפורמת תוכן לתערוכות, לסיורים בארץ ובחו״ל, למפגשים עם יוצרים ועוד.

קראו עוד על פרוטפוליו

נעלי R800 HUMMUS של לה קוק ספורטיף שעיצב שגיא מיה. צילומים: עמית ראם

הנעל הלאומית? מה קורה כשמעצבים נעל בהשראת חומוס

הלשונית הירוקה של הנעל עשוייה מזמש שעיר בהשראת הפטרוזיליה; הנגיעות של האדום מהדהדות את הפפריקה. הכירו את סניקרס החומוס הראשונות בעולם שעיצב שגיא מיה ל״לה קוק ספורטיף״. ולא, זו לא בדיחה

כששגיא מיה (״הנעליים הראשונות שלי היו אייר ג׳ורדן 5, עליתי לכיתה א׳ עם הריבוק פאמפס״) סיים את השירות הצבאי שלו, הוא הלך לעבוד בנייקי. אחרי שנתיים ניהל חנות של וואנס, בשלוש השנים האחרונות הוא מנהל את החנות סניקרבוקס ת״א, וכיום, למרות שהוא משתדל לא לאגור יותר מדי, הוא מודה שיש לו בבית ״באיזור ה־100 זוגות נעלים״. את לימודי העיצוב עזב אחרי שנתיים, אבל כשנפלה לידיו ההזדמנות לעצב נעליים, הוא ידע מה הוא הולך לעשות: ״כולם אוהבים חומוס. הצבעים של צלחת חומוס צבעונית תמיד מעוררים תאבון״.

Yuval:

הי שגיא, בוקר טוב. מה קורה?

Sagie:

בוקר מעולה, הכל קוּל מה שלומך?

Yuval:

גם. לא רע בכלל! אז בטח כולם רוצים לדעת עכשיו מה הלאה, סניקרס טחינה? אני מניח שאני לא הראשון שמשמיע את התהייה הזו…

Sagie:

חחחח… יש לי כל כך הרבה רעיונות לנעליים שהראש מתפוצץ, אני רק מחכה להצעה הנכונה. בכל מקרה טחינה זה לא יהיה 😅

Yuval:

אל תגיד ככה…

ובכל זאת: סניקרס בהשראת חומוס? כששמעתי על זה בפעם הראשונה הייתי בטוח שמדובר בבדיחה, אבל אז ראיתי את התמונות ומה אני אגיד לך, נראה טוב

שגיא מיה

Sagie:

כן, הרבה חשבו שאני צוחק, ניסיתי לשמור על זה בסוד במשך שנה וחצי וכשסוף סוף הייתה לי את ההזדמנות להעלות תמונות אנשים נדהמו. חיפשתי משהו ישראלי שידבר לכל העולם, היו לי הרבה רעיונות, אבל החומוס ניצח את כולם מכיוון שהוא יכול לדבר גלובלי. כולם אוהבים חומוס (הצבעים של צלחת חומוס צבעונית תמיד מעוררים תאבון)

Yuval:

שנה וחצי? וואלה. אבל בוא נעשה רגע סדר: איך זה התחיל בכלל?

Sagie:

תמיד רציתי לשלב את האהבות שלי לעיצוב ונעליים. אני עובד בחנות בשם סניקרבוקס ת״א, ולפני כשנה וחצי חשבנו שיהיה מגניב לדמיין את הנעל של החנות במידה ותהיה כזאת. באותו שבוע הגיעו לביקור מצרפת החבר׳ה מלה קוק ספורטיף: קנינו להם מנת חומוס, הם אכלו, נהנו, ואז הראינו להם את הסקיצות. אחרי חודשיים בערך של מיילים קיבלנו את הפרויקט ועפתי על זה

Yuval:

הכנת סקיצות מבלי שהם ביקשו? או שהיה בריף כלשהו?

Sagie:

לגמרי בלי שהם ביקשו. פשוט לקחתי את מה שאני יודע שאני רוצה על נעל וקשקשתי את זה, מבחירת חומרים לצבעים ולקונספט

Yuval:

ולמה דווקא המוטיב הישראלי? כי הייתי יכול לחשוב על הרבה רעיונות אחרים

Sagie:

נכון, אבל היינו חייבים להראות מאיפה אנחנו, שהסצנה בארץ תקבל בוסט של חשיפה והכרה מהעולם הזה כי עד עכשיו היינו די מאחורה. חוץ מזה שזה שיתוף הפעולה הראשון בין חנות בישראל למותג בין־לאומי גדול כמו לה קוק ספורטיף, הנעל נמכרת בכל העולם – אירופה, אוסטרליה, יפן – וזה מגניב לדעת שכל מי שירכוש את הנעל בחו׳׳ל יקבל מהחוויה הישראלית, בנעל

Yuval:

מה הרקע שלך בעיצוב?

Sagie:

גדלתי במשפחה של אמנים אז תמיד ציירתי. גיליתי את הפוטושופ בגיל מאוד צעיר ונדבקתי אליו. כשסיימתי את הצבא החלטתי ללכת ללמוד ואחרי כמה נסיונות התחלתי ללמוד במחלקה לתקשורת חזותית במכון טכנולוגי חולון, עד שעזבתי בסוף שנה ב׳. היום אני פשוט נהנה מהעבודה: אני פרילנסר ואני סוג של קריאייטיב דיירקטור של החנות שלנו. אני מעצב מרצ׳נדייז לחנות מחולצות עד מדבקות, והתנסיתי לאחרונה בחלונות ראווה (כיף עצום)

Yuval:

מגניב. למה עזבת את הלימודים?

Sagie:

המסגרת הייתה לי קשה, ההגבלות על העבודות, והרצון לרצות מרצים ולא לרצות את עצמי גרם לי להבין שזה לא בשבילי. לקח זמן אבל החלטתי לעזוב, זו ההחלטה הכי טובה שעשיתי. חשוב להבהיר שאני לא נגד לימודים, הכרתי אנשים שפרחו במסגרת הזאת, לי אישית היה נורא קשה

Yuval:

ברור. זה באמת לא מתאים לכל אחד. ובוא נחזור לנעליים: יש לך רעיון, איך מתקדמים? בכל זאת יש הבדל בין להגיד בא לי לעשות סניקרס בהשראת חומוס לבין לגרום לזה לקרות

Sagie:

אז קח לדוגמה את החומוס שעשיתי: החומרים בנעל נבחרו בדיוק לפי המרקם שלהם במנה, אם זה לשונית מזמש שעיר כדי לדמות פטרוזיליה, או נגיעות של אדום כדי לדמות פפריקה. הקופסה לנעל עוצבה במוטיבים ערביים עם ירוקים ועיטורים בזהב. גם תמונות האווירה של הנעל תוכננו בקפידה כדי לתת תחושה של ארוחה גדולה, הצבעים של המנות חומוס והנעל התאימו בדיוק, ואני חושב שזה מה שעשה את הנעל, אנשים מכל העולם זיהו את המנה.

בנוסף, מכיוון שאני מגיע מהעולם של נעליים כל החיים שלי, ידעתי בדיוק מה אני רוצה. כשהתחלתי לבחור חומרים קודם כל היה חשוב שהנעל תהיה נוחה והחומרים נבחרו בהתאם: העור חייב להיות רך באיזור האצבעות (toebox) הזמש העבה בצד הנעל מתיישן נורא נורא יפה, בצד הנעל איפה שהלוגו בחרתי ב־Linen, סוג של פשתן נורא רך וגמיש וממש ממש נעים ברגל.

אחה הטעויות שעשיתי הייתה לעשות בהתחלה ספידה מעור, חיפשתי משהו יוקרתי אבל אחרי שמדדתי את הסאמפל של הנעל הבנתי שעשיתי טעות והחלפתי את הספידה (הרגל החליקה על הספידה מעור)

Yuval:

מה זה אומר שאתה בעולם הנעליים כל החיים שלך? (ובן כמה אתה בכלל?)

Sagie:

בן 27, אוסף נעליים בערך כל החיים שלי. העיסוק סביב נעליים לא פוסק: הנעליים הראשונות שלי היו אייר ג׳ורדן 5, עליתי לכיתה א׳ עם הריבוק פאמפס, תמיד ציירתי על נעליים. כשסיימתי את הצבא הלכתי לעבוד בנייקי, אחרי שנתיים ניהלתי חנות של וואנס, ועכשיו אני מנהל את סניקרבוקס כמעט שלוש שנים

Yuval:

זה השלב שבו אני שואל כמה זוגות נעליים יש לך…

Sagie:

אני משתדל לא לשמור יותר מדי וללמוד לשחרר לחברים ולמשפחה זוגות שאני לא הולך איתן. בוא אגיד שכרגע יש לי באיזור ה־100 זוגות

Yuval:

ו־100 זה לא יותר מדי. אהבתי…

תגיד, מה הכי הולך היום בחנות? ואפרופו חומוס, יש כזה דבר טעם ישראלי בסניקרס או שכל העולם אוהב את אותם דברים?

Sagie:

היום המשחק השתנה, אם פעם היית נכנס לחנות מודד נעליים, מרגיש את החומרים, נוח לא נוח, היום הסיפור שונה: אנשים יודעים בדיוק מה הם רוצים ואיזה מידה. הרשתות החברתיות שינו את האופן שבו אתה מגלה נעליים, אז מה שהולך הכי הרבה בחנות זה מה שקופץ לך הכי הרבה בפיד. תמיד יש את יוצאי הדופן שבאים ומודדים, ומהם אני הכי נהנה; הם גם מקבלים את הדברים השווים באמת.

טעם ישראלי? הייתי אומר שכל דבר שהוא שחור די קולע לטעם של כולם. מצד שני הקהל מתפתח ונפתח לצבעים ולצורות חדשות ולא מוכרות, שזה כיף

Yuval:

ואם אני מבין נכון כל נעלי החומוס (יש להן שם?) סולד אאוט בכל העולם?

Sagie:

השם הרשמי שלהם הוא R800 HUMMUS והוא סולד אאוט בחנויות הכי חשובות בעולם. אני מקבל מלא פידבקים מלקוחות בכל העולם וזה כיף גדול. באירוע ההשקה שעשינו בארץ נמכרו קרוב ל־90 זוגות. זה חסר תקדים בארץ: חשוב להבין שזה לא נייקי או אדידס, אנשים עמדו בתור כדי לקנות לה קוק ספורטיף

Yuval:

בכמה כסף?

Sagie:

הנעל עלתה 649.9 ש׳׳ח, ומי שקנה אותה בהשקה זכה לקבל מנת חומוס, היו חולצות ומדבקות להשקה, מוזיקה ואווירה

Yuval:

נחמד! מה הלאה? אתה מתכנן לנו עוד הפתעות?

Sagie:

בטח, אני עובד על עוד המון פרויקטים מקווה שבקרוב אוכל לשתף את כולם

Yuval:

אז שאלה מתבקשת אחרונה: איפה ואיך אתה אוהב את החומוס שלך?

Sagie:

איפה: שייקל׳ה בראשון לציון הוא החומוס הכי טוב בארץ (גם הכי צבעוני)

מה אני אוהב: מסבחה עם המון תבלינים 😍😍

Yuval:

מתבקש. משהו חשוב נוסף להגיד לפני שמסיימים?

Sagie:

חשוב להגיד תודה לאוהד להב הבעלים של החנות שהאמין בי ונתן לי יד חופשית, על הנעל ועל המון פרויקטים אחרים. דברים כאלה לא קורים בלי מישהו כזה מאחורה, אז תודה לאוהד 3>

צילום: אילן גורן

פורטפוליו באינסטגרם
עקבו אחרינו
Silence is Golden