רוטשילד 104 // עאישה קאדרי

פורטפוליו בשיתוף מרכז אדמונד דה רוטשילד

---

מי?

עאישה קאדרי, בת 24, מתגוררת בטירה. גדלתי בבית שבו האמנות הייתה חלק בלתי נפרד מהיומיום, כי שני הורי הם אמנים בעצמם. כבר מגיל צעיר נחשפתי לעולם האמנות והרגשתי שזו השפה שלי. סגנוני האמנותי מתאפיין באקספרסיוניזם – אני אוהבת לבטא דרך הציורים שלי את הרגשות והתחושות הפנימיות ביותר, ולהעביר את מה שעובר בי בצורה ויזואלית ועמוקה.

התערוכה

״רודפות״ במרכז אדמונד דה רוטשילד, באוצרותה של מאיה במברגר ואוצרת המשנה עדי לם. התערוכה עוסקת ברוחות שמלוות אותנו או עוקבות אחרינו, בתודעה ובזיכרון. בשנה האחרונה התכנסנו, תשעה אמנים ואמניות ושתי אוצרות, לקהילה ארעית של לימוד משותף על ועם רוחות רפאים.

דרך קריאה בתיאוריה, מפגשים וירטואליים בסטודיו של חברי הקבוצה, משחקים, טקסים ושיחות על חוויות חיים, אספנו כלים והרכבנו לנו שפה לדיבור עם רוחות. אנחנו רודפות בלשון אקטיבית, לא רדופות, כי בחרנו לנסות לשהות במחיצתן ולא לגרש אותן מיד, הסכמנו להאזין להן מתוך טראומות אישיות וקולקטיביות ומתוך מה שניסינו אבל לא הצלחנו לשכוח, להדחיק או לשתוק על אודותיו.

העבודות

בתערוכה אני מציגה שני ציורי שמן. הציור ״בַּסְמָה״ מספר את הסיפור של סבתא רבא של אמא שלי, שגדלה בכפר כויכאת. הציור מתאר את הרגע שבו סבתא רבא הייתה שרה בשדה, וקולה המתוק והעוצמתי נשמע למרחקים. הרועים ושיירות הגמלים שעברו בסביבה עמדו והקשיבו לה בהשתאות. הוא מסמל את הרגע שבו הכל עצר כדי להקשיב לה, את הקסם שבאותו הרגע.

הציור השני ״ללא כותרת״, מציג דמות נשית שנוכחת ברבות מעבודותיי רבות. זוהי דמות עם שיער שחור ופרצוף מוזר ומיוחד, שתמיד הייתה לה נוכחות עזה ומעוררת תשומת לב. בציור הזה ניסיתי להציג את הרגעים של חיפוש אחר חופש בתהליך, תוך שימוש בצבעים ובקומפוזיציה שממחישים את התחושות הפנימיות והמאבק הפנימי של הדמות.

בשני הציורים השתמשתי בטכניקות חדשות להבלטת צבעים מסוימים, דבר שהוסיף תחושת עומק ועניין ויצר קשר חזק ומעמיק בין הצופה ליצירה.

לימודים

למדתי בחוג לאמנות באוניברסיטת חיפה והיום אני לומדת לתעודת הוראה. בסיום לימודי האמנות הצגתי תערוכת גמר שהודות לה סיימתי בהצטיינות. זכיתי גם בפרס על שם האמן אורי קצנשטיין, ולאור הישגיי האקדמיים קיבלתי הצטיינות יתרה, עם הציון הגבוה ביותר במחזור שלי.

תקופת הלימודים הייתה עבורי מסע של חקירה יצירתית. לא רק של לימוד טכניקות, אלא גם של חיפוש אחר השפה הוויזואלית האישית שלי. כל טכניקה שלמדתי, כל כלי שהתווסף לי – הפך לחלק מהדרך שבה אני מביעה את עצמי.

במהלך הלימודים התמקצעתי בשימוש בצבעים והבנת הדרך שבה אפשר לשלב בין הצבע והקומפוזיציה, כך שכל עבודה תוכל לשדר את הרגשות והמסרים שלי באופן שהכי מדויק ונכון לי. הייתה זו תקופה שבה למדתי לא רק את האמנות, אלא גם את עצמי – איך לפתח רעיונות, איך לעבוד עם החומרים ואיך להפוך את החזון שלי למציאות. זה היה תהליך של צמיחה, שבו התוודעתי יותר לעולם האמנות ולמקום שלי בתוכו.

קילומטראז׳

הצגתי בשתי תערוכות קבוצתיות בגלריה רו ארט – ״שאטל 3״ (2024) ו״קבוצתית״ (2025); בתערוכה הקבוצתית ״אור פרא״ בגלריה גבעת חביבה ובתערוכה הקבוצתית ״יש שד בחדר״ בגלריה זוזו (2025). זכיתי בפרס פרס אורי קצנשטיין למצטיינים בתערוכת בוגרי בית הספר לאמנות באוניברסיטת חיפה. השתתפתי בתוכנית השהות המשותפת (רזידנסי) של המרכז המשותף לאמנות גבעת חביבה ואני חלק מרשת בוגרי מרכז אדמונד דה רוטשילד.

עתידות

הדרך נמשכת ואני הולך לאן שהחיים מובילים אותי. הפעם משהו חדש מתחיל, רחב יותר ממה שהיה קודם, עם אופי שונה לגמרי – סגנון שעדיין לא הופיע בעבודות שלי ודמויות חדשות שנולדות לראשונה.

---

רודפות
אוצרת: מאיה במברגר
מרכז אדמונד דה רוטשילד, שדרות רוטשילד 104, תל אביב
נעילה: 20.2