מוזיאון העיצוב חולון: עיצוב שמתעסק בעיצוב

מתבקש שהלוגו של מוזיאון לעיצוב יהיה הכי מקצועי, הכי מוצלח והכי “מעוצב” שיש. אבל סקירה של לוגואים של מוזיאוני עיצוב ברחבי העולם – כמו מוזיאון העיצוב של לונדון או הקופר יואיט, מוזיאון העיצוב הלאומי של ארצות הברית – מגלה מציאות שונה לגמרי. כמעט כולם מורכבים מאותיות בלבד ואינם מלווים בסמל.

עדי שטרן, ראש המחלקה לתקשורת חזותית בבצלאל, שעיצב את הלוגו של מוזיאון העיצוב בחולון, סבור כי הסיבה לכך היא רצונם של המעצבים לשמור על אובייקטיביות וליצור לוגו שיכול להכיל כל דבר, “סוג של קובייה לבנה”. בנוסף לכך, הוא אומר, “מכיוון שמדובר באחד הפרויקטים הכי מרתקים, מפתים ומרגשים שיכולים ליפול בחיק מעצב, יש בזה משהו מאיים ומשתק. זה עיצוב שמתעסק בעיצוב”.

שטרן מספר שכאשר קיבל עליו את מלאכת עיצוב הלוגו, השילוט ומוצרי התדמית של המוזיאון, היה לו ברור שמבנה המוזיאון הוא חלק מרכזי מהסיפור שלו: “למבנה יש נוכחות דרמטית מאוד בנוף הישראלי, משהו שלא דומה לשום דבר אחר, והיה לא נכון שלא להתייחס אליו. יש זהות חזקה בין המבנה לבין התוכן שלו; רואים על הבניין שהוא מוזיאון לעיצוב. אפשר להגיד שבמובנים מסוימים הבניין כפה את עצמו עלי”.

התוצאה היא לוגו שמורכב מסמל, המדמה את רצועות הקורטן שמקיפות את המוזיאון, ולצדו שלד טיפוגרפי בשלוש שפות – עברית, ערבית ואנגלית; כולן באותו הגודל, באותו הריווח ובאותו המשקל, מתוך החלטה עקרונית שלא להעדיף את אחת השפות. על אף מורכבות הבניין, הסמל פשוט יחסית. “הוא אמנם דומה לבניין אבל איננו הרישום שלו”, מציין שטרן. כלומר, “אי אפשר ‘לצלם’ את הלוגו, אין זווית שממנה הבניין נראה כפי שהוא מתואר בלוגו. הוא התמצית והזיכוך של רוח הבניין, של החוויה”.

לעיצוב שאר החומרים התדמיתיים של המוזיאון, כמו אתר האינטרנט וההזמנה לאירוע הפתיחה, צירף שטרן את המעצב גיא שגיא מסטודיו שועל. בניגוד למקובל, הלוגו מופיע בהם בצבעים שונים, וגם המיקום של הסמל ביחס למיקום של השלד הטיפוגרפי אינו קבוע. קטלוג התערוכה הראשונה מעוצב בדיוק ובאיפוק ועם זאת מתאפיין גם הוא בבחירות עיצוביות לא שגרתיות. למשל, בשימוש בכמה סוגים וגדלים של נייר וכן באופן הצגתו של האובייקט הדו-לשוני: אם בדרך כלל בפרסומים מקומיים השפה העברית מופיעה בהתחלה והאנגלית בסוף, בקטלוג התערוכה (שהמעצב יותם הדר היה שותף בעיצובו) הטקסט האנגלי ממוקם בכל עמוד משמאל לזה העברי, כשהוא הפוך. אם בתחילה הדבר נראה כגימיק, כשהופכים את הקטלוג ההחלטה נעשית ברורה והגיונית. כך הקריאה בשפה האנגלית נוחה כמו הקריאה בעברית.

– – –

התפרסם היום במוסף גלריה