שחר מרום: אפשר לקרוא לזה פרינג׳, אבל השם הנכון יותר הוא אמנות בינתחומית

זאת השנה השנייה שתאטרון החנות יוזם פסטיבל בינתחומי בבית טפר, בניין תעשייתי בדרום העיר תל אביב בגבול עם חולון. החנות מתמחה בחיבורים בין טכנולוגיה, מרחב ועשייה אמנותית המשלבת תחומי אמנות שונים: פרפורמנס, מחול, שירה. השנה הפסטיבל מארח שמונה יצירות מתחומי אמנות שונים, חמש מהן הפקות בבכורה; ומציע מופעי תאטרון באולם הבית, סיור תיאטרלי ברחבי הבניין ומופעי מוסיקה מפתיעים בקומות הבנין. 

לפעמים קהל שמגיע להצגות שואל אותי ״מה הם ראו?״, ״האם זה פרינג׳?״. אז אני מסביר שאפשר לקרוא לזה פרינג׳, אבל השם הנכון יותר הוא אמנות בינתחומית – כשתחומי עשייה שונים מתחברים ביחד באמנות המופע, תלוי מה מוסיפים לתבשיל הבימתי (הצגת פרינג׳ יכולה להיות לדוגמה גם שחקן במונודרמה שכתב מחזה עצמאי). 

רחוק מגן עדן

ANNA NIM

התפוח והעץ: עונת החדשות

בפסטיבל סראונד יש לנו רצון להרחיב את גבולות הבמה, ולשאול שאלות על היחס בין מופע ואמנות למרחב תעשייתי. בית טפר הוא בניין עם אדריכלות של שנות ה־60, מין ילד קטן של בית פנורמה שנמצא לידו, סללום גדול של מכוניות שאפשר לטפס איתו לגג הבניין, ודרכו מגיעים לבתי עסק קטנים של מסחר ותעשייה.

יש לי חיבה למבנים כאלה, לדעתי בגלל הצעצוע המפורסם של פישר פרייס משנות ה־80 של חניון מכוניות, שאהבתי מאוד בתור ילד. יש בבניין הזה תנועה מעגלית, יש לו אויר ומראה לים בקומה האחרונה ומרתף מאובק מתחת לאדמה, יש בו חספוס ונקיון אדריכלי ויש בו פינות מסתור שיוצרות השראה לאמנים.

הזמנתי השנה את מורן דובשני, אמנית חזותית נהדרת, להיות המלווה האמנותית של הסיור התאטרלי בפסטיבל, שקראנו לו I’m not a robot. נקודת היציאה למסע האמנותי הייתה קברט רובוטים, על הקשר בין האדם למכונה רובוטית אוטונומית. 

לפעמים קהל שמגיע להצגות שואל אותי ״מה הם ראו?״, ״האם זה פרינג׳?״בפסטיבל סראונד יש לנו רצון להרחיב את גבולות הבמה, ולשאול שאלות על היחס בין מופע ואמנות למרחב תעשייתי

ההתנעה לרעיון הזה הייתה מקרב רובוטים שצפיתי במרכז התרבות בשער העמקים, הטחנה, שבו כחלק ממסורת עולמית עשו קרבות רובוטים ילדים בחוגי רובוטיקה, שבהם רובוט אחד אמור להשמיד את האחר. דמיינתי רובוטים ענקים משתלטים על הבניין, קרב רובוטים עצומים במרתף הבניין שבכל הקומות אלפי צופים מריעים. 

כמובן שלאחר שנרגעתי מהדמיונות, ושוחחתי עם האנשים שמארגנים קרבות כאלה, הבנתי את העלות של ייצור רובוטי ענק והרעיון נאלץ להגנז, אבל המחשבה על הקשר בין אדם לרובוטים, בעידן שבו AI תופס את מקום האדם החושב ואת מקום האדם היצירתי, עניינה אותנו כנקודת פתיחה. 

וכמובן שיש רעיונות ויש אמנים ואת עולמם הפנימי, והאמנים שהצטרפו הציעו מחשבות אחרות על העולם, ועל הקשר בין אדם למכונה. מה שעורר את דמיונם בעיקר, היה הבניין והאפשרות התאטרלית, שנובעת מהמפגש איתו. 

אנה זקרבסקי יוצרת טריו של שני אנשים ומכונית בחניון על גג הבניין, וכך מכונית אחת תהפוך ליומיים לבמת תאטרון מלאת תהפוכות. גיא שרף יוצר דואט בין אדם לרחפן, רחפן כציפור טרף שתרחף בין קומות הבניין ותתקשר עם המפעיל שלה. קרן כ״ץ ויואל רון מציגים את הקופץ הטוב בעולם, ובדמיונם הסללום של הבניין הוא מסלול ריצה בדרך לקפיצה הגדולה ביותר שנבראה.

הקהל שיבוא לסיור, ינוע מגג הבניין, יתנועע בתוך הבניין ויגיע למרתף עם מבט פנורמי על כל הקומות מעליו. הבניין הפך לחלק פעיל בעיצוב התוכן האמנותי, בחווית המרחב של הצופה, שחווה אמנות בתנועה מכל צדדיו.

בתוך האולם של התאטרון יתארחו ארבע הפקות מקור בבכורה, יצירות שמערבבות בין פרפורמנס, תאטרון, סאונד נסיוני ואמנות חושים. כל מופע בפסטיבל ניגש לתאטרון מנקודת מבט שונה על עשייה בימתית, דרך סיפור, דרך חיקוי מציאות, או דרך מופעי קברט וקסמים. הפסטיבל מציע טעמים שונים של חשיבה בימתית, שאמורים לעורר את בלוטות הטעם של הצופים. 

הנוסן, המכשף היהודי של היטלר

Horsing Around

קברט בסרביה

ההצגה Horsing around של היוצרת מעיין לבינגר היא מסע פואטי במערב הפרוע, מיתולוגיה על רוצח שמחפש מחילה. מעיין משלבת מוסיקה, כלי נגינה מאולתרים וחיבור בין עולמות של טראש אמריקאי לאמנות גבוהה. ההצגה ״התפוח והעץ, עונת החדשות״ של היוצרת דניאל שפירא, היא כניסה לעולם טלוויזיוני, אולפן חדשות שאיבד את דרכו, שיקוף של המציאות שנשקפת אלינו מכל מסך כל הזמן. 

מופעי הלייט־נייט של הפסטיבל מציעים קברט מוזרויות לילי מבית היוצר של בסרביה, בר מחתרתי בירושלים, או מופע היסטורי על אמן חושים במלחמת העולם השנייה מבית היוצר של תאטרון הטחנה. בין המופעים באולם יהיו מופעי מוסיקה בקומות הבניין, שמייצרות לבניין פסקול: הבניין משמיע צלילים, יש בו התרחשות אמנותית, הוא מדבר בשפה אחרת.

החנות מעוניינת שהקהל שלנו יבוא מוכן לאחר צהריים מלא בבניין, ולהכנס לתיבת הפתעה תעשייתית, jack in the bix, ולמלא אחר הצהרים בהצגה, מוסיקה, סיור תאטרלי ומופע לייטנייט של קברט או קוסמות. המטרה שלנו היא צלילה לעולם של דמיון ואמנות משעשע, מעורר מחשבה ומטריד.

הישארו מעודכנים והירשמו לניולזטר שלנו. כדאי!

הרשמה

הפסטיבל הראשון התקיים שנה שעברה, כשהחלה המלחמה עם לבנון, והשנה המלחמה ממשיכה וממשיכה, ויש חרמות על תרבות מהעולם, ויש רצון להשתיק אמנים מבפנים, ויש תחושה שהתרבות נאבקת על חייה כדי לשרוד. לא ניתן לברוח מהמלחמה, מישראל, מהמציאות שאנחנו בתוכה כבר שנתיים. 

עבורי, לייצר יום חלום דרך אמנות ועשייה, לתת מקום ליצירה אמנותית נועזת, ולהצמיח אמנים חדשים, זו תשובה למציאות בחוץ. האמנות היא מרחב שפותח גבולות חדשים למרחב של המציאות. הוצאת אמנות למרחבי הבניין, היא אמירה – האמנות כאן כדי להשאר, היא חלק מהמרקם של חיים, לא משנה מה קורה.

פסטיבל הוא קרקע פוריה להצמיח זרעי אמנות קטנים, לגלות אמנים חדשים ולהתחיל התחלות חדשות, שאולי יהפכו להיות מופעים פורצי דרך שילוו את הסיפור התרבותי שלנו קדימה.

–
האמן שחר מרום הוא המנהל האמנותי של תאטרון החנות, של תאטרון הקרון בירושלים ושל פסטיבל הבובות הבינ״ל בירושלים

פסטיבל Surround
תיאטרון החנות
בית טפר, תל גבורים 5, תל אביב
31.10-1.11