Disable/Enable big cursor white
Disable/Enable big cursor black
גדולים מהחיים: התכשיטים של קרן וולף בשבוע האופנה פריז
המרחק בין הסטודיו של קרן וולף בנווה צדק למסלולי התצוגה של פריז אולי גדול גיאוגרפית, אבל מבחינת מעצבת התכשיטים זה אותו קו יצירתי בדיוק: תכשיטים שנולדים בעבודת יד אינטימית בתל אביב וממשיכים משם אל הבמה הבינלאומית. השנה הביאה אותה העבודה גם למסלולי שבוע האופנה בפריז שהתקיים בתחילת החודש.
וולף הציגה במסגרת שיתוף פעולה עם המעצב הישראלי־אמריקאי קובי הלפרין, כשהחיבור המקצועי ביניהם נולד דווקא בניו יורק. ״נפגשנו שם בתערוכה שבה הצגתי״, היא מספרת. ״קובי הגיע, ראינו אחד את העבודות אחד של השנייה, והוא פנה אליי בהצעה ליצור את התכשיטים לתצוגה״. בסך הכל עיצבה וולף כ־50 פריטים עבור הקולקציה של הלפרין, תהליך עבודה שנמשך כארבעה חודשים.
צילומים: גיל חיון
שבוע האופנה התקיים השנה על רקע מציאות מורכבת במיוחד. בזמן שבבירת האופנה האירופית מתקיימות התצוגות, בישראל מתמודדים עם מבצע ״שאגת הארי״. לשאלה איך זה מרגיש להיות בפריז דווקא עכשיו, מספרת וולף שהם הישראלים היחידים שמציגים באירוע הפעם.
״יש בהחלט מתח, אבל לצד זה גם תחושה של נוכחות חזקה, אפילו סוג של הפגנת כוח. יש לנו שיחות על זה עם צוות ההפקה ואנשים כאן שיודעים שאנחנו מגיעים ממדינה שנמצאת במלחמה; וגם מבינים שכרגע אין לנו דרך פשוטה לחזור הביתה. מצד שני, יש כל כך הרבה כישרון באופנה ובאמנות הישראלית, שזה כמעט לא הגיוני שזה לא יוצא החוצה. במובן הזה טוב שאנחנו כאן״.
איך מגיעים אלייך פרויקטים כאלה?
״מעצבים או סטייליסטים פונים אליי לשיתופי פעולה כמו תצוגות אופנה, הפקות צילום, אירועים מיוחדים או פרויקטים אמנותיים. בסוף אני זו שבוחרת עם מי לעבוד. חייב להיות לי חיבור טוב ואנרגיה טובה. זה לא רק עניין מקצועי, זה גם עניין של כימיה. עם קובי זה פשוט קרה״.
כמו אצל מעצבי אופנה רבים, גם אצל וולף העבודה מתחילה בשיחה. ״כשיושבים על קונספט אני קודם כל מנסה להבין את הסיפור של הקולקציה, מה המסר ומהו הרגש שנמצא שם. רק אחרי שאני מבינה את העולם שממנו מגיעה הקולקציה – אני מתחילה לעבוד. משם זה הופך לתהליך אינטואיטיבי, שבו אני יוצרת אלמנטים ויזואליים שמספרים את הסיפור.
אני מרגישה שאני מביאה משהו משלי, בלי קשר לפריז או לישראל. יש לי את הסיפור והשפה שלי, ואת הנשיות שאני מביאה לתכשיט. מבחינתי זו שפה שמתאימה לנשים בכל מקום בעולם
״בתצוגה הנוכחית, התכשיטים נולדו מתוך מהלך רגשי ברור. הרגשתי שהדמויות בתצוגה מגיעות ממקום של בכי ושל כאב פנימי, ולאט לאט הן נפתחות לאור חדש, לצמיחה ולפריחה״.
בהתאם לכך גם בקולקציית התכשיטים שעיצבה מופיעים מוטיבים רגשיים ברורים. נקודת המוצא היא כאב: דמעות קריסטל עדינות המדמות בכי, טיפות שקופות שנשפכות מהפנים ומהעיניים. בהמשך מתרחשת תנועה של התעוררות. כסמל לצמיחה ולהתחדשות מופיעים בפריטים גם מוטיבים של פרחים ועלים, לצד צורות המזכירות עלי זית ודימוי של ציפור הפורשת כנפיים רחבות – סמל לחופש ולמעבר ממצב של כאב לתנועה קדימה.
התכשיטים עשויים כסף ופליז בציפויי זהב, שעוברים תהליך עיבוד נוסף שמקהה מעט את הברק ומעניק למתכת מראה טבעי ורך יותר. אליהם מצטרפות שרשראות ושיבוצי קריסטלים בגוונים עדינים, צבעים רכים וטבעיים, שמדגישים את הקו האורגני של הקולקציה. כל הפריטים נוצרו בעבודת יד מוקפדת, בתהליכי צורפות מסורתיים. הייצור עצמו מתרחש בסטודיו של וולף בנווה צדק – אותו הסטודיו שבו היא פועלת מאז ומעולם.
בין רומנטיקה לדרמה
במשך יותר משני עשורים פועלת וולף בזירת האופנה המקומית והבינלאומית, ומפתחת שפה עיצובית שהפכה למזוהה איתה – תכשיטי סטייטמנט עשירים בפרטים, שנעים בין רומנטיקה לבין דרמה כמעט־תיאטרלית. התכשיטים שלה משובצים קריסטלים, פנינים ומתכות מעובדות בעבודת יד, ונראים לעיתים כמו פריט שעומד בפני עצמו – כזה שלא רק משלים את הבגד אלא מגדיר את המראה כולו.
לאורך השנים הפך המותג הנושא את שמה לשחקן משמעותי בתחום תכשיטי הכלות והאביזרים לשיער, אבל פעילותה חורגת הרבה מעבר לכך. תכשיטיה מופיעים בהפקות אופנה, בצילומי מגזינים, על במות ובשיתופי פעולה עם מעצבי אופנה וסטייליסטים בארץ ובעולם.
קרן וולף וקובי הלפרין. צילום: גיל חיון
הרקע שממנו היא מגיעה מסביר במידה רבה את האופי הבימתי של עבודתה. לפני שפנתה לעיצוב תכשיטים, הייתה וולף שחקנית בתיאטרון הבימה, וחוויית הבמה נוכחת עד היום בעבודתה.
״אני באה מעולם התיאטרון. הבמה והנשים הגדולות מהחיים הן ההשראה והבית שלי. משם מגיעה עוצמה מאוד גדולה״. אולי בגלל זה התכשיטים שלה לא מתנצלים על הנוכחות שלהם – הם גדולים, דרמטיים ולעיתים כמעט פיסוליים, ומיועדים, לדבריה, לנשים שמוכנות לשאת אותם בביטחון.
עבודה לתצוגת אופנה שונה מעיצוב קולקציה מסחרית?
״כשאני יוצרת לתצוגה או לבמה אני לא חושבת על המצלמה או על הקהל, אני חושבת איך התכשיטים ימלאו את החלל באווירה וביופי. בתצוגה או על במה יש הרבה יותר נוכחות ותעוזה ואפשר ללכת רחוק יותר.
״כשאני מעצבת קולקציות שנמכרות באתר ובחנויות, אני חושבת על נוחות ועל לבישה של התכשיט. אני רוצה שהוא יהיה יפה, אבל גם משהו שאפשר לחיות איתו בנוחות. הדרך שבה אני בודקת היא פשוט למדוד על עצמי. אם זה נוח לי, אם אני אוהבת את זה ואם אני מרגישה שזה נכון – אני יודעת שזה יכול לעבוד״.
אחד הדברים שלמדה לאורך השנים, הוא עד כמה תפיסת היופי היא עניין אישי. ״מצאתי שלכל תכשיט יש את הלקוחות שלו. משהו שנראה מוגזם למישהי אחת יכול להיות בדיוק מה שמישהי אחרת מחפשת״.
View this post on Instagram
View this post on Instagram
View this post on Instagram
לצד העבודה עם מעצבי אופנה, וולף משתפת פעולה גם עם אמנים ואנשי במה. רק לפני שבוע, לדוגמה, עיצבה תכשיט ראש דומיננטי עבור הזמרת האמריקאית קשה (Kesha), שחוזרת לבמות עם מופע חדש. ״זה פריט גדול מזהב לראש, משהו מאוד חזק שנוצר במיוחד לפתיחת המופע. תכשיט שמתאים לשואו״.
המעבר בין עולמות, בין תכשיט לבמה לבין תכשיט ללבישה, הוא מבחינתה טבעי. ״אני תמיד מחפשת הרמוניה. אני לא מתחרה בבגד או במעצב. אנחנו עובדים יחד כדי לחזק סיפור ומסר וליצור מראה ייחודי״.
למרות הנוכחות הבינלאומית ההולכת וגוברת של עבודתה, היא לא ממהרת להגדיר את עצמה דרך מקום. ״אני מרגישה שאני מביאה משהו משלי, בלי קשר לפריז או לישראל. יש לי את הסיפור והשפה שלי, ואת הנשיות שאני מביאה לתכשיט. מבחינתי זו שפה שמתאימה לנשים בכל מקום בעולם.
״אני גאה להיות ישראלית, אבל מה שהכי מרגש אותי הוא לראות שנשים מכל מקום מתחברות. השפה העיצובית היא אוניברסלית ונמצאת בין אופנה לאמנות – יצירה ששייכת לעולם״.
ובכל זאת, מאחורי הזוהר של שבועות אופנה ותצוגות נוצצות מסתתרת מציאות פחות זוהרת. ״מה שלא רואים בתמונות זה את הלחץ והסיזיפיות. לפעמים זה אומר לעלות לטיסה רגע לפני שסוגרים את השמיים, ולעבוד בלי הפסקה כדי להספיק הכל. בתקופות מתוחות התחושה הזו מתחדדת. אני נמצאת בפריז, אבל הראש והלב בבית. יש לי גם רגשות אשם כאמא שאני שם והבנות שלי בארץ.
״אבל בסופו של דבר, הפרויקטים האלה הם נכס אמנותי. זה לא תמיד מתורגם מיד לכסף, אבל הם מעניקים לי ניסיון, חשיפה ואנרגיה חדשה ליצור״.
ואולי זו הסיבה שהיא כבר חושבת על הדבר הבא. ״כל עבודה כזו מחזירה לי את התשוקה ליצור עוד. זה מה שמניע אותי – הסקרנות לראות לאן הדבר הבא ייקח אותי״.
