כל מה שחשוב ויפה
גלינה בלייק, I, Eye, and AI
גלינה בלייק, I, Eye, and AI

גלינה בלייק // I, Eye, and AI

גלינה בלייק הציגה בסיאול פרויקט שנוצר מתוך דיאלוג בינה לבין מערכת אלגוריתמית, שמבוסס על סריקות רשתית העין שלה. בעבודתה עם בינה מלאכותית היא מרגישה שנוצר אורגניזם היברידי אחד, שמרחיב את היכולות של שתיהן

אני גלינה בלייק, אמנית רב־תחומית הפועלת מזה שנים רבות בזירות שונות של אמנות וטכנולוגיה. עבודתי חוקרת את היחסים המורכבים בין תפיסה אנושית לבין בינה מלאכותית, ומבקשת לפתח שפה אמנותית שבאמצעותה אדם יכול לתקשר עם המציאות הטכנולוגית החדשה. אני מארחת ומארגנת את הפלטפורמה הבינלאומית Islat Leonardo – Laser Taks Jerusalem, המהווה מרחב למפגש ולדיאלוג בין אמנים למדענים.

כאמנית ניו־מדיה השתתפתי בתערוכות ובפסטיבלים שונים. בפרקטיקה האמנותית שלי אני מתייחסת לבינה המלאכותית כאל ידידה, ולא ככלי בלבד. אני רואה בה שותפה פעילה בתהליך היצירה ומזמינה אותה לדיאלוג פתוח, מתמשך ומפרה.

צילום: ליובה מוסקו

צילום: ליובה מוסקו

צילומים: מ״ל

צילומים: מ״ל

בדצמבר 2025 התקיימה תערוכת היחיד שלי במוזיאון לאמנות עכשווית CICA בדרום קוריאה, שבה הצגתי את הפרויקט I, Eye, and AI (אני, העין והבינה המלאכותית) – פרויקט שנוצר מתוך דיאלוג מתמשך ביני לבין מערכת אלגוריתמית. נקודת המוצא של הפרויקט הייתה הרצון להתבונן בטרנספורמציה של דימוי באמצעות תיאור מילולי – תהליך המבוסס על שרשרת של פרומפטים החוזרים ומייצרים וריאציות מתמשכות.

הרעיון נולד מתוך חוויה אישית: לפני זמן מה התעוררה אצלי בעיית ראייה שמקורה ברשתית העין. כחלק מהמעקב הרפואי עברתי סדרה של סריקות אופטיות של הרשתית. עבור אמנית ויזואלית, הראייה היא כלי העבודה המרכזי, ומתוך כך מצאתי את עצמי נשאבת אל שאלות של ביו־אופטיקה: איך נוצר דימוי על גבי הרשתית, ואיך אפשר לייצג אותו, לפרק ולהתבונן בו מחדש.

לאמן בן־זמננו יש שליחות: לסייע לתודעה הקולקטיבית להתגבר על הפחד מהחדש והבלתי־נודע. אני מאמינה שהאמן הופך לסוג של נביא כשהוא משלב חשיבה קונספטואלית ואינטואיציה אמנותית עם יכולותיה של הבינה המלאכותית

ביקשתי מהרופא שלי, ד״ר יואל הנהרט, לשלוח אליי את סריקת הרשתית, ואת הדימוי הזה ״הראיתי״ לבינה המלאכותית. ביקשתי ממנה לתאר את מה שהיא רואה, מבלי להסביר או לחשוף את מקור התמונה. התיאור שהתקבל היה משכנע ומדויק למדי.

לאחר מכן הזנתי את הטקסט הזה למערכת המייצרת דימויים – וכך נוצר דימוי חדש. את הדימוי החדש אפשר שוב לתאר במילים, להזין חזרה למערכת, ולהמשיך את השרשרת. עקרונית, מדובר בתהליך אינסופי. אני עצרתי לאחר שבעה מחזורים, אבל כבר אז התרחקנו מאוד מהדימוי המקורי של הרשתית שלי.

באמצעות הבינה המלאכותית, ובתהליך שבו דימוי הופך למילה, מילה לדימוי חדש, ומתוכו נולד ייצוג מילולי נוסף, הפך ה־eye שלי לדימוי אחר לחלוטין – פנטסטי, מרובד, עתיר אסוציאציות ומשמעויות.

התערוכה ב־CICA כללה הקרנת וידאו על קיר, אובייקט וידאו תלת־ממדי המדמה תהליך של סריקה שכבתית של הרשתית, וסדרת עבודות גרפיות המבוססות על דימוי קשתית העין, שבה האישון הופך לתהום שחורה – פורטל אל הלא־נודע.

אני מרגישה שיחד עם הבינה המלאכותית אנו הופכות למעין קנטאור: אני מעניקה את המחשבה הקריאייטיבית, והיא מספקת את האנרגיה הגנרטיבית – כוח הסוס. שתינו יחד יוצרות אורגניזם היברידי אחד, המרחיב ומעצים את יכולותיהם של שני הצדדים.

בעיניי, הקדמה הטכנולוגית והמדעית מקדימה היום את יכולת ההפנמה הקולקטיבית של התודעה האנושית. תפקידו של האמן הוא לגשר בין האיטיות היחסית של התודעה ההמונית לבין המציאות הטכנולוגית החדשה. האמן פועל הן במישור המנטלי והן במישור החושי, וכשהוא משלב בעבודתו בינה מלאכותית ומפעיל קודים חזותיים, מילוליים, קוליים ומרחביים – הוא מסוגל להטביע את הצופה בחוויה אימרסיבית חדשה של מפגש עם טכנולוגיה.

מנקודת מבט זו, לאמן בן־זמננו יש שליחות: לסייע לתודעה הקולקטיבית להתגבר על הפחד מהחדש והבלתי־נודע. גם סביב הקטרים הראשונים, כידוע, נולדו חרדות ומיתוסים רבים. אני מאמינה שהאמן הופך לסוג של נביא כשהוא משלב חשיבה קונספטואלית ואינטואיציה אמנותית עם יכולותיה של הבינה המלאכותית.

זהו תהליך יצירתי הממזג אינטליגנציה רגשית אנושית עם אלגוריתמים של מכונה, ומאפשר יציאה אל מעבר לגבולות ה״אני״. זוהי פרקטיקה עוצמתית במיוחד, וחוויה יצירתית שכמעט ולא ניתנת לתיווך או להעברה.

birds

דרום קוריאה היא מדינה המגלה עניין עמוק באמנות טכנולוגית עכשווית. בסיאול ובקוואנג׳ו פגשתי מוזיאונים ומרכזי אמנות רבים שעוסקים בפרשנות של המציאות הטכנולוגית החדשה. תערוכות אלו עתירות תקציבים, ומתקיימות לרוב בתמיכת חברות הייטק גדולות, ובראשות ובמימון של רשויות מקומיות.

הרשימו אותי במיוחד קני המידה והפרופורציות של המסכים בגלריות ובמוזיאונים: מסכים בגובה של עשרה מטרים ואף יותר, בטכנולוגיית OLED ובאיכות מרהיבה, המתנוססים באולמות תצוגה רחבי ידיים. המראה עוצמתי ומעורר השתאות. לצד זאת נוכחים מרחבים רבים של אובייקטים קינטיים ואינטראקטיביים מורכבים, היוצרים תחושה של מגע ישיר עם טכנולוגיות העתיד.

כבר בשדה התעופה מקבל את פני הנוחתים מסך רציף באורך של כחצי קילומטר, שעליו זורמת ללא הפסקה עבודת וידאו־אנימציה מתמשכת. נדמה לי שהקוריאנים מבינים לעומק את חשיבות תפקידו של האמן בעיצוב דימוי העתיד, ומשקיעים מאמצים ומשאבים כדי שהמציאות הטכנולוגית תישא מאפיינים אנושיים, חווייתיים ורגשיים.


מדור הגשות כולל חומרים שהתקבלו במערכת פורטפוליו. שלחו לנו סיפורים חדשותיים, מידע בלעדי ופרויקטים מעניינים ותקשורתיים. פרטים נוספים בעמוד ההגשות שלנו

מעבר לתוכן מרכזי, for shortcut key, press ALT + zמעבר לסגיר, for shortcut key, press ALT + x
Silence is Golden