סטודיו HandS: לספר את הסיפור של המסעדה - דרך הכלים

עמית: הי הגר ושמרי, מה שלומכם?

שמרי: הלו הלו, איזה התרגשות

עמית: אני שמחה שמצליחים להתרגש בתוך הימים המטורללים, כשאיום המלחמה לא יורד מהראש שלנו. איך אתם עם זה?

הגר: בהחלט מוטרדים, אבל משתדלים להמשיך ליצור כדי להימלט מחוסר הוודאות שאופף את התקופה

עמית: נכון. אני חיה בחיים מפוצלים. החיים, ולצידם בציר נפרד שאמן שלא יתחבר – האיום. אבל בואו נדבר על החיים: יצרתם פרוייקט מהמם של כלי קרמיקה. ספרו עליו

הגר: בשנתיים האחרונות עבדנו על פרויקט גדול עבור מסעדת TYO בנוה צדק בליווי וניהול מרב סריג (עורכת האוכל של פורטפוליו). המסעדה פעילה כבר עשור ומגישה אוכל מהמטבח היפני. פנו אלינו מהמסעדה במטרה לפתח כמה כלים למנות ספציפיות, ומצאנו את עצמנו בליבה של הרפתקה יוצאת דופן בפיתוח ועיצוב של כל קולקציית כלים של המסעדה – החל מכלי קטן לסויה בתחילת הארוחה ועד לצלחת לקינוח מתוק בסופה

עמית: כמה סוגי כלים כוללת הקולקציה שלכם?

הגר: כ־20 סוגים של כלים שונים: כלי עריכת שולחן, כלי הגשה, כלים למנות הדגל המרכזיות, קערות וקעריות וכלים משלימים ומיוחדים. את הקולקציה אפשר לסווג לתת־קטגוריות ומשפחות צורניות, לטכניקות ייצור שונות, לפלטה צבעונית ולהקשרים קולינריים.

בעיצוב הקולקציה השתמשנו במגוון טכניקות – מסורתיות (כמו הטבעת טקסטורות על החומר) וכאלה קצת פחות סטנדרטיות שפיתחנו בסטודיו, תוך כדי העבודה

עמית: וואו. חתיכת פרויקט. לפני כן כלי האוכל שלהם היו סטנדרטיים? כלומר, לא בהזמנה אישית?

שמרי: בדיוק. בתחילת הפרוייקט קיבלנו אלינו לסטודיו את כל הכלים ששימשו את המסעדה עד אז. היה שם אוסף של כלים שונים משנים רבות. כל צלחת הגיעה מ״ סין אחרת״ וניכר שהן היו פרקטיות, אבל לא סיפרו את הסיפור של המסעדה או משהו מעבר לזה

הגר אופק: עיצוב קולקציית כלים למסעדה הוא תהליך שכולל מחקר חומרים, תרבויות וחווית אירוח. ביקרנו המון במסעדה, הכרנו לעומק את האנשים, את הצוות ואת המנות

עמית: מהו הסיפור של המסעדה?

הגר: TYO היא קיצונית לכל הכיוונים – היא גם יפן וגם תל אביב, היא גם מוקפדת וגם פרועה, היא מקום שכל פרט בו מטופל וחשוב. זה בא לידי ביטוי באג׳נדה של הבעלים ללכת מאוד רחוק כדי לתת לאורחים את המקסימום בצורה מגניבה ומיוחדת. ההשראה לעיצוב שלנו נלקחה בהרבה מובנים מהאופי של המסעדה.

עיצוב קולקציית כלים למסעדה הוא תהליך מעמיק שכולל מחקר חומרים, תרבויות וחווית אירוח. ביקרנו המון במסעדה, הכרנו את האנשים, את הצוות ואת המנות לעומק. למדנו על חומרי הגלם וטכניקות הבישול שבהם משתמשים במטבח. הבנו את המהות העמוקה של המסעדה, שמצד אחד נשענת על מסורת של יפן ומצד שני חיה את תל אביב. מחד – מסעדה, מאידך – מסיבה

מפגש בין אוכל, כלים ואנשים

עמית: ספרו על הצבעוניות של הקולקציה, והאם יש חומרים שונים בכלים שונים?

שמרי: לקולקציה בחרנו חומרים שמאופיינים בחוזק ושמשדרים תחושה טבעית ולא מתחנפת. השתמשנו בחומרים הגסים יותר בעולם הקרמי. הפלטה הצבעונית שאיתה עבדנו נשענה על הצבעוניות הטבעית של החומרים וכך גם הגלזורות שאותן פיתחנו במיוחד עבור הקולקציה – אפורים, חומים בהירים והבלחות מפתיעות של צבע כמו ירוק שמופיע בחומרי הגלם שאיתם עובדים במסעדה, או חום זהבהב שמזכיר את צבעי המיסו והסויה.

הדיאלוג בין הצרכים של המסעדה לבין מלאכת עבודת היד הקרמית היוו לאורך הדרך את האיזון שנדרש כדי להוציא כלים שיצליחו להחזיק את העומק של מלאכת היד, ועדיין יהיו שמישים וילוו את המסעדה למשך שנים קדימה

עמית: עשיתם כבר בעבר פרויקט כזה?

הגר: לא! זו היתה טבילת האש שלנו והזדמנות ראשונה לפרויקט בסדר גודל כזה. אנחנו סטודיו די צעיר, ועברנו לחלל צמוד למסעדה כדי לפתוח בו את המפעל הקטן שהפרויקט הזה הצריך

עמית: יפה, אני מעריכה בעלי עסקים שנותנים הזדמנות גם למי שלא בהכרח עתיר ניסיון

שמרי: אני לא חושב שיש מסעדה נוספת בארץ שעשתה משהו כזה

שמרי ינאי: חלק משמעותי לטובת החיים של הפרויקט היה להפוך את הכלים לכמה שיותר עמידים, כך שיוכלו לעמוד בקצב גבוה של מסעדה, מבלי לוותר על הערכים העיצוביים שרצינו להטמיע

עמית: את הכלים ייצרתם אתם בסטודיו?

הגר: את כל הכלים כולם עיצבנו, פיתחנו וייצרנו יחד בסטודיו־מפעל הקטנטן שלנו

עמית: יש לזה משמעות גם להמשך. למסעדה יש בלאי של כלים שתצטרכו להמשיך ולייצר עבורם

שמרי: חלק משמעותי לטובת החיים של הפרויקט היה להפוך את הכלים לכמה שיותר עמידים, כך שיוכלו לעמוד בקצב גבוה של מסעדה – ובקצב גבוה במיוחד כשמדובר במסעדה כמו TYO – מבלי לוותר על הערכים העיצוביים שרצינו להטמיע

עמית: ספרו על הרקע שלכם

הגר: אנחנו בני זוג, שנינו ירושלמים בוגרי בצלאל. שמרי למד עיצוב קרמיקה וזכוכית ואני למדתי בתואר הראשון עיצוב תעשייתי. את התואר השני שלי בעיצוב תעשייתי עשיתי חצי בישראל וחצי בברלין, ככה שבתקופה שבה גרנו בברלין החלטנו שכשנחזור נקים סטודיו יחד – וכך היה. התחלנו לעבוד, לעצב ולייצר יחד בסטודיו בירושלים שקראנו לו HandS , ועם ההזמנה של המסעדה עברנו לסטודיו בנוה צדק

עמית: העבודה האינטנסיבית על פרוייקט כל כך גדול אפשרה לכם לעשות עוד דברים?

הגר: היו שלבים בתהליך שהתמסרנו אך ורק לפרויקט, אבל בגלל שהפיתוח והייצור ארכו זמן רב, הצלחנו להמשיך לפתח את עצמנו ואת הסטודיו במקביל

עמית: זה חשוב… כי יש חיים אחרי. במה אתם עוסקים עכשיו?

שמרי: למדנו המון תוך כדי הפרויקט, בעיקר איך לייעל את עבודת הסטודיו. זה גם תרם ליכולת שלנו לעבוד על דברים שונים בו־זמנית

הגר: בימים אלו המסעדה משיקה אתר שדרכו נמכור יחד את הכלים של הקולקציה לקהל הרחב, ככה שאנחנו עמלים על פיתוח הפרויקט גם מחוץ לכותלי המסעדה. באופן אישי אנחנו ממשיכים לעצב וליצור פרויקטים עצמאיים למגזר העסקי והפרטי. בקרוב נעלה לאוויר גם אתר של הסטודיו, כך שהרבה התחדשות והתרגשות לפנינו

עמית: תמשיכו להתמקד בכלי אוכל והגשה?

הגר: כן, זה תחום שמעסיק אותנו ואנחנו מרגישים מחוברים אליו. אנחנו מונעים מהרבה סקרנות כלפי המפגש בין אוכל, כלים ואנשים, והמחקר אודות צורות חדשות של הדבר הזה שנקרא כלי אוכל. אבל אנחנו פתוחים גם לעולמות חדשים אחרים

עמית: רוצים להגיד לנו עוד משהו?

הגר: אם אני מנסה לסכם, באמצעות הקולקציה אנחנו מקווים לעורר אצל האורחים במסעדה את תשומת הלב לפרטים. הפנטזיה היא לחבר את הסועד למנה בכמה מישורים חדשים שיעוררו עוד ועוד חושים בחוויה.

כמעצבים, אנחנו מזמינים התבוננות חדשה על אופי האכילה, כך שאורח במסעדה יוכל ללמוד ולהכיר לא רק טעמים חדשים – אלא גם מופעים ותרבות אכילה חדשה ומרעננת ביחס למה שהוא מכיר