הזוכה בפרס ע״ש צילה ירון לשנת 2025: אתי אברג׳ל

הזוכה בפרס צילה ירון לאמנות ישראלית לשנת 2025 היא אתי אברג׳ל – אמנית מיצב, פסלת ורשמת מוערכת ובולטת, יוצרת מובילה בארץ ובעולם. לאברג׳ל הוענל פרס בסך 200 אלף שקלים, סכום שיא בעולם האמנות, בטקס מיוחד שהתקיים אתמול במוזיאון תל אביב. זו הפעם השנייה שבה מחולק הפרס; בשנה שעברה זכתה בו האמנית יהודית סספורטס.

לאורך השנים הציגה אברג׳ל קול ייחודי ביחס למגמות הבולטות באמנות הישראלית, השתתפה והציגה בתערוכות יחיד וקבוצתיות רבות וקיבלה הכרה מקומית ובינלאומית, כולל השתתפות בתערוכה הבינלאומית המרכזית בביאנלה לאמנות בוונציה. במקביל הרצתה בבצלאל ושנקר, ונחשבת למרצה אהובה שהשפיעה על דורות שלמים של תלמידים.

אברג׳ל נבחרה בהחלטה משותפת של ועדת השיפוט בראשות רבקה סקר, יו״ר ארטיס; מירה לפידות, האוצרת הראשית של מוזיאון תל אביב; ואבי לובין, האוצר הראשי של המשכן לאמנות עין חרוד.

ועדת הפרס קיבלה המלצות מידי שמונה מומחים מעמדות שונות בשדה האמנות המקומי: ד״ר גליה בר אור, אוצרת חוקרת ומרצה; דלית מתתיהו – אוצרת בכירה לאמנות ישראלית במוזיאון תל אביב; ד״ר אירנה גורדון – אוצרת ראשית במוזיאון פתח תקווה; איה מירון – חוקרת, מרצה ואוצרת עצמאית; סאלי הפטל נווה – אוצרת עצמאית; שיר מלר ימגוצ׳י – אוצרת מוזיאון וילפריד ישראל; ד״ר חוסני אל׳חטיב שחאדה – חוקר ומרצה; רן קסמי אילן – אוצר ומנהל משכן האמנים, הרצליה.

הפרס מאפשר לי מרחב חדש של פעולה, מאשש ומחזק את הלגיטימציה להמשיך בעבודת הסטודיו הסיזיפית, ומחזק את האמון מחדש במדיום לאחר שנתיים של חוסר הוודאות שבו אנחנו חווים

בנימוקי הוועדה נכתב: ״כבת למהגרים ממרוקו, ממשפחה מסורתית שהתיישבה בפריפריה החברתית והגיאוגרפית של ישראל, אברג׳ל עוסקת באופן פורץ דרך בנושאים של זהות, הגירה, מעמד ותהליכי הסתגלות, מתוך דיאלוג עם האמנות המערבית של המאה ה־20. השפה הפיסולית הפואטית הייחודית שלה הטביעה חותם בהיסטוריה של האמנות הישראלית. אברג׳ל השפיעה על דורות של אמנים כאמנית וכמורה״.

במסגרת הפרס יוענקו לאברג׳ל 100 אלף שקלים באופן אישי, ושאר הסכום יוקדש לרכישת שתי יצירות של האמנית עבור אוספי הקבע של כל אחד מהמוזיאונים. זאת על מנת לאפשר לאברג׳יל שנה שלמה של יצירה בסטודיו, חפה מדאגות כלכליות.

״זכות גדולה היא לי להיווכח בהכרה ובבחירה ביצירתי כראויה לפרס משמעותי שכזה״, אמרה אברג׳ל על במת הטקס. ״כל הכרה נושאת בחובה אחריות. כמי שפועלת בזירה מתחילת דרכי באופן עצמאי, ומחוייבת לאמת היצירה הנובעת ממני בעל כורחי ומתוכי, הפרס מאפשר לי מרחב חדש של פעולה, מאשש ומחזק את הלגיטימציה להמשיך בעבודת הסטודיו הסיזיפית, ומחזק את האמון מחדש במדיום לאחר שנתיים של חוסר הוודאות שבו אנחנו חווים״.

את הפרס יזמה משפחתה של צילה ירון ז״ל שהלכה לעולמה בשנה עברה. ירון הייתה אספנית אמנות בולטת, שפעלה רבות בחייה לקידום האמנות הישראלית, לרבות סיוע ותמיכה כלכלית באמנים.ות (לעיתים באופן סמוי) וחיבור בין יצירותיהם לבין קהלים שונים. הפרס נושא את שמה על מנת להכיר בהשפעתה ובחשיבות תרומתה, ועל מנת להמשיך את עשייתה.

בני משפחתה של צילה – גיורא, גילי, נועה ותמר ירון מסרו: ״אנחנו מאושרים לפעול שוב למען קידום אמנות ישראלית ולמען יצירתה של אמנית חשובה; וגאים ביכולתנו להמשיך את ייעוד חייה של צילה בשמה ולמענה״.

״חשיבות הפרס היא לא רק בגודלו אלא בהחלטה להתרכז בדור הביניים״, הוסיפה רבקה סקר. ״ישנם פרסים למפעל חיים ואחרים לאמנים בראשית דרכם, אבל מעטים מופנים לדור הביינים. הפרס מאפשר לאמן הזוכה להתרכז בעבודת הסטודיו״.