כל מה שחשוב ויפה

איור עכשיו. מפגש 10: ירון שין (Jewboy)

למרות שיש הרבה איור בעבודות של ירון שין – הידוע אולי יותר בשמו ״התאגידי״ Jewboy  – הוא לא מגדיר את עצמו כמאייר. בנוסף לאיור הוא עושה גם אנימציה והוא מצלם וזה מה שמעניין בעבודות שלו, שמייצגות משהו עקרוני יותר שמאפיין את העידן הדיגיטלי. שין, אורח ותיק בפורטפוליו, סיים ב-1999 את לימודיו במחלקה לעיצוב גרפי בוויצו חיפה, וכיום הוא מלמד שם, מנחה פרויקטי גמר ומסייע בריכוז הלימודים בשנה הרביעית, הכוללת את תערוכת הסיום.

jewboy1

״לרוב אני עונה ׳לא׳ לשאלה האם אני ׳מאייר. יש בעייה עם התואר מאייר בעברית כי הוא גם משמש לתואר וגם לפועל. כשאתה אומר ׳אני מאייר׳ אתה מגדיר את עצמך כמי שעושה איורים לפרנסתו, שזה המקצוע שלך. אז אני לא ׳מאייר׳ אבל אני מאייר. כששואלים אותי מה אני עושה אני מתקשה לענות כי יש עוד דיסציפלינות ששיכות לתחום העיצוב וגם שם אני עונה באותו האופן. אני לא צלם אבל אני מצלם, אני לא אנימטור אבל אני עושה אנימציה. עיצוב הוא תחום נורא נורא רחב ואפילו את העולם האדיר של האנימציה אפשר להכניס בעיצוב. מבחינה זו המחקר שאתה כרגע עושה מתעסק לא כל כך בדיסציפלינה אלא בתקופה.

״למדתי איור תוך כדי הלימודים אבל למדתי גם צילום וגם אנימציה. יש את המושג המפחיד הזה ׳להתמחות ב…׳, אז לא התמחיתי באיור. לא התמחיתי בשום דבר, אני עושה מה שאני מצליח לעשות. מבחינתי אחד הכלים הכי חזקים כדי לשבור את הצורך להגדיר מה אני עושה הוא להגיד שאני לא מפחד לגעת; ואני לא מפחד גם להיכשל. מתוך נקודת המוצא הזאת אני עושה המון דברים בהמון תחומים.

״איור הוא אחד מכלי העבודה שאני משתמש בהם אבל זה לא רק אני. אולי אחד הדברים שלפחות גורמים לי להימנע מלהגיד שאני מאייר זה שאני חושב שלא אצליח לאייר משהו ספציפי שמישהו יבקש ממני. אם תהיה בקשה ספציפית אני אתקשה לקיים אותה, הוא יקבל משהו אחר סביר להניח. יכול להיות שחלק מהאנשים יגידו שאני מאייר גרוע או שאני לא מאייר…

jewboy4

״המודעות והפרספקטיבה של הסטודנטים היום הרבה יותר רחבה וזה קשור באופן ישיר לעבודה עם מחשב שמאפשר הגמשה של טעמים, ובעיקר פותח את הפריזמה. המחשב מונע מאנשים למהר ולפתח קו יחיד ומיוחד משל עצמם, הוא גורם להם להתנסות בהמון דברים, מה שאולי לא היה אפשרי כשאני למדתי.

״לחפש מקורות השראה בספריה היה מאד קשה. מי שעצלן זה לא משנה אם הוא עצלן במחשב או בספריה, התוצאות יעידו על עצלנותו. מי שחרוץ, מה שהוא היה משיג בספריה בחודש הוא ישיג היום במחשב בשלושה ימים. זה כוח, זה כלי אדיר. העולם עתיר האינפורמציה הוא מתנה לדור הזה.

״כשאני למדתי ההתנסויות שלנו בטכניקות ובשיטות עבודה הוגבלו לפסיליטיז של בית הספר. היה מאד קשה להמציא את עצמך ללא גישה לידע, לחומרים, לכלים. המחשב די ריסק את תקרת הזכוכית של המכללה. סטודנטים מביאים היום דברים שאני לא יודע איך הם הגיעו אליהם בכלל, משתמשים בשיטות עבודה, חלקן ישנות מאד. היום אתה נכנס לאינטרנט, בודק, מסבירים לך איך לעשות, אתה הופך להיות אוטודידקט, שולחים לך באיביי ציוד, זה כל כך השפיע על הקו, גרם לו להיות משוחרר, לא מוגבל.

jewboy3

״אספקט נוסף שהמחשב הגיש כמתנה לסטודנטים ובכלל למעצבים ומאיירים הוא הדבר הנפלא שנקרא טעות. אין נזקים, תמיד יש אנדו, האלמנט הרנדומלי הוא אחד הדברים שהכי מפתחים את תחומי העיצוב והמחשב נותן לך ממש במתנה המון דברים כאלו. כשאתה עושה תחריט אם עשית טעות זו צרה צרורה. אם עשית טעות במחשב רק הרווחת. אלו סדרות של מתנות שמגלות לך עולמות חדשים שלא היית יכול לעשות בעצמך. היום המחשב מאפשר לך 'שמור בשם'. יש לי תיקיות מלאות בהשראה של דברים מוזרים ומשונים שקרו בשטף המידע הדיגיטלי שאני חוזר אליהם, מנסה לשחזר אותם, ואני בטוח שזה לא רק אני.

״המחשב מאפשר נגישות לחיקויים של טכניקות שנורא נורא קשה ליישם ולעשות אותן בעצמך. אני לא מאמין באלו שאומרים שאת האופי של הזירוקס למשל אי אפשר לשחזר. אני לא מאמין בזה. בעבודה קפדנית אפשר לשחזר במחשב לוק ופיל של טכניקות שאתה יכול רק לחלום עליהן. וזה קורה גם באנימציה.

״סטודנטית שלי לקחה סיכון ושילבה בפרויקט הגמר שלה אנימציה בשיטה שהיא בעצם אנימציה קלאסית של פריים ביי פריים, לא וקטורית. העבודה שהיא עשתה בסביבה מוגנת וחמימה עם לפטופ על הברכיים איפשרה לה לעשות את זה, או לפחות לא גרמה לה להימנע ללכת על זה. תוך כמה ימים היא הבינה שזה אפשרי. היא לא הייתה מעזה לעשות את זה בתקופה שלי כי אז זה היה כרוך בללכת עם הניירות במיוחד לבית ספר, לצלם, לפתח, והיא עשתה עבודה מהממת ומדהימה, קלאסית, כמו שפעם היו עושים אבל לא של פעם, של עכשיו, עם אמצעים חדשים.

jewboy6

״קצב הייצור עלה בטירוף. כשאתה מייצר חמישה פריטים יש לך לפעמים חצי פריט נהדר. כשאתה מייצר חמישים פריטים יש לך שלושה, זה פי שש. התוצאות המגוונות נגרמו גם כי המחשב דחף לא רק את מה שמצליח אלא גם את הדברים הנישתיים שלא עברו את אחוז החסימה. הוא העביר אותם את אחוז החסימה, הציף דברים שנשכחו וצפו מחדש, החייה דברים שזה נפלא בעיני.

״אני מת על הכאוס הזה, על הטירוף שבו אתה מסתובב כמו עיוור עם טונות של אינפורמציה וצריך לדעת מה לבחור שזו משימה בפני עצמה. אני אוהב שיש יותר מבחירה אחת ומי יודע מה ייצא מכל המרק הזה. בחלק מהדברים יוצאים מקרים שאי אפשר היה לדמיין אותם. הקידמה והמחשב טרפו את הקלפים. אנחנו חיים בתקופה מדהימה, ממש פנטסטית, ואני שמח שראיתי את הדבר הזה משתנה. לראות כזה שינוי ב-15 שנה? איזה כיף. אנחנו ממש ברי מזל!

jewboy5

פוסט זה פורסם כחלק מהמחקר לקראת התערוכה אומת האיור שעתידה להתקיים בבית האמנים בתל אביב בשנת 2014. בלינק אפשר למצוא את כל הפוסטים שהתפרסמו עד כה בנושא.

*כוכבית מייצגת שדות חובה

2 תגובות על הכתבה

  1. G

    I like yaron shin

  2. shoobydooby

    i dig yaron shin

Comments are closed.

הוסיפו תגובה
מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden