אבא לא עובד, הוא גוזר ניירות ומשחק בצבעים

הדבר הראשון שחשבתי עליו כשפגשתי את המעצב משה פרג היה שהלוואי עלי להיראות כמוהו בגיל 70 (את מי אני מרמה, למה 70, גם 50…). כמה דקות לאחר מכן כבר נשביתי בקסמיו ובסיפורים שלו, כשהוא סיפר לי איך נסע ללמוד עיצוב גרפי בשנות ה-60 בלונדון, חזר לארץ והקים סטודיו, וסיפר על הלוגואים, המטבעות, הבולים ושאר החומרים הגרפים שהוא עיצב ב-40 ומשהו השנים האחרונות. כתבתי כבר בעבר: תנו לי לראיין רק אנשים מעל גיל 70 או 80 ואני מאושר; וגם הפעם זה הוכיח את עצמו.

בשבוע שעבר ביום חמישי התפרסם בגלריה הראיון שערכתי איתו, ואני חושב שמי שראה את העמוד המודפס, היה לו קשה לפספס את הראיון (אפשר להתרשם מהתמונה בראשית הפוסט). הסיבה לש”ח הענק הזה היא שפרג היה זה שעיצב את הסמל של השקל חדש, אותו סימן שנמצא לכולנו על מקלדת המחשב, ושאנחנו לוקחים כמובן מאליו. עצם העובדה שמישהו בכלל עיצב את הסמל הזה היא בכלל עניין לכאורה מוזר, זה הרי נראה כאילו זה היה שם תמיד.

אחרי הראיון פרג שלח לי עמוד מספר הסקיצות שלו מאותה תקופה. להגיד שזה מסמך היסטורי שצריך להיות במוזיאון זה אנדרסטייטמנט.

בדף הסקיצות אפשר לראות סקיצות נוספות שמשלבות חצים בהשראת גרף כלכלי עולה ויורד, או כאלו שמנסות לקבל את ההשראה שלהן מסמל הדולר. לצדן אפשר לראות בעיפרון את הסקיצה שהובילה לסמל הסופי. כך הוא סיפר: “היתה תחרות והתחלתי לחשוב על כל מיני רעיונות. מכיוון שאני כותב בכתב מחובר, ראיתי בעיני רוחי בן אדם כותב צ’ק, ודמיינתי שהוא כותב את האות שין ומחבר אותה לאות חית. לא חשבתי שיהיה סמל, חשבתי שיכתבו מין שין שיוצאת ממנה קשת שמתחברת לאות חית, שמי שיכתוב את זה יעשה מין רישום שהיה נראה לי די קל לעשות ביד.

“לאחר ששירטטתי סקיצות ידניות עברתי למחשב ואז הגעתי למשהו יותר גרפי, שהיה יותר שלם, שלא יכולתי להתווכח אתו בכלל”, הוא הוסיף בחיוך. “זאת היתה ההצעה היחידה שהגשתי. ככלל, אני אף פעם לא מגיש יותר מהצעה אחת. מה שאני אוהב בתוצאה הסופית הוא שגם אם הופכים את הסמל ב-180 מעלות הוא נשאר אותו דבר. זה כמו משחק, ואני לא סתם משתמש במושג הזה. אני זוכר שכשהגננת של נירה, הבת שלי, שאלה אותה במה אבא שלך עובד, היא ענתה שאבא שלי לא עובד, הוא גוזר ניירות ומשחק בצבעים”.

כך, על הדרך, הוא גם מציע תשובה לשאלה שאין מעצב שלא נתקל בה ובדרך כלל לא ממש יודע איך לענות: אז מה אתה בעצם עושה? מהיום יש תשובה: גוזר נירות ומשחק בצבעים, למרות שבעידן האייפד והסלולר אולי צריך לחשוב על משהו עדכני יותר.

הנה שוב הראיון, לטובת מי שרוצה לשמוע עוד על האיש המקסים הזה.