״בהתהוות״: ורוניק ענבר בסטודיו גבי יאיר

״בהתהוות״, תערוכת היחיד של ורוניק ענבר, מוצגת בימים אלה בסטודיו של האמן והאוצר גבי יאיר (שגם אצר את התערוכה). יאיר בחר להציג עבודות דיו לצד עבודת צילום ועבודה מוקרנת, ובכך להדגים את אופייה הייחודי של עשייתה של ענבר, שנעה כל העת בין יצירה, מחשבה ותודעה; וגם להבליט את אופייה המחפש והנודד של שפתה האמנותית, ואת יכולתה לבחון מושגים מרכזיים – זמן, תנועה, היווצרות – דרך חומרים ותהליכים מגוונים.

הדימויים שבתערוכה מזמינים את הצופה להיכנס אל תוך תהליך שאינו מבקש הכרעה או סיום, אלא מאפשר שהייה, התבוננות, התעכבות. דרך פעולות חוזרות של רישום, טפטוף ומחיקה, נבנית שפה חזותית הנשענת על איטיות, חזרתיות וקשב.

העבודות מתפתחות מתוך עצמן, כמו אורגניזם חי, נעות בין מקריות לחוקיות פנימית, ומאכלסות מרחב שבו ציור אינו תוצר סופי. בחתימת הקו, בנזילת הדיו או בהתרחשות הדיגיטלית המוקרנת – נוכחת תמיד תחושת הזמן – כעדות למה שהיה, למה שנעלם, ולמה שעדיין מתהווה. הזמן אצל ענבר אינו רק נושא, אלא חומר גלם: הציור הוא מנגנון חקירה של רגע, זיכרון, חוסר־ודאות.

אם בתערוכת היחידה הקודמת של ענבר, ״כשעיגול הופך לשמש״ (אוצרת: נטע מוזס, סדנאות האמנים ירושלים, יוני 2025), נשאלה השאלה מתי קו אחד הופך לעולם, הרי שבתערוכה הנוכחית, הקו הזה הופך לגוף חי, נושם, משתנה, שממשיך לייצר את עצמו בזמן אמת.

ההבדל בין שתי התערוכות אינו רק בחומר ובטכנולוגיה, אלא במוקד המבט: מהחוץ פנימה. בעוד שעבודת הווידאו עבדה עם אור, הקרנה ואלגוריתמים, ב״בהתהוות״ הדגש הוא על מגע ישיר, על איטיות הגוף, על האינטימיות עם החומר. המעבר בין אלה חושף את המתח שבין פעולה דיגיטלית לפעולה גופנית, בין הציור כאירוע של עין לבין הציור כפעולה של יד. בכך נפרשת קשת העשייה הרחבה של ענבר, שבה טכנולוגיה, ציור ומחשבה מתקיימים יחד כצורות שונות של חיפוש אחר התהוות.

״בהתהוות״ מציעה לצופה מרחב של זמן מתמשך – ציור שהוא גם פעולה, גם מחשבה וגם נשימה. כאן, כל דימוי משמש עדות לרגע שנעלם, והבטחה לדבר מה שעדיין נוצר.

---

ורוניק ענבר | בהתהוות
אוצר: גבי יאיר
סטודיו גבי יאיר, מוסינזון 3 תל אביב
נעילה: 22.11