כל מה שחשוב ויפה

AnyDo: הכי פשוטה, הכי כיפית, הכי חכמה

הכי בעולם אני אוהב למחוק מיילים. הכי אני מאושר מאינבוקס ריק. אפס. הדבר השני שהופך אותי למאושר זה למחוק מהדף משימה שהייתי צריך לבצע. עם המיילים אני עוד פחות או יותר מסתדר אבל עד לפני כמה ימים כל המטלות שלי היו מסודרות על פתקה, ואחרי כמה ימים הייתי מכין פתקה חדשה וכן הלאה. לפני כמה ימים הורדתי את Any.DO, אפליקציה שעוזרת לעשות סדר במשימות. אפשר לסדר אותן בסדר כרונולוגי או לפי נושאים / תיקיות. היא מעוצבת בצורה מעולה, היא מינימליסטית כמו שאני אוהב, ואני פשוט מאושר ממנה.

אבל זה לא הכל. איך הגעתי אליה? לפני כמה שבועות הגעתי במקרה, אני כבר לא זוכר איך, לבלוג המצויין של רן סגל, בואו נדבר על מיתוג. אחת הטענות שלי תמיד נגד הבלוגוספירה ככלל היא שרוב הבלוגים מסתפקים בלהצביע ולהגיד תראו איזה יופי ולא אומרים מעבר לזה כלום. והנה מצאתי במקרה בלוג שכבר שנה אומר משהו, ואפילו מצליח לעשות את זה בצורה מעניינת. כשקצת חקרתי גיליתי שסגל, שסיים בסך הכל לפני שנה וחצי את המחלקה לתקשרות חזותית בשנקר, (כבר) לא עובד בכלל במיתוג אלא עובד כמעצב ב־Any.DO.

ביקשתי מרן שיספר מה זה להיות מעצב מוצר באפליקציה, למה מיתוג, והאם הלימודים בשנקר הכינו אותו למה שהוא עושה עכשיו (התשובה היא כן, אגב, גם אם לא בדיוק מה שאתם חושבים)

yuvalsaar: שלום

Ran: אהלן

yuvalsaar: מה שלומך?

Ran: הכל ממש אחלה, תענוג להכיר

yuvalsaar: בחזרה. אני תוהה איך זה שרק לפני כמה שבועות נתקלתי בבלוג שלך. איך אתה מסביר את זה?

Ran: בדיוק קראתי כתבה שמסבירה שלכתוב בלוג זה רק חצי מהעבודה, החצי השני זה לקדם את מה שאתה כותב. אני לא עושה מספיק בתחום הזה.

yuvalsaar: בתור אחד שיש לו בלוג תכף שמונה שנים אני מסכים לגמרי

Ran: כל הכבוד, בדיוק סיימתי את השנה הראשונה, ואני יודע שזה לא תמיד קל, אז כל הכבוד על ההתמדה. הלוואי עלי להגיע לשמונה שנים.

yuvalsaar: לאט לאט. גם שנה זה יפה מאד. בוא תספר על עצמך כמה מילים, איפה למדת, מה עשית מאז

Ran: האמת שהתחלתי לעשות עוד לפני שלמדתי. התחלתי לשחק בפוטושופ בתיכון ועד סוף התיכון כבר עשיתי פרוייקטים פרילאנס. אחרי הצבא עבדתי כמעצב בחברת פרסום של קאזינו און-ליין. משם עברתי לעבוד במשרד פרסום גדול יותר – מקאן אריקסון. במקביל התחלתי ללמוד בשנקר, כך שסיימתי את הלימודים כבר היו מאחורי חמש שנים במקאן. אחרי סיום הלימודים עברתי לעבוד בחברת מיתוג – Open. ואחרי שנה (שזה לפני כמה חודשים), עברתי לעולם הסטארטאפים. עכשיו אני עובד בחברה שנקראת any.do ועושה דברים מגניבים

yuvalsaar: תזכיר לי רגע בן כמה אתה?

Ran: עוד חודש 30

yuvalsaar: ואני השנה 40!

Ran: תענוג! איך זה מרגיש?

yuvalsaar: האמת, אני מוכן כבר להיות בן 42. זה נראה לי גיל הולם מאד

Ran: אני פשוט כבר די הרבה שנים בן 60.

yuvalsaar: לול

Ran: אני אוהב להיות עם האשה בפוך ולראות סרטים. מזל שיש לי עוד חברים ״צעירים ברוחם״ שמוציאים אותי

yuvalsaar: לגמרי. מתי סיימת שנקר? ומה היה פרויקט הגמר שלך? ידעת כבר אז שמיתוג זה מה שמעניין אותך?

Ran: סיימתי ב־2011. פרוייקט הגמר שלי היה קולקציה של טישרטים שהדפסתי עליהם בדפוס משי ציטוטים טיפוגרפיים: בעברית ציטוטים מהתרבות הערבית, ובערבית ציטוטים מהתרבות הישראלית.

אני לא יודע אם ״ידעתי״ שזה מה שמעניין אותי. תחומי העניין שלי גם מאד רחבים, וגם משתנים, אבל רציתי להכנס לתחום הזה, וזו הייתה חוויה מדהימה ב־Open. עבדתי עם סוגי לקוחות שונים כל כך ונחשפתי להמון סוגי פרוייקטים. בסופו של דבר החלטתי שסטארטאפים ואפליקציות זה התחום שבא לי להכנס אליו ביתר כח, נכון לעכשיו. דרך אגב, השבוע הושק המותג של ״מדינת ישראל״ שגם אני הייתי שותף לעיצוב שלו, וזו גם הייתה חוויה מדהימה. ככלל אני חושב שהתפיסה שלי של מה זה ״מיתוג״ השתנתה והתרחבה מאד בשנה האחרונה, אני כותב על זה הרבה בבלוג שלי

yuvalsaar: אז מה זה מיתוג? (תודה שזה מתבקש…)

Ran: כנראה. השאלה היא מה זה מותג, ואחר כך מה זה מיתוג. כמו שאני רואה את זה, מותג זה מה שיש לאנשים בראש כלפי רעיון כלשהו (מוצר, בן אדם, מדינה וכו'). כמובן שמה שיש להם בראש מושפע מהמון דברים – איך הוא מתנהג, מה עומד מאחוריו, מה הוא אומר לעומת מה שהוא עושה וגם איך הוא נראה.

yuvalsaar: אוקי

Ran: מיתוג הוא תהליך שבו חברה מנסה לשלוט באיך היא נתפסת – גם כלפי חוץ, וגם כלפי פנים (כלומר איך העובדים תופסים את החברה שבא הם עובדים). העניין הוא, שלרוב התהליך הזה כולל בעיקר את ״איך המותג נראה״, למרות שזה רק אחד האספקטים (ולא הכי חשוב), שמייצרים את מה שאנשים חושבים על אותו מותג.

yuvalsaar: אתה יכול להגיד אולי מה השתנה בתפיסה שלך לגבי מיתוג מהלימודים, דרך אופן ועד היום שנה אחרי הבלוג?

Ran: אני חושב שמה שלמדתי בלימודים זה שמיתוג עושים על ידי הגדרת ״ערכי מותג״ ותפקידי כמעצב לתרגם את אותם ערכים לשפה חזותית שתבטא אותם באופן מבודל, שזה נכון, אבל שוב – מאד מאד שטחי

yuvalsaar: ומה למדת ב־Open?

Ran: כשעבדתי ב־Open, הבנתי שכמעצב אני יכול לא רק לתרום לאיך המותג נראה, אלה גם להשפיע על מקבלי ההחלטות בחברה לעשות שינויים עמוקים יותר – שינויים במוצר, שינויים אסטרטגיים, שינויים בתפיסת השירות, שייצרו אימפקט גדול הרבה יותר רק מהשפה העיצובית בעצמה. וזה למען האמת מה שגם הביא אותי לעזוב את תחום המיתוג – החלטתי שאני לא רוצה רק להיות יועץ, אלה לעשות את הדברים בעצמי כמו שאני חושב שנכון

yuvalsaar: אז שנייה לפני שנעבור הלאה – למה בלוג? מה המוטיבציה?

Ran: זו שאלה מורכבת, ששאלתי את עצמי די הרבה, ויש כמה סעיפים לתשובה. 1. רציתי לשפר את יכולות הכתיבה שלי. לדעתי מעצב חייב לדעת לכתוב. יותר נכון, כולם חייבים לדעת לכתוב. 2. רציתי לנסות לייצר מותג משלי, גם בלוג הרי הוא מותג, וזה יכול להיות פלטפורמה לעשות סוג של "ניסויים" במיתוג, ובשיווק (שכמו שאמרנו, אני לא עובד בזה מספיק). אני חושב שיש כח עצום היום לקהילות. ובלוג מייצר קהילה

yuvalsaar: וזה עבד… הנה אנחנו כאן!

Ran: לגמרי

yuvalsaar: ולגבי הכתיבה – אתה כל כך צודק. זה לגמרי חלק ממה שאני מנסה ללמד את הסטודנטים שלי

Ran: צריך ללמד את זה בבית ספר יסודי לדעתי. הרי רוב האנשים בעולם היום כותבים מיילים כל היום.

yuvalsaar: ברור. אבל בוא לא ניכנס לתחלואי מערכת החינוך ונדבר על any.do

Ran: יאללה קדימה. ואם כבר להיות צדיק, כותבים Any.DO

Screenshot 4

yuvalsaar: הורדתי את האפליקציה לפני כמה ימים וחוץ מאיזה עניין קטן אני מאד מאד מרוצה!

Ran: אני שמח לשמוע! על אייפון או אנדרואיד? ומה העניין הקטן כמובן.

yuvalsaar: באנדרואיד, באייפד (שזה בעצם לאייפון) ובגוגל כרום על המקבוק שלי (ואת העניין הקטן נשאיר לסוף אולי, לא בטוח שזה יעניין את כל קוראי הבלוג)

Ran: מגניב. כולך cross-platform

yuvalsaar: לגמרי. בוא גם פה תספר בכמה מילים מי ומה מאחורי האפליקציה ומה היא יודעת לעשות

Ran: קודם כל נתחיל בקרדיטים, היות ואני מצטרף יחסית חדש לקבוצה, והם הצליחו יפה מאד לפני, כדאי להגיד שאת האפליקציה במקור עיצוב יונתן סרגוסי שהוא גאון בפני עצמו, וגם עומר פרצ'יק המנכ"ל הוא בחור מבריק, חוץ מזה יש צוות פיתוח ומחקר חזק מאד, וכולם כבודם במקומם מונח.

yuvalsaar: מה שמגיע מגיע

Ran: האפליקציה עצמה היא כלי לניהול המשימות שלך, כשהמטרה היא לעשות את החוויה בצורה הכי פשוטה, כיפית וחכמה. זה מתבטא בכל מיני אספקטים: לדוגמה, חכמה – אם אתה כותב ״להתקשר ליובל״ (באנגלית), יהיה לך אייקון קטן של טלפון כדי שתוכל להתקשר אליו בלחיצת כפתור. אנחנו מנסים לעזור למשתמש לקצר תהליכים. עכשיו אנחנו משיקים משהו חדש שאנחנו מקווים שיהיה מהפכני, שאנחנו קוראים לו Any.DO moment – המטרה לייצר חוויה משחקית שתעבור כל בוקר על מנת לסדר לך את היום ולדעת לפני מה אתה עומד. וכמובן פשטות וניקיון זו אג׳נדה עיצובית שעוברת בכל האפקליציה. אנחנו מנסים לנקות את כל הרעש כמה שאפשר

yuvalsaar: ה״להתקשר ליובל״ עבד באנדרואיד גם בעברית

Ran: אפילו עוד יותר טוב, אנחנו עושים עכשיו לוקליזאציה כדי שזה יעבוד בהמון שפות ואני עוד לא בטוח מה עובד איפה. אפשר גם להכניס משימות באופן קולי וגם זה עובד בעברית

yuvalsaar: מה תפקיד בכוח?

Ran: בגדול אני אמור להגיד ״מעצב מוצר״, אבל הצוות שלנו קטן, ככה שיש לי נגיעה גם לדברים הגדולים ביותר כמו האסטרטגיה שהחברה צריכה ללכת אליה, וגם לפרטים הקטנים ביותר כמו מה כתוב באימייל שנשלח לבן אדם אחרי שהוא הוריד את האפליקציה

yuvalsaar: זה תמיד משעשע כשאומרים מעצב מוצר על אפליקציה. ברור לי שזה התפקיד אבל הרי אין מוצר שאפשר להחזיק אותו ביד. זה עוד סימן לכמה השתנתה ההגדרה של מה זה עיצוב ומה עושה מעצב…

Ran: גם לי היה קשה עם זה כשהתחלתי לעבוד שם כתבתי בפייסבוק/לינקדאין – ״מעצב גרפי״, אבל כולם מיד אמרו לי, שנה את זה ל״מעצב מוצר״. ״מוצר״ זה בכלל מילה חמה מאד בעולם הסטארטאפים, שכמובן יש לה משמעות שונה מאד ממי שלמד במוסד ללימודי עיצוב וחושב שמוצרים מעצבים מעצבים תעשייתיים

yuvalsaar: אמרת צוות קטן. כמה קטן? ואיפה המשרדים?

Ran: תלוי ביום אבל אנחנו בסביבות ה־12 איש. והמשרדים שלנו על פארק הירקון (שמעון התרסי), שזה מדהים כי אנחנו אוכלים צהריים בפארק, וזה לבד שווה מליונים

yuvalsaar: וכמה מעצבים אתם?

Ran: נכון לעכשיו אני במשרה מלאה, ויונתן בחצי משרה. אבל היד עוד נטויה…

yuvalsaar: אתה התחלת ללמוד ב־2007 אם אני מבין נכון בתקופה שבה לא ממש היו אפליקציות, והנה חמש שנים לאחר מכן אתה עובד בזה במשרד מלאה. אתה מרגיש שהלימודים הכינו אותך לזה?

Ran: תראה, כשלמדתי היו מחלקות אינטראקטיב ומושן ולמרות שזה מאד עניין אותי, בחרתי במסלול פרינט, כי העדפתי להתעמק בטיפוגרפיה ובהעברת מסר, שאני חושב שהוא הדבר הכי חשוב בכל תחום עיצובי, ככה שאני לא מרגיש שהיה צריך להכין אותי. אני דוחף ידים לכל מקום בכל מקרה

yuvalsaar: ובכל זאת. איך מי שלמד מסלול פרינט משתלב בהייטק ועיצוב לרשת?

Ran: מי שזה מעניין אותו משתלב (אני מכיר עוד חבר׳ה). הלימודים הרי ממש לא נגמרים אחרי שנקר/בצלאל. אני עכשיו עובד על פרוייקט ״סודי״ משלי, ואני לומד תכנות לצורך זה, אני לא מרגיש שצריך ללכת ללימודים מסודרים כדי להכנס לתחום מסויים. מה שהרווחתי מהלימודים אלו לא הדברים הטכניים אלה התפיסה והחשיבה העיצובית

yuvalsaar: אני חושב שבזה הרגע הוכחת שהלימודים הכינו אותך בדיוק לזה – היזמות, העבודה על פרויקט משלך, היכולת ללמוד משהו שלא לימדו אותך. אם תשאל אותי זה בדיוק הכישורים שאתה אמור לצאת מהם מבית ספר לעיצוב

Ran: אני לא בטוח שמטרת הלימודים היא להכין אותך למשהו, הם בטח לא מכינים אותך לעבודה בפרינט "בעולם האמיתי"

Screenshot 3

yuvalsaar: זה ברור, אבל מסתבר שהם הצליחו להכין אותך להתמודד עם מציאות משתנה. אבל נחזור ברשותך לאפליקציה. יש הרי מיליון אפליקציות שמטרתן לנסות ולסדר לך את החיים. למה שלכם טובה יותר?

Ran: שמע, כמו שאמרנו על מיתוג, זה לא מה שאני אגיד – זה מה שאחרים אומרים עלינו. יש לנו מנהג בחברה כל יום לשלוח לכולם כמה מיילים של משתמשים, ומה שהם אומרים זה שהם ממש אוהבים את כמה שהאפליקציה פשוטה ונקייה, שיש בה בדיוק את כמות הפיצ'רים שהם צריכים כדי שגם לא יהיה מסובך ועדיין יהיה אפשר לעשות המון דברים, ושהם מאד מאד אוהבים את החוייה

yuvalsaar: אמרת מקודם שהמטרה היא לעשות את החוויה בצורה הכי פשוטה, כיפית וחכמה. את החכמה אני מבין, לפשוטה אני מצדיע. למה כיפית?

Ran: הגישה שלנו אומרת – למה משהו צריך להיות משעמם? כל דבר יכול להיות כיף. אנשים רגילים שלהוציא כסף בכספומט זה משעמם. אנשים רגילים שלשלם באוטובוס זה משעמם. אבל למה? כל חוויה כזו יכולה להיות כייפית, ולעשות לאנשים קצת שמחה ביום שלהם. אז למה לא?

yuvalsaar: אולי כי אם הכל כיף אז שום דבר לא כיף? אני בכוונה עושה קצת טיזינג. מה כיף בעצם ב-Any.DO?

Ran: אני לא בטוח שאני מסכים עם האמירה הזו. לגבי האפקליציה, לדוגמה סימנת כמה משימות כ״בוצעו״״, ואז כשאתה רוצה לנקות את המסך, אתה יכול פשוט לשקשק את הטלפון שלך (פעולה נחמדה כשלעצמה) ואז תשמע קול חמוד שמריע לך על כמה שהייתי פרודוקטיבי. זה קטן, אבל מעלה חיוך

yuvalsaar: אני באמת אוהב שמריעים לי…

Ran: מי לא…

yuvalsaar: לגמרי

Ran: יש בשנים האחרונות מילת באז, gamification. שמעת על זה?

yuvalsaar: בוודאי

Ran: אז אנחנו לא עושים את זה. אנחנו חושבים שהגישה היא playfication, כלומר אנחנו לא רוצים לעשות מהכל משחק (לתת לך נקודות וכו׳), אלה פשוט לגרום לכל פעולה להרגיש כייפית כאילו אתה משחק

yuvalsaar: אני מסתכל על רשימת המטלות שלי וכל מה שבא לי לעשות זה לחזור לפוך… את זה עוד לא פתרתם!

Ran: קודם כל – יפה, עלית על אחת הבעיות הכי קשות שלנו.

yuvalsaar: אבל זה בטח שיפור לעומת שיטת הפתקים שהייתה לי עד פחות משבוע

Ran: אנחנו מקווים שה-Any.DO moment יעזור בזה, כי הוא יתן לך להתמודד עם המשימות באופן נעים יותר, ולא בום לפנים.

yuvalsaar: לא הייתי בונה על זה אבל אני מפרגן…

Ran: אני מסכים שזה שאפתני, אבל זו משימה ששווה לקום בבוקר בשבילה

yuvalsaar: במזג אויר הזה? אני לא בטוח. תגיד, אתה יכול לגלות לנו מה עוד אתם מתכננים לנו? או לפחות מה הדבר שהכי הרבה אנשים מבקשים שתוסיפו?

Ran: אנחנו עובדים על משהו גדול מאד (אפליקציה חדשה), שאנחנו מקווים שיעשה מהפכה אפילו גדולה יותר בחיים של אנשים. זה הולך להיות משהו מדהים וזה כל מה שאני אגיד בקשר לזה. לגבי מה שאנשים מבקשים: אחד הדברים הראשונים שאתה לומד זה שמה שאנשים מבקשים זה לווא דווקא הדבר שאתה צריך לעשות.

yuvalsaar: יפה אמרת!

*כוכבית מייצגת שדות חובה

4 תגובות על הכתבה

  1. טליה

    אחלה פוסט, אבל – סליחה! מה עם קצת נאמנות לעובדות?!
    🙂
    ככה הגעת לאפליקציה? מממ..

    1. yuval saar

      תתפלאי! השיחה בדרך מירושלים רק נתנה לי את הדחיפה שהייתי צריך וגרמה לי לעשות מעשה

  2. yaronimus

    הרבה זמן שאני קורא אדוק של הבלוג. יישר כח.
    ממש אהבתי את מה שאמר רן סגל – "לדעתי מעצב חייב לדעת לכתוב."
    זהו משהו שאני מנסה כל הזמן לפתח בנוסף לכישורי העיצוב שלי.

    1. yuval saar

      לגמרי!

Comments are closed.

הוסיפו תגובה

פורטפוליו באינסטגרם

עקבו אחרינו
מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden