3|2|1 // ליה לילה בלייר; בנימין גרין; ליה שרף; רון בר אוז׳לבו; דני בלכמן

פורטפוליו בשיתוף מרכז סוזן דלל

---

ליה לילה בלייר

מי אני?

ליה ליליה בלייר, בת 24, כיום מתגוררת בתל אביב.
אינסטגרם

מה עשיתי עד עכשיו

אני בוגרת מגמת המחול רעות לאומנויות בחיפה. במהלך שירותי הצבאי שירתי כרקדנית מצטיינת במקביל ללימודיי במסלול להכשרת רקדנים של מרכז ביכורי העיתים בתל אביב. בתום לימודי במסלול הצטרפתי ללהקת המחול הקיבוצית, תחילה בצעירה ולאחר מכן בבוגרת. בקיץ האחרון, אחרי ארבע עונות בלהקה, יצאתי לדרך עצמאית.

כשאני לבד על הבמה אני

מרגישה את האחריות שמוטלת על כתפיי, ויחד עם זאת את החופש שבו אני אוחזת. אני מרגישה איזושהי תחושה של כוח – הידיעה שעכשיו אני היא מקבלת ההחלטות.

מכל מלמדיי השכלתי

כשרק הצטרפתי ללהקת המחול הקיבוצית, רקד בלהקה הבוגרת רקדן בשם איליה ניקורוב. איליה היה רקדן ותיק בלהקה, אחד האייקונים שצפיתי בהם בתור ילדה בהופעות הקיבוצית. אני מודה על הזכות לחלוק איתו את החלל.

בשיעורי הבוקר הוא תמיד היה כוכב מנצנץ בחלל – החקירה האינסופית שלו, הצורה שבה היה ניגש גם לשיעור, שכביכול מהווה חימום כמגרש משחקים של חקירה, הייתה מעוררת השתהות וממשיכה להדהד בי עוד היום.

תוך כדי תנועה

בכל אסון אני מסגלת לעצמי תחביב חדש – בקורונה זה היה קפוארה, במלחמה קונטקט אימפרוביזציה וקדרות.

---

בנימין גרין

מי אני?

בנימין גרין, בן 36 מתל אביב.
אינסטגרם

מה עשיתי עד עכשיו

הייתי חלק ממסלול להכשרת רקדנים, מלהקת ענבל ומאנסמבל נעה ברטור.

כשאני לבד על הבמה אני

נותן למוזיקה להרקיד אותי. מה שקורה קורה.

מכל מלמדיי השכלתי

למדתי מנעה צוק, מחופש שכטר, מסטפן פרי. נראה לי שהתחברתי למשהו בדחיפות (ה־urgency) ובגרוב שלהם.

תוך כדי תנועה

אוהב להסתובב בירקניות.

---

ליה שרף

מי אני?

ליה שרף, בת 25 מתל אביב.
אינסטגרם

מה עשיתי עד עכשיו

למדתי שנתיים במסלול להכשרת רקדנים של ביכורי העיתים, ומשם המשכתי לשנה בפרויקט ״מחול בחוץ״ של סוזן דלל, שבו הופענו במרחבים ציבוריים בתקופת הקורונה. לאחר מכן עבדתי כפרילנסרית בתחום והלכתי ללמוד כוראוגרפיה בתכנית הדו־שנתית של מרכז כלים. עבדתי עם יוצרים כמו איסק צ׳וקרון, אודם רדאי, דרור ליברמן וקזויו שיונוירי, נעה מנור, ענבל אושמן, גל גורפונג ועוד.

כשאני לבד על הבמה אני

משחקת עם עצמי ומנסה לדייק את הפעולות שלי בכל רגע נתון. אני מרגישה שיש בי כוח. זה מצב של ריכוז שלא קיים במקום אחר בשבילי.

מכל מלמדיי השכלתי

איריס ארז – מעבר לכישרון האדיר שלה היא קודם כל אנושית, נותנת מקום לקהילה רחבה ולערכים שחשובים לה ויודעת למצוא עניין רב בדברים פשוטים. ברמת הסטודיו למדתי ממנה לפתח תנועה מתוך תחושה או רגש, או לתת לתנועה קיימת משמעות אישית. וגם פשוט ההנאה שבתנועה ובשיעורים שלה.

תוך כדי תנועה

הפשן האמיתי שלי הוא לאכול ניגירי, ובאופן רחב יותר לאכול ולנסות טעמים ומאכלים מכל מיני סוגים ומקורות.

---

---

רון בר אוז׳לבו

מי אני?

רון בר אוז׳לבו, בן 25 מתל אביב.
אינסטגרם

מה עשיתי עד עכשיו

מגיל שלוש בערך אהבתי לזוז. בגיל חמש התחלתי ללכת לחוג התעמלות קרקע ואז למדתי בבית ספר לאמנויות בתל אביב. בכיתה ו׳ החלטתי ללכת למגמת מחול. היום אני לומד ב״קבוצה״ להכשרת רקדנים־יוצרים בניהולה של ענת כ״ץ.

כשאני לבד על הבמה אני

כשאני רוקד אני מצליח קודם לפעול ורק אחר כך לחשוב. לרוב, בחיים, אני משקיע המון מחשבה בהסברים לכל פעולה. כשאני רוקד אני לא צריך את זה. אני יכול להזיז את הגוף מתוך משהו עמוק ועמום שנמצא בתוכי, שרק אחרי שהוא יוצא אני מסתכל עליו ומנסה להבין מה זה. התנועות הן כמו איזה קוד שאני צריך לפצח בשביל להבין משהו על עצמי שאני לא מבין עד הסוף.

מכל מלמדיי השכלתי

אנדראה מרטיני. במסגרת הלימודים לקחתי חלק בתהליך יצירה איתו והכרתי לעומק את השפה הייחודית שלו. אני ממש מעריך כוריאוגרפים שאפשר רק מתוך תמונה לזהות שזו יצירה שלהם, ואני לגמרי חושב שמרטיני הוא יוצר כזה. התהליך לימד אותי המון על יצירה ועל שימוש בהומור ושטותיות, אבל גם על הפחתת הציניות במקביל. למדתי להרחיב את המנעד הפיזי שלי בגוף ובפרצוף, להעיר אזורים רדומים.

תוך כדי תנועה

מאז הילדות אני אוהב לצייר, לצלם ולבשל. חלק נכבד מחיי חשבתי שבזה אעסוק. אני ממליץ מאוד על הספר ״מרדף הכבשה״ של הרוקי מורקמי שקראתי לאחרונה, ועל הסרט ״מלכי העולם״ של לאורה מורה.

---

דני בלכמן

מי אני?

דני בלכמן, בת 34, גרה בבית אורן.
אינסטגרם

מה עשיתי עד עכשיו

רקדתי מאז הילדות. דרך המחול, אחרי הצבא – הגעתי לעולם הקרקס העכשווי. למדתי בבית הספר הישראלי סנדסיאל ובהמשך בבתי הספר הגבוהים לקרקס Piste d’Azur ו־Lido בצרפת, שם הופעתי ויצרתי במסגרות ועל במות שונות. בין השאר יצרתי את עבודת הדואו KODEM, יחד עם הפרטנר שלי תומר פרנקל. מאז שחזרתי לארץ אני פועלת כיוצרת עצמאית ומתמקדת בפיתוח עבודה תנועתית בטכניקת Hair Suspension ובמפגש שלה עם מחול.

כשאני לבד על הבמה אני

תנועה היא פשוט השפה שבה הגוף שלי אוהב לתקשר, בין אם זה על במה, במסגרת מקצועית או מחוץ לה. כשאני זזה על הבמה יש הרבה ריכוז ומודעות גבוהה לתחושות. יש בזה משהו מדיטטיבי.

מכל מלמדיי השכלתי

אינגריד אספרנזה היא המורה שחנכה אותי לטכניקת ה־Hair Suspension – וזו אחת המתנות הגדולות שקיבלתי. אני ממשיכה ללמוד ממנה גם היום. היא פרפורמרית ומורה יוצאת דופן, שהמסירות, הרגישות והסקרנות האינסופית שלה – גם אחרי יותר מ־20 שנה בתחום – ממשיכות לעורר בי השראה.

תוך כדי תנועה

אני תולעת ספרים, אוהבת לקרוא המון ומכל הז׳אנרים. כשאני רוצה לשמח את עצמי אני נוסעת לים, והשנה בגילי המופלג, החלטתי ללמוד לנגן על צ׳לו. לנסיעות ארוכות אני ממליצה על הפודקאסט Armchair Anonymous – הוא מצחיק ואנושי ומעביר את הזמן ממש טוב.