״פרויקט הייל מרי״: אסקפיזם קולנועי־על־חללי

סוף סוף אפשר לנשום לרווחה – אבל עם חותמת ענקית של ״ט.ל.ח״. הסכם הפסקת האש הרעוע נכנס לתוקף, האיראנים מגשימים את חלומם לגבות מס כניסה למיצרי הורמוז, והכי חשוב – לחובבי הקולנוע והסינפילים זה אומר דבר אחד: חזרה מבורכת לאולמות הקולנוע ולא באופן חלקי (לפחות לעת עתה).

ועם הקאמבק המבורך הזה, ובמקביל לשיגורה של החללית ארטמיס לכיוון הירח (אחרי יותר מדי שנים שלא), הדיבור על ״פרויקט הייל מרי״ – הסרט החדש שממלא את האולמות ואת הרשתות החברתיות בביקורות וסרטונים – מרגיש מעולה.

עד לרגע כתיבת שורות אלו, הרוויח סרטם המוחמא מקיר לקיר של פיל לורד וכריסטופר מילר (״רחוב ג׳אמפ 21״) 421 מיליון דולר, עובדה שמכתירה אותו כשובר הקופות הראשון של 2026. השאלה הגדולה היא האם ממרחק הזמן הסרט הזה אכן ייזכר כאחד הגדולים של ז׳אנר המד״ב וסרטי החלל בפרט? ובכן…

בעלילת ״פרויקט הייל מרי״, שמבוסס על הרומן המצליח באותו השם של הסופר אנדי ויר, (מחבר ״לבד על מאדים״, שעובד גם הוא לסרט – ״להציל את מארק ווטני״ בבימויו של רידלי סקוט), אנחנו פוגשים את ריילנד גרייס (ריאן גוסלינג), מורה למדעים שמתעורר לבדו בחללית רחוקה, אלפי שנות אור מכדור הארץ.

הוא לא זוכר מי הוא או מה הוא עושה שם, אבל מגלה בהדרגה שהוא גויס על ידי אווה סטראט (סנדרה הולר) כדי לקחת חלק במשימה נואשת (מכאן ה״הייל מרי״) להצלת האנושות. הסיבה: השמש הולכת ונאכלת לאט לאט על ידי מיקרו־אורגניזמים מסתוריים בשם אסטרופגים, וכתוצאה מכך כדור הארץ יקפא עשרות שנים אחר כך.

פיל לורד וכריסטופר מילר עושים עבודת עיבוד מצוינת בהקללת העגה המקצועית, ומנקים ממנה מושגים כבדים ומילים ארוכות מדי. כך הם הופכים את ״פרויקט הייל מרי״ לסרט שמתאים אפילו לילדים מתבגרים

במקביל לשחזור הזכרונות שלו, גרייס מבין שהמשימה שלו היא חד־סטרית למערכת הכוכבים טאו סטי, שם הוא נתקל בחייזר בשם רוקי – שורד אחרון באותה משימה בדיוק כמוהו. השניים משתפים פעולה כדי למצוא פתרון שיעצור את האיום על כוכבי הבית שלהם, ונרקמת ביניהם – על פי כל קלישאות הז׳אנר – ידידות אמיצה ומרגשת.

לפני ניתוח מוקפד, צריך לומר ביושר ש״פרויקט הייל מרי״ הוא אחלה של אסקפיזם קולנועי־על־חללי שהישראלים צריכים עכשיו. למרות שהוא עוסק במדע פיזיקלי ונזרקים בו שמות של חלקיקים ומכשירים אלקטרוניים לא מוכרים, הצופה הממוצע לא יצטרך מילון מושגים מפורט מדי כדי להבין מה קורה במהלכו.

לכאן נכנסת השוואה מתבקשת מול המקור הספרותי, שמלא בשפה מדעית־מקצועית שעלולה לבלבל ואפילו לייאש. אבל פיל לורד וכריסטופר מילר עושים עבודת עיבוד מצוינת בהקללת העגה המקצועית, ומנקים ממנה מושגים כבדים ומילים ארוכות מדי. כך הם הופכים את ״פרויקט הייל מרי״ לסרט שמתאים אפילו לילדים מתבגרים.

ריאן גוסלינג לקח על עצמו כאן שתי משימות: האחת בתפקיד הראשי, והשנייה כמפיק בפועל לצדו של אנדי ויר. כשחקן, על במה שלעיתים קרובות נראית כמו הצגת יחיד, גוסלינג בא לעבוד, והפרשנות שלו לדמותו של המורה הווכחן היא טובה מאוד. הוא כהרגלו משכנע, משעשע, וצולח יפה גם את הסצנות הדרמטיות והרציניות יותר (למרות שהן לא רבות כל כך).

על שאר השחקנים אפשר להתווכח. סנדרה הולר היא בוודאות שחקנית הרבה יותר טובה ממה שנראה כאן, כזו שאפשר להוציא ממנה הרבה יותר. היא מגלמת אישה קשוחה ורצינית – בלי יותר מדי מורכבות מיוחדת, כך שהחיבור אליה פשוט לא קיים. יש רק רגע אחד שבו היא מגלה אנושיות, אבל זה לא ממש מספיק. כל השאר לא ממש שווים אזכור מיוחד, אבל בכנות – זה לא ממש משנה.

עיקר הסרט הוא לא באמת האסון שעלול לנחות על האנושות בעוד 30 שנה, אלא מערכת היחסים שריילנד מפתח עם רוקי – חייזר דמוי סלע ששמו מרפרר לאותו מתאגרף אנדרדוג. בגדול, יש כאן מערכת יחסים לבבית וחברית בסגנון ״אי. טי״ או מפגש מסקרן סטייל ״מפגשים מהסוג השלישי״ (שאליו הסרט מרפרפר באחת הסצנות), כך שבתחום החוצני אין פה משהו חדשני שלא נראה קודם לכן. אבל הידידות מחממת הלב הזו היא היסוד של הסרט ומה שהופך אותו למוצר פיל־גוד ראוי לצריכה. מצד שני, חבל שהוא לא קצת (הרבה) יותר מזה.

אחת הבעיות הבולטות של ״פרויקט הייל מרי״ היא שאין לו את אפקט ה״וואו״. מבחינה טכנית הוא עשוי טוב: הצילום נהדר, האפקטים און־פוינט ורוקי הוא יצור חמוד להפליא. סביר להניח שהקרנה על מסך האיימקס תוסיף נדבך טכני לחוויה, אבל האמת היא שזהו לא סרט מדהים כמו שהיה צריך להיות. הוא לא לוקח פניות חדות בסיבובים ובוחר ללכת במסלול קבוע מראש ומאוד בטוח. מה שכן, סביר שחובבי המקור הספרותי יתענגו כאן על כל דקה.

אז האם הציפיות לקראת הסרט הנ״ל השתלמו? חצי כוח. כסרט מד״ב פר אקסלנס, ״פרויקט הייל מרי״ עושה את העבודה שלשמה התכנסו אנשי צוות, במאים ושחקנים. הוא מספק את הסחורה ומניב רגעים יפים – הן קומיים והן דרמטיים. אבל בסוף חסר לו את הצעד הנוסף הזה שיפער לצופים את הפה ויוריד להם דמעה מנצנצת מהעין.

״בין כוכבים״ של כריסטופר נולאן איזן בצורה מושלמת את הידע המדעי עם הטבע האנושי; ״אי. טי: חבר מכוכב אחר״ הפליא לעשות עם יציקת סיפור התבגרות מרגש לתוך אווירת מד״ב כיפית וילדותית. ״פרוייקט הייל מרי״ תופס מקום טוב איפשהו בין שניהם, אבל קשה להאמין מנקודת הזמן הנוכחית שמדובר ביצירה שתיזכר לדורות כמוהם.

---

פרוייקט הייל מרי
בימוי: פיל לורד וכריסטופר מילר
156 דקות; ארצות הברית, 2026
4 כוכבים