הרשימה המשותפת // 5.2.26
גיא ברנרד רייכמן ונועה אירוניק בגלריה רוזנפלד
״איחוי״, תערוכת יחיד לגיא ברנרד רייכמן, תפתח הערב (5.2) בגלריה רוזנפלד בתל אביב (אוצרת: מיה פרנקל טנא), ובה יוצגו שני גופי עבודה נפרדים, שהמשותף להם מצוי במחווה גופנית יומיומית ומתעתעת – החיוך. דרך שתי סדרות של עבודות – תבליטים של ״חיוכי מתנחלים״ וציורים מיניאטוריים המבוססים על סיקור משפט דמיאניוק, שוזר רייכמן בין הביוגרפיה האישית והמשפחתית לבין הזיכרון ההיסטורי והמציאות הפוליטית המקומית.
בחדר הפרויקטים תפתח ״אין מנוחה לרשעות״, תערוכת יחיד לנועה אירוניק. אם בעבר עסקה אירוניק בתיאור הלך הרוח של הדמויות מתוך עמדה של ריאליזם חברתי, בסדרה הנוכחית היא מתמקדת במחוות גופניות, בסגנון ובשפה ציורית הנוטה להפשטה. לפיכך, ניכרות בציורים החדשים השפעות מודרניסטיות מוקדמות, דוגמת הקוביזם של פיקאסו ובראק.

גיא ברנרד רייכמן בגלריה רוזנפלד. צילומים: מ״ל

נועה אירוניק בגלריה רוזנפלד. צילומים: מ״ל
לי אורפז, אוסקר אבוש ומיטל כץ מינרבו בגלריה מנשר
״נכסים ניידים״, תערוכה משותפת ללי אורפז, אוסקר אבוש ומיטל כץ מינרבו, מוצגת בגלריה מנשר בתל אביב. זוהי תהלוכה/שיירה שמורכבת מציורים, צילומים, מסכים, פסלים ואובייקטים נוספים – שהחיבורים ביניהם יוצרים הקשרים חדשים והיברידים כדי לתהות לגבי שאלת ייצוגו של הנכס הנייד.
השיירה/תהלוכה היא פעולה שנמצאת תמיד בהתהוות – שטח מעבר. השיירה מגלמת בתוכה מושגים כמו הגירה, פליטות, גלות, ונושאת עמה טראומה. בתוך פעולת המעבר יש חיפוש מתמיד אחרי תחושת שייכות, ניסיון מתמיד לתפוס רגע חמקמק, אך לשווא. מה אנו נושאים איתנו? במה החפץ נטען? מה אנו מעבירים הלאה, כשנקודת המוצא אינה ברורה ונקודת ההגעה אינה ודאית?

לי אורפז בגלריה מנשר. צילומים: מ״ל

אוסקר אבוש. סטילס מווידאו

מיטל כץ מינרבו
רונית מירסקי בתיאטרון תמונע
״קפיצת גדילה״, תערוכת יחיד לרונית מירסקי, מוצגת בתיאטרון תמונע בתל אביב. מירסקי, כאמנית וכאם לילד עם תסמונת דאון, מציגה ארבעה מוקדים שכל אחד מהם מתבונן על הסיטואציה מזווית אחרת. היא משתמשת בטכניקות, חומרים ודימויים שונים המביעות התמודדות ביולוגיות, התפתחותי, נוירולוגיות וחברתית של הורות לילד עם תסמונת דאון.
בשנים האחרונות נושא ה״אחרות״ הפך למרכזי בעבודתה. היא בוחנת את השפעת הסביבה על הזהות ההורית של הורים לילדים עם צרכים מיוחדים, כמו גם את עמדות החברה כלפי הגדרות זהות שונות אלה. התערוכה לא מתארת פתרון או הבטחה, אלא מצב מתמשך שבו גליץ׳ בקוד, מאמץ התפתחותי, מבטים חיצוניים וחסד קיומי מתקיימים בו־זמנית.

רונית מירסקי בתמונע. צילומים: ניקול אילאייב
המעגל בגלריה אגריפס 12
התערוכה ״המְּעַגֵּל״ תפתח הערב בגלריה אגריפס 12 בירושלים (אוצרות: בתיה רוזנק, פנינה שלוי) ותעסוק בעיגול – צורת יסוד הנוכחת ביקום, בגוף, בזמן ובמרחב האנושי. העיגול מופיע בתערוכה כמחווה חומרית ומושגית, כצורה וכפעולה.
העבודות יציגו מבעים אמנותיים מגוונים לצורת העיגול, במרחבים הנעים בין הקוסמי לאינטימי: יצירות העוסקות במעגלים הקשורים לטקס, למאגיה ולפולקלור; לגוף ולנשיות; למלאכות יד המקבלות פרשנות רוחנית וטקסית ולמחוות יומיומיות פיוטיות של מבט מהורהר; לרגעים של השתהות ומחשבה על הסביבה היומיומית. זוהי מחווה חוזרת המבקשת לחבר בין חומר לרוח, בין פעולה לזמן.

רות מגל בגלריה אגריפס. צילום: נעה בכנר
ניצן גלעדי בגלריה אורית ושדי
״סרט צילום״, תערוכת יחיד לניצו גלעדי, תפתח הערב (5.2) בגלריה אורית ושדי בתל אביב (אוצרת: אורית ושדי). גם כשהוא צלם, ניצן גלעדי הוא קולנוען. הוא יושב ומחכה בסבלנות ורק כשהסצנה נבראת הוא מקליק. מבעד לעדשה שלו העולם כולו הוא קולנוע. רומנטי, דרמטי, פנטסטי, לא מכאן. כל תמונה היא סיפור שלם שמסופר בהרף עין.
הצילומים שלו הם סצינות שהפציעו מהחלומות שלנו, מעולמות רחוקים. החופים והנמלים של ישראל נצבעים בגוונים של מדינות אירופאיות, מצפה רמון היא פני הירח ובנייני הבטון הענקיים – מיניאטורות – פיסות יחידות שמדווחות לנו מתוך פאזל של אלפי חלקים.

ניצן גלעדי בגלריה אורית ושדי
שיח עם עץ בגלריה YAART
התערוכה ״שיח עם עץ״ מוצגת בגלריה YAART שביער המאכל ביתן אהרון (אוצרת: עדי אדר), ובה העץ אינו רק תפאורה או חומר גלם הממתין לעיבוד – אלא ישות חיה, שותף פעיל ובעל קול במרחב.
לתערוכה הוזמנו 23 אמנים ואמניות, שיצאו מחלל הסטודיו המוגן ויצאו לדיאלוג עם עץ ספציפי ביער. הם למדו את אופיו של העץ, את תנועותיו ואת רחשי הטבע הסובב. התוצאה היא סדרת מיצבים רב־תחומיים המגיבים למקום, שזורים בין הענפים ומושרשים באדמה. העבודות בוחנות את מערכת היחסים המורכבת שבין אדם, יצירה וטבע.

גלריה YAART. צילומים: עדי אדר

גדעון סער

שולי שוחט
הגשר: פנימה והחוצה באוניברסיטת תל אביב
התערוכה ״הגשר: פנימה והחוצה״ תפתח מחר (6.2) בספרייה למדעי החברה, לניהול וחינוך באוניברסיטת תל אביב (אוצרות: ורה גייליס, יאנה וולקוב, קייט פינקלשטיין). התערוכה עוסקת במגוון נוירולוגי, ומציעה מבט על המרחב בין העולם הפנימי העשיר והמורכב לבין החברה הסובבת אותו.
בתערוכה מוצגות עבודות האמנים בליווי טקסט תיעודי או אמנותי בגוף ראשון. בטקסטים אלה מתארים האמנים את הקשר בין מצבם הנוירו־שונה לבין תהליך היצירה, וממחישים כיצד אופני תפיסה, חשיבה או חוויה ייחודיים מעצבים את הפרקטיקה האמנותית שלהם. חוויותיהם הופכות למקור ידע והבנה של התפקיד שממלא האמנות בחייהם של אנשים נוירו־שונים – ככלי לוויסות עצמי, לעיבוד המציאות, לתקשורת ולבניית קשר עם העולם.

שהם חירורג באוניברסיטת תל אביב. צילומים: מ״ל

לאה גליקשטרן

שחר נתנזון
קבוצת עליזה בסוטרה
״לבד ביחד״, תערוכת הבכורה של ״קבוצת עליזה״, תפתח הערב (5.2) בסוטרה – חלל חדש בנווה שאנן בתל אביב. ברקע התערוכה עומד הספר ״אליס בארץ הפלאות״ לא כסיפור ילדים, אלא כמנגנון מחשבה – רגע שבו העולם מתפרק והמציאות מקוטעת, בלתי ניתנת לאחיזה. התערוכה מתייחסת אל ״ארץ הפלאות״ כמאגר של דימויים ומצבים – שיבוש של קנה־מידה, היפוך תפקידים, והחלפת ההיגיון המוכר .
קבוצת ״עליזה״ התגבשה מתוך קשר אנושי ויצירתי סביב עשייה משותפת, ומורכבת מיוצרים הבאים מרקעים, מקצועות ופרקטיקות שונות. הבחירה להציג את התערוכה בחלל הסמוך לתחנה המרכזית מסמנת את המעבר בין מציאויות שמתקיימות במקביל, כמו שהן מתגלמות בתערוכה.

שי צדוק בסוטרה. סטילס מווידאו

שירה קניג. צילום: מ״ל

איתי הוז. צילום: ורד אדיר












